תוכנית חדרה שכונה חדשה 042021
צילום: משרד יסקי-מור-סיון אדריכלים

שכונת מגורים חדשה בחדרה: 420 יחידות דיור באזור נווה חיים

התוכנית על שטח כולל של כ-26 דונם, ממוקמת לא רחוק מבית החולים הלל יפה. בשלב הראשון יוקמו 8 בניינים בני 9-15 קומות - כולל 84 דירות קטנות של עד 80 מ"ר
איציק יצחקי |

שכונת מגורים חדשה בחדרה: הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה, אישרה היום (שלישי) את התוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בצפון-מזרח חדרה. התוכנית כוללת 420 יחידות דיור, מתוכן כ-84 דירות קטנות, מבני ציבור ומסחר ושטחים פתוחים.

התוכנית הינה על שטח כולל של כ-26 דונם, ממוקמת במתחם הרחובות הבאים: ממערב - רחוב בר אילן, מדרום - רחוב השלום, מצפון - אולפנה "בני עקיבא, מבשרת בלוך" (כולם נמצאים באזור שכונת נווה חיים, שרובה ממוקמת צפונית-מזרחית לבית החולים הלל יפה, אך לידה הוקמה לאחרונה שכונת "עין הדבש", צמוד לאזור שכונת יצחק) וממזרח - שכונת הפרפרים. התוכנית כוללת 420 יחידות דיור שיוקמו ב-8 בניינים בני 9-15 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור כ-84 יוקצו עבור דירות קטנות בגדלים מגוונים של 60-80 מ"ר.

המקרה של השכונה החדשה מסקרן מאוד. היא נמצא באזור מיוער, ליד חורשת אקליפטוסים, אבל זו לא הסיבה שקשה להעריך כמה יעלה שם בית - דמיינו לכם שמונה בניינים שניצבים בלב שכונת קוטג'ים. באזור שכונת נווה חיים-בית החולים הלל יפה-צומת אליאנס מעולם לא הייתה בניה רוויה. האזור הכי קרוב בו יש בנייה כזאת הוא אזור הכניסה לגבעת אולגה הרחוקה כשני קילומטר דרומית משם. המחירים שם ובמקרה הזה שונים. אזור נווה חיים הוא אזור שקט, שבו חיה אוכלוסיה מבוגרת (לא כולה כמובן), והמחירים של צמודי קרקע שונים. כשרוצים להעריך כמה יעלה שם בית, אפשר לומר בהערכה גסה שצמודי קרקע באזור שאין בו בניינים, עולים 30% יותר. צמוד קרקע באזור נווה חיים עולה סביב 4.5 מיליון שקל נבין שמחיר של 3.15 מיליון שקל בחדרה הוא לא הגיוני.

אז מה כן הגיוני? לקחת את מחירי הרף הנמוך בשכונה, 3.6 מיליון שקל לוילה ישנה ומשם לבצע את ההפחתה. הבעיה היא שגם במקרה הזה, נקבל מחיר גבוה מדי, סביב 2.5 מיליון שקל, אבל הוא הגיוני ביחס לאזור שמהגבעה בו אפשר לראות את הים ממערב. אם היינו צריכים להעריך, אז סביר יותר שדירות 4 חדרים יימכרו שם בפריסייל סביב 2.1 מיליון שקל ודירות 5 חדרים סביב 2.35 מיליון. בשכונת גבעת אולגה, שנחשבת לזולה יחסית, המחירים האמירו לאחרונה, בבניינים בכניסה לשכונה, המתחברת לקדמת ים, מוכרים דירות 4 חדרים במחירים של 2.6-2.8 מיליון שקל וצפונה, בגלל שאפשר לראות ים. אבל זהו עוד חזון למועד. התכנית רק אושרה, לא ברור מה יהיה מצב המשק והריבית עד שנראה את הטרקטורים שמים את האבן הראשונה.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית מקצה שטח של 1.6 דונם לטובת הקמת מבני ציבור ובו יוקמו 3 כיתות גן, 3 כיתות מעון ומועדון נוער וכ-200 מ"ר שטחי מסחר שישולבו בקומת הקרקע של אחד ממבני המגורים. כמו כן, במרכז המתחם יוקם שטח ציבורי פתוח על שטח של כ-5 דונם, שיהווה ריאה ירוקה סביבה ייבנו מבני המגורים. כמו כן, התוכנית קובעת הוראות לשימור אקליפטוסים וותיקים בחלק הדרום-מערבי של המתחם. 

בהיבט התחבורתי, התוכנית כוללת חיבורים לרחובות קיימים וכן רחובות מצויים שיהיו מוטי תחבורה ציבורית, וכן הקמת שבילי אופניים מתחום התוכנית ועד השטחים הפתוחים המצויים בשכונת "הפרפרים".  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה