אבי חימי
צילום: ראובן קפוצינסקי

עו"ד אבי חימי נבחר לראשות לשכת עורכי הדין

עו"ד לילך דניאל |

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
האחים שפיראהאחים שפירא

מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"

פסק דין תקדימי מטלטל את אחת המשפחות החזקות במשק; האחים שפירא, בעלי השליטה בענקית התשתיות שפיר הנדסה, הפסידו לרשות המסים במאבק על פרשנות חיוב המס במכירת מניות ב-420 מיליון שקל; בית המשפט דחה את הטענה כי ניתן “לצבוע” את המניות שנמכרו והבהיר את גבולות השימוש בשינויי מבנה לצורכי מס ואת צורת חישוב מס רווחי ההון

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

"זהות כזאת חוטאת למצב הדברים לאשורו" - כך קבע השופט אבי גורמן בפסק דין תקדימי שניתן השבוע נגד בעלי השליטה בקבוצת שפיר הנדסה -0.03%   , מחברות התשתיות והבנייה הגדולות בישראל. האחים חן, הראל, ישראל וגיל שפירא ספגו מכה כלכלית כואבת כאשר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את הערעור שלהם נגד רשות המסים, בסכסוך מס שעשוי לעלות להם מיליוני שקלים רבים.

"המערערים מבקשים ליצור באופן טכני מצב בו מכירה של מניות תיחשב כאילו נמכר רק אחד מהנכסים", נכתב בפסק הדין התקדימי. "מה שהמערערים מבקשים ליצור הוא מצב שבו מכירה של מניות, אשר שינוי המבנה ביקש והביא לכך כי יכללו זכויות לשני הנכסים המועברים, תיחשב כאילו נמכר רק אחד מהנכסים". פסק הדין, שניתן בתחילת אוקטובר והותר אתמול לפרסום, מהווה תקדים משמעותי בתחום מיסוי רווחי הון ושינויי מבנה תאגידיים.

המחלוקת המשפטית, שהגיעה לכותרות נסבה סביב טענת האחים כי "ניתן לזהות" את המניות שמכרו וכי הן "המניות שהתקבלו בתמורה למניות שפיר מחצבות". רשות המסים דחתה את זה בתוקף וטענה כי "לא ניתן 'לצבוע' את המניות של שפיר הנדסה שהתקבלו בתמורה למניות של שתי החברות ולייחס אותן באופן ספציפי דווקא לשפיר מחצבות". המכירות נעשו בהיקף של כ-420 מיליון שקל בין השנים 2016-2018, כאשר כל אחד מהאחים מכר מניות בשווי של כ-140 מיליון שקל.

השורשים: מאימפריה משפחתית להנפקה ציבורית

הסיפור מתחיל בתחילת שנות ה-90, כאשר ארבעת האחים שפירא רכשו בחלקים שווים את הון המניות של חברת שפיר מבנים בשנים 1991-1993. ב-2005, הם הרחיבו את האימפריה העסקית שלהם ורכשו גם את הון המניות של שפיר מחצבות ותעשיות. שתי החברות עסקו בעיקר בייצור חומרי גלם לבנייה, תשתיות וייזום בענף הבנייה, והפכו לאבני היסוד של הקבוצה העסקית המשפחתית.

נקודת המפנה הגיעה ב-2014, כאשר המשפחה החליטה להנפיק את החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לקראת ההנפקה, בוצע שינוי מבנה משמעותי: האחים העבירו את המניות בשתי החברות לחברה חדשה שהוקמה במיוחד למטרה זו - שפיר הנדסה. המניות החדשות שקיבלו בתמורה הופקדו בחשבונות נאמנות נפרדים - חשבון אחד עבור המניות שהתקבלו תמורת שפיר מבנים, וחשבון שני עבור אלה שהתקבלו תמורת שפיר מחצבות.

פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

האם דרשה לקבל מזונות מבנותיה - מה קבע השופט?

אם בת 60 מחיפה, שסבלה ממחלות קשות וביקשה מבנותיה לשלם לה מזונות חודשיים בסכום של 3,000 שקל, נתקלה בהתנגדות חריפה מצדן - לאחר שהם טענו כי אינה עובדת ללא הצדקה רפואית וכי הכנסותיה מספיקות לצרכיה. השופט אפרים צ'יזיק קבע כי הוצאותיה לא עולות על 4,300 שקל בחודש, בעוד שהכנסתה מקצבת נכות עומדת על מגיעה לכ-6,000 שקל בחודש, ודחה את תביעתה

עוזי גרסטמן |

פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה חושף סכסוך משפחתי עמוק וכואב בין אם לשתי בנותיה, שהגיע עד לדיון משפטי בסוגיה רגישה במיוחד - חיוב ילדים במזונות להוריהם. מדובר באם בת 60, שסבלה במשך שנים מבעיות רפואיות קשות, לרבות אי-ספיקת כליות והשתלת כליה, שהגישה תביעה לחייב את בנותיה בתשלום מזונות חודשיים בסכום של 3,000 שקל, בטענה כי היא לא מסוגלת לעבוד, וכי קצבת הנכות שלה אינה מכסה את הוצאותיה החודשיות.

התביעה, שהוגשה במאי 2024, נימקה את הבקשה במצבה הבריאותי של האם ובקושי הכלכלי שנגזר ממנו. בתצהיר שהגישה לבית המשפט, טענה האם כי היא מטופלת בדיאליזה לשעבר, חיה בגפה בדירת דיור ציבורי של שיקמונה ומשלמת שכירות של 150 שקל בלבד, וכי הכנסותיה היחידות הן קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסכום של 5,946 שקל. לדבריה, הוצאותיה החודשיות מגיעות לסכום של כ-10,000 שקל, שכוללים בין היתר הוצאות דלק ונסיעות לבית החולים השרון בפתח תקווה, טיפולי שיניים יקרים, הוצאות מזון מיוחדות, תרופות, חשמל, מים וארנונה.

בנותיה של האם, שיוצגו על ידי עו"ד יהודה אודי גנון, הגיבו לתביעה בתצהיר חריף. הן טענו כי אימן "טיפוס מניפולטיבי" שהתעמר בהן בילדותן, הונתה אותן ואף את סבתן, וכי הן ניתקו עמה כל קשר לפני שנים רבות. לטענתן, האם אינה עובדת מזה זמן רב ללא כל הצדקה רפואית אמיתית, ושכל הוצאותיה מכוסות באמצעות קצבת הביטוח הלאומי. הן הוסיפו כי הכנסות האם מספיקות לה לכלכל את עצמה, והדגישו כי לפי המסמכים שהיא צירפה בעצמה, סך הוצאותיה החודשיות אינו עולה על כ-3,500 שקל בלבד.עוד ציינו הבנות כי לאחר ניתוח השתלת הכליה שעברה אימן ביולי 2024, לא היתה מניעה שתשוב לעבודה. לפי טענתן, כעבור תקופה של שלושה חודשים מהניתוח היא היתה יכולה לשוב לפעילות רגילה, וכי ביקוריה בבית החולים בפתח תקווה נדרשים אחת לשלושה חודשים בלבד. "מדובר באשה המסוגלת לעבודה, לכל הפחות חלקית, ואינה מנועה מכך מבחינה רפואית", טענו בנותיה.

האם לאם אין אפשרות לכלכל את עצמה ממקורותיה?

בית המשפט, בראשות השופט אפרים צ'יזיק, נדרש אפוא לבחון שתי שאלות מרכזיות: האם אכן לאם אין אפשרות לכלכל את עצמה ממקורותיה, והאם יש הצדקה לחייב את הבנות, כל אחת לפי יכולתה, בתשלום מזונות כלפיה. סעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) מטיל חובה על אדם לשאת במזונות הוריו, אבל סעיף 5 לחוק מסייג חובה זו ומציין כי רק אם ההורה אינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר - ורק אם לילדים יש יכולת לשלם לאחר סיפוק צורכיהם וצורכי משפחתם - ניתן לחייבם בתשלום כזה.

האם טענה כי אין לה שום מקור הכנסה זולת הקצבה, וכי בשל גילה ומצבה הרפואי היא לא תוכל עוד לעבוד. היא אף ציינה כי בעבר הוכרזה כפושטת רגל פעמיים, ובשנים האחרונות קיבלה פטור מלא מתשלומים בהליכי חדלות פירעון, בשל מצבה הרפואי והכלכלי הקשה. "אני חולה שנים רבות, עברתי השתלת כליה, אני נכה 91% ואיני מסוגלת לעבוד כלל", העידה בפני בית המשפט.