יוסי חסון
צילום: יחצ
התחדשות עירונית

התחדשות עירונית: "מתמודדים עם חוסר יציבות, רואים התאוששות במכירות"

יוסי חסון מנכ"ל מיי טאון, שגייסה לאחרונה אג"ח בבורסה בתל אביב, מספר מה האסטרטגיה שמובילה אותו, האתגרים המרכזיים, והחזון לעתיד בתחום שהפך בשנה האחרונה לאחד התחומים המדוברים ביותר בשוק הישראלי
אביחי טדסה | (1)

תחום ההתחדשות העירונית, הפך בשנים האחרונות לאחד התחומים החמים ביותר בשוק ההון הישראלי. מהלך שבא לידי ביטוי בין היתר בתשואות גבוהות מאד עבור המניות של החברות בתחום והצטרפותן של חברות נוספות. אחת מהן היא חברת מיי טאון (MyTown), שמחזיקה ברקורד של 25 פרויקטים שהושלמו ו-7 נוספים בביצוע, ובחרה לבצע הנפקת אג"ח בחודש האחרון.

בדומה לחברות נוספות בתחום, החברה, שנשלטת על ידי שורה של משפחות וותיקות בשוק ההון - ארקין, מור וברין, מתמודדת עם אתגרי שוק הנדל"ן, כולל עלויות בנייה משתנות וחוסר יציבות במכירות, בעיקר בגלל המלחמה. בראיון לביזפורטל, מספר מנכ"ל החברה יוסי חסון מה האסטרטגיה שמובילה אותו, האתגרים המרכזיים, והחזון לעתיד בתחום שצפוי להמשיך להתפתח בשנים הקרובות.

"הקמתי את החברה בשנת 2010, הגעתי בכלל מתחום ההייטק והטכנולוגיה. המטרה שלנו הייתה להיות אחת החברות הדומיננטיות בתחום ההתחדשות העירונית, הקמנו אותה עם DNA שונה מחברות אחרות. מאז סיימנו 25 פרויקטים, אנחנו בתהליך ביצוע של 7 פרויקטים נוספים ויש לנו 40 פרויקטים בתכנון", מספר חסון.

פרויקט מייטאון סנטר קריית מלאכי; קרדיט: אוולוב מדיה

פרויקט מייטאון סנטר קריית מלאכי; קרדיט: אוולוב מדיה​

כמה פרויקטים נמצאים בשלבי אישור וביצוע?

"כיום יש 7 פרויקטים בביצוע, ובשנה הקרובה נתחיל לעבוד על 14 פרויקטים נוספים. בשנת 2025 שווי העבודות בביצוע שלנו יעלה על מיליארד שקל, ויש לנו צבר גדול של פרויקטים לעתיד".

מהו משך הבנייה הממוצע?

"משך הבנייה תלוי בגודל הפרויקט. יש פרויקטים קטנים שמסתיימים בתוך שנתיים, ויש פרויקטים גדולים יותר שלוקחים כארבע שנים. לדוגמה, הפרויקט בקריית מלאכי שכולל מרכז מסחרי וצפוי לקחת כארבע שנים".

מהי הרווחיות הגולמית שלכם?

"באופן כללי, הממוצע בענף עומד על 12%-15%. אצלנו הרווחיות הגולמית היא באזור ה-30%, כפי שניתן לראות בדוחות שלנו. זה בזכות שיטת העבודה הייחודית שלנו".

איך אתם מצליחים להגיע לרווחיות הזו?

"אנחנו מבצעים אופטימיזציה בתהליכי העבודה שלנו. לדוגמה, אין אצלנו שימוש בחברות ניהול פרויקטים חיצוניות, אלא אנחנו עובדים עם מהנדסים ואדריכלים מתוך החברה. הגישה הזו מאפשרת לנו לחסוך עלויות בכל שלב, מהפיתוח ועד הביצוע. נניח פרויקט בתל אביב שדורש יועץ קרקע. ברוב החברות, מי שעושה את זה הוא הנדסאי רישוי חיצוני, שפשוט עומד בתקציב שניתן לו. אצלנו, מהנדסי הביצוע שלנו, עשויים להציע שיטת עבודה זולה יותר, מה שלא רק חוסך כסף אלא משפר את היעילות הכללית של הפרויקט".

"השוק מתמודד עם חוסר יציבות, רואים התאוששות בקצב המכירות"

בשבוע שעבר, השלימה החברה גיוס חוב ראשון בבורסה בתל אביב בהיקף של 62 מיליון שקל, בריבית נומינלית של 7.5%. "כחברה שהנפיקה אג"ח לציבור, המימון שלנו יציב מאוד. אנחנו לא חברה ממונפת, ורוב ההון שגייסנו מיועד לפרויקטים חדשים. אנחנו פועלים בצורה אחראית, עם מינימום חוב וייעול מקסימלי של המשאבים. יש לנו פרויקט אחד עם מימון ובשאר אין לנו קווי אשראי. יש ליווים בנקאיים אבל גם שם אנחנו לא לוקחים הרבה כסף. בנוסף, ייעוד ההנפקה, רובו הולך לפרויקטים חדשים, בניגוד לחברות אחרות שמשתמשות בייעוד ההנפקה להחלפת חוב ישן יקר בחוב חדש וזול", מסביר חסון את המהלך האחרון.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תוכל להרחיב על פרויקטים ייחודיים שלכם?

"יש לנו פרויקט תמ"א 2 ליד כיכר המדינה בתל אביב, שבו אנחנו הורסים 12 דירות ובונים 21. מכרנו כבר 4 יחידות כולל הפנטהאוז והמיני פנטהאוזים. אנחנו עומדים בלוחות הזמנים למרות המלחמה. עומדים בדוח ה-0, זאת אומרת שלא הגדלנו עלויות וגם מכרנו ביותר. לדוגמה, מכרנו את הפנטהאוז בכ-2.5 מיליון שקל מעל התחזיות. הדיירים נהנים משדרוג משמעותי, ואנחנו שומרים על רווחיות גבוהה".

מהם האתגרים המרכזיים בתחום ההתחדשות העירונית?

"האתגר המרכזי כרגע הוא ניהול פרויקטים בזמן מלחמה, עם בעיות כוח אדם, עלויות וחומרי גלם. נוסף לכך, השוק מתמודד עם חוסר יציבות במכירות, אבל אנחנו רואים התאוששות בקצב המכירות. בהסתכלות לעתיד מחירי הנדלן הולכים לעלות, לא מפוזיציה, אלא כי הביקוש לא קטן אלא רק גדל וההיצע קטן. הממשלה לא דאגה להרחבת היצע הדירות בשנים האחרונות. אני חושב שיש לנו פחות היצע וכשזה קורה המחירים עולים".

איפה אתה רואה את החברה בעוד חמש שנים?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורי 11/12/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    תמיד הענף יהיה בטופס כי הוא מאורגן יפה בין האוצר הקבלנים והבנקים למשכנתאות אז זה לא ישתנה ולא יפגע בכלל
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

אשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צאשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צ

אשלי לירן זכתה במכרז פרויקט פינוי-בינוי בהוד השרון

הקבוצה, בבעלותם של אשר אלון ורוני בריק, זכתה במכרז, תהרוס 60 דירות ישנות ותקים מתחם מגורים חדש של כ־200 יחידות דיור

רן קידר |
נושאים בכתבה אשלי לירן

קבוצת אשלי לירן בבבעלות אשר אלון ורוני בריק (נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ) זכתה במכרז שנערך על ידי בעלי הדירות במתחם בדרך מגדיאל בהוד השרון לביצוע פרויקט פינוי בינוי. במסגרת התוכנית ייהרסו 60 יח"ד ב-5 בניינים ישנים בכתובות פדויים 3, מגדיאל 40-42, אשכול 2 ואשכול 6, ובמקומן ייבנה מתחם מגורים חדש הכולל כ-200 יחידות דיור ושטחי מסחר. 

המכרז נוהל על ידי עורכי הדין המייצגים את בעלי הדירות, משרד דנוס־אליעז. למכרז ניגשו עשרות חברות נדל"ן, כאשר לשלב הגמר הגיעו שלוש חברות: רוטשטיין, קטה ואשלי לירן, שזכתה במכרז. קבוצת אשלי לירן שתטפל בקידום התכנון, הרישוי וכן בבנייה בפועל של הפרויקט, פינוי בעלי הדירות המקוריים עד לאכלוס הפרויקט החדש.

זה אינו הפרויקט הראשון שהחברה מקדמת בעיר בתחום ההתחדשות העירונית. ברחוב בן גמלא, מקדמת החברה פרויקט פינוי בינוי הכולל שני מגדלים רבי קומות עם כ-9,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה וכ-360 יחידות דיור חדשות, וברחוב בן גוריון, החברה מקדמת תוכנית יחד עם חברת מידן במסגרתה ייהרסו ארבעה בניינים בני שלוש קומות וייבנו במקומם ארבעה בניינים בני עשר קומות. שני הפרויקטים נמצאים בשלבי קידום מול וועדות התכנון. 

קבוצת אשלי לירן יזמה ובנתה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בתל אביב, "ME TLV" בשכונת נווה שרת, הכולל 270 יחידות דיור חדשות במקום 96 הישנות. הצלחת הפרויקט סללה את הדרך לפרויקטים רבים נוספים. גם בעיר רעננה בנתה החברה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בעיר, שכבר אוכלס בהצלחה. כיום מקדמת החברה אלפי יחידות דיור בפרויקטי פינוי בינוי הנמצאים בשלבי תכנון, רישוי ובנייה שונים בערי המרכז והשרון: תל אביב, גבעתיים, רעננה, כפר סבא וכאמור בהוד השרון.