מעל גלי האתר, קראתי שוב ושוב למכבי נתניה לבצע את השינוי הנדרש. זה קרה עוד בקיץ, הרבה לפני שקראו לי חכם בדיעבד – המועדון היה בטוח שהוא יסיים במקום הרביעי, או לפחות בפלייאוף העליון, הרבה לפני שהליגה תסתיים, אבל המציאות הייתה חזקה יותר מהפנטזיה: הליגה הנחיתה פטיש 5 קילו על הראש של אייל סגל ושות', ונתניה הסימפטית סיימה בפלייאוף התחתון, החליפה מאמנים בסיטונות וכמעט ירדה ליגה. 

הסיבה העיקרית שבגללה נתניה הלכה למקום הזה הייתה חדר ההלבשה שלה: הצוות המקצועי והניהולי הפנו את כל המשאבים כדי לרכוש שחקנים צעירים, במקום לחשוב איך היא שומרת על המרקם והאיזון של חדר ההלבשה כמו בשנים עברו. סעיף מכירת השחקנים במאזן של אייל סגל לא הותיר מקום לספק: הוא עמד במטרות הכלכליות והשנה שעברה הסתיימה עם רווח תפעולי. מכבי נתניה נראית כמו עסק שכל בעלים חולם עליו – אבל בניגוד לעסקים אחרים, שם נמדדת השורה התחתונה (תשאלו את קשרי תעופה), כאן יש משקל גבוה יותר לחוויה של הלקוחות, שמהווה לפחות 90% ממדד ההצלחה של העסק.

מכבי נתניה היא לא עסק רגיל: היא קבוצה בבעלות פרטית, אבל היא גם נשענת על כספי ציבור, משהו כמו 2.5-3 מיליון שקל בשנה. סגל יודע את זה. הוא מקבל את הכסף באהבה, אבל צריך להחזיר על זה בתרומה לקהילה. התרומה היא הנאה, לספק לא רק חווית צפיה באיצטדיון, אלא גם כדורגל חיובי, מודרני, כזה שיניב לא מעט נחת לתושבי העיר.

נתניה היא סיפור שונה מאשר קבוצות רבות בישראל. בניגוד לשכנתה מחדרה, למשל, האוהדים לא יקבלו רק הישארות בליגה כי הציפיות גבוהות יותר. הם רוצים לראות כדורגל אטרקטיבי, משחק התקפי ונתניה לא עמדה במטרות האלה השנה.

• המספרים, הסוד והעתיד: כך נתניה "גנבה" את פרדי ורגאס לגדולות
• שובו של הכסף הגדול: למה עסקת אזולאי למכבי חיפה צריכה להדליק נורה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשורה התחתונה, הסיבה שבגללה נתניה לא שם (לפחות אחת מהן) קשורה לחוסר האיזון בסגל. לאחרונה קראתי לה להחתים שחקנים כמו אוראל דגני ואייל גולסה. לא כל האוהדים אהבו את זה. הם טענו שדגני הרבה מאחורי השיא (והם צודקים, הוא מאחורי השיא, אבל מצד שני – הוא שחקן ליגה ותיק ומהיר, מה שחסר לנתניה גם בחלק האחורי שלה, גם אם הוא יפתח על הספסל). גולסה יכול להוסיף לה מימד של מנהיגות – אין לה היום בחדר ההלבשה מנהיג אמיתי ומי שטוען שאיתן אזולאי מסוגל להוביל אותה, כנראה שוכח שחצי עונה הוא היה פצוע ועד לפני שנה לא ממש ידענו במי מדובר. אזולאי שחקן מצוין, אבל לא ותיק מספיק ובעונה הבאה סביר להניח שגם לא יהיה כאן.

נתניה איבדה את האמון ושברה את הכלים עם שחקן הבית הכי דומיננטי שלה, אביב אברהם, והיא לא יכולה להרשות לעצמה להיות בלי שחקן נתנייתי ותיק, או לפחות נתנייתי לשעבר, שיהיה הראשון לצאת מחדר ההלבשה ולשוחח עם הצעירים כשצריך. עובדה – לפני שנתיים היו בסגל שלה שיר צדק וחן עזרא, שפרשו מכדורגל. התרומה המקצועית לא הייתה כמו בשיא הקריירה שלהם, אבל התרומה לחדר ההלבשה הייתה עצומה ונתניה הגיעה לאירופה.

זה הזמן של נתניה להתעשת – להבין שהיא צריכה נתנייתים אמיתיים בסגל, כאלה שעוברים ברחוב קראוזה והקהל יודע איפה הם גרים, מה הם אוכלים ואיפה הם מבלים. כל מחשבה אחרת, על תהליכים חדשים – תהיה טעות. בסוף, נתניה זה מועדון של זהות, ובלי אחת כזאת, לא שווה לרכוש מנוי. בטח לא להתפלח. בלי מנהל מקצועי, לנתניה אין ברירה – היא חייבת להפנים שהיא צריכה לעשות שינוי – והוא חייב להתחיל, כפי שאני טוען מזה שנתיים, בחלק האחורי. רק בדרך הזאת, היא יכולה לפתור את חוסר האיזון בסגל. תרתי משמע.

• בגיל 41 ועם ברך מטיטניום: לינדסי וון חזרה לנצח
• מותג הסניקרס שמעלה מחירים והלקוחות ממשיכים לקנות: כך מנסה On לעקוף גם את המכסים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מותג הסניקרס שמעלה מחירים והלקוחות ממשיכים לקנות: כך מנסה On...