"אין קרקעות": האם בניית צמודי קרקע בדרך להיעלם ממפת הנדל"ן?
החסרון בקרקעות פנויות בישראל מוביל לכך שרמ"י משנה אסטרטגיה: לא עוד מכרזים רבים על דיור צמוד קרקע, אלא ניסיון להגדיל את ההיצע דרך בנייה רוויה. כדי להבין עד כמה התהליך הוא עקבי, די להסתכל על המכרזים החדשים. אף מכרז חדש לא יצא לשיווק מאז תחילת המלחמה. בחודש ספטמבר שווקו 6 מכרזים לבניית צמודת קרקע אבל ברמ"י מרגישים שמספרם יילך ויפחת. "בשלב כזה, שבו אין קרקעות, אי אפשר לשווק עוד ועוד מכרזים לצמודי קרקע. רמ"י מעדיפה שיהיו כמה יותר מגרשים לבנייה רוויה, גם רשויות המס. בנייה צמודת קרקע היא ניצול מינימלי של השטח ובנוסף - יש כאן עניין של מיסוי", אמר לנו קבלן מוכר. "המס שהמדינה מרוויחה מבנייה רוויה גבוה יותר. "תחשוב על זה בצורה הזאת - על שטח של דונם אפשר לשווק בניין או שניים או 3-4 וילות. אתה מבין את הפער? פי 10-20 ויותר. אלפי אחוזים".
מכרז אחד לאזור ביקוש בשנה. צמודי קרקע (פרטי)
אותו קבלן אמר כי "המדינה אומרת לנו, רוצים צמוד קרקע? לכו לפריפריה". כיום, מחירי צמודי הקרקע משתנים מאוד. באזור ביקוש כמו תל אביב, מצאנו צמודי קרקע במחירים של 8-10 מיליון שקל. אלה לא המחירים בשכונות יוקרה, שם זה יותר מכפול. המחירים של צמודי הקרקע עולים באזורי הביקוש כי אין היצע.
באזור השרון הדרומי מצאנו מחירים של 5.5-7 מיליון שקל. באזור יו"ש, למשל, מצאנו וילות בחצי מחיר - 3-4 מיליון שקל למגרשים של 250-400 מ"ר - תלוי באזור.
כיום יש תופעה שקרויה "התרחבות הטבעות". בשל המחירים הגבוהים במרכז, רמ"י ממקדת את המכרזים האלה באזורים שפעם היו נחשבים פריפריה והיום כבר לא. המכרזים שיצאו בחודש ספטמבר המתקדו בעספיא, אליכין, עומר, צור נתן ואבו גוש שבירושלים - אף מכרז אינו באזור המרכז.
בשנה שעברה שווקו מכרזים לצמודי קרקע בערים תל אביב, ראשון, הוד השרון ורחובות. מאז תחילת השנה האזרחית הנוכחית, שווק מכרז אחד כזה באזור המרכז - ברעננה, לבניית צמוד קרקע אחד בלבד. ההערכה היא שהמגמה תימשך.
צריך לעשות הבחנה בין היצע גבוה בשכונה חדשה, בה מחירי צמודי הקרקע נמצאים בהקפאה (אור ים באור עקיבא, למשל, שם ההיצע גבוה ולכן המחיר נע בין 3.9-4 מיליון שקל "בלבד" עבור שטח של פחות מרבע דונם) לבין שכונות שבהן צמוד קרקע הוא מצרך נדיר ויש ביקוש גבוה מההיצע - כמו בתל אביב וערי גוש דן, גם בשכונות הוותיקות.
"זה לא רק המכרזים ברמ"י, אין צמודי קרקע בכלל", אומר שמאי המקרקעין סער פלד, לשעבר סגן יו"ר לשכת השמאים. "צמודי קרקע זה עולם הולך ונעלם. בחלק גדול מהתב"עות החדשות, אין כבר בנייה כזאת עקב מצוקת קרקעות במרכז. הרשויות מעדיפות לבנות בנייה רוויה ולספק את צרכי האוכלוסיה. מגרשים לצמודי קרקע הופכים להיות מוצר מיוחד ובגלל זה מחירם של מגרשים לצמודי קרקע או של צמודי קרקע הם גבוהים ומתאימים לאוכלוסיה מסוימת".
"ההיצע נמוך מראש". פלד (ביזפורטל)
איך הריבית משפיעה?
"מקשה על הרכישה כי המינוף גבוה, בגלל המחירים הגבוהים. אבל להבדיל מדירות מגורים, הרבה פעמים רוכשת אוכלוסיה חזקה עם נכסים או הון עצמי גבוה ומסוגלת עדיין להיכנס לעסקה, כי היא מראש לוקחת אחוזי מימון נמוכים ביחס לגודל העסקה. להבדיל מדירת מגורים, בצמודי קרקע הרבה פעמים המינוף נמוך יותר יחסית לשווי ועדיין מאפשר כניסה. אם לקחת 2 מיליון שקל אבל הבית הוא 6 מיליון - המינוף נמוך יחסית. אבל אם היא שווה 3 מיליון, המינוף גבוה".
נכון שהביקוש נמוך, אבל ההיצע בערים רבות הוא אפסי.
"ההיצע של צמודי קרקע מראש הוא נמוך, להבדיל מדירות מגורים שמפתחים שכונות חדשות. הבניה של צמוד קרקע כמעט ולא קיימת, זה מחריג את האזור הפריפיאלי, כי מראש יש יותר שטחים ומראש מוכרים שם מגרשים לבנייה עצמית. יש לך צמודי קרקע באזור השומרון, אבל ביישובים גדולים כמו אלפי מנשה או אריאל בונים גם בנינים לצד צמודי הקרקע. במרכזי ערים כמו רעננה, כפר סבא, הרצליה ורמת השרון אין כמעט בניות חדשות כאלה, ויש עוד סיבות לצמצום ההיצע".
מה למשל?
"צמודי קרקע שבמרכזי ערים - עושים תב"ע נקודתית, הורסים ובונים בנינים במקום וילות ישנות וזה מוריד היצע. ככל שהעיר יותר חזקה צמודי הקרקע נעלמים כי הקרקע כבר לא שווה את הפרויקט הזה. זה מוצר שכמעט נעלם מהשוק".
מחירי צמודי קרקע לדוגמא: - האלה 44, 180 מ"ר, 5 חדרים, קומה 1 - 2.1 מיליון שקל. - דרך השלום תל אביב, קוטג' 60 מ"ר + 140 מ"ר גינה - 4.05 מיליון שקל. - רחוב שניר פרדס חנה, קוטג' דו משפחתי 6 חדרים, 160 מ"ר, 250 מ"ר מגרש - 4 מיליון שקל. - בורוכוב, שכונת נווה עמל בהרצליה, 5 חדרים, 120 מ"ר, על מגרש בגודל 680 מ"ר - 6.65 מיליון שקל.
- 15.איך לפני 15 שנה בית בראשלצ 800 אלף?? (ל"ת)רק;1 13/01/2024 20:03הגב לתגובה זו
- 14.צריכים לזרז הפשרות קרקעות חקלאיות לבניה . (ל"ת)ראשי עיר 10/01/2024 00:10הגב לתגובה זו
- 13.מנשה 08/01/2024 21:08הגב לתגובה זושקר שקר יש מספיק קרקעות פנויות עובדה לערבים יש בית ותמיד יש מקום
- 12.אזרח 08/01/2024 19:57הגב לתגובה זולמה בכפרים יש בתי קרקע רק ממשלה פח במקום שיבנו בעניינים בכפרים בונים קרקע נו ואין מקום אז הם יוצאים לערים תתעוררו שם ומהר במשרד מקרקעי ישראל תתחילו לצמצם קרקעות בכפרים ושיבנו רויי קומות הם בונים ארמונות בכפרים נראה מתי יתעוררו שם בממשלה
- 11.ערבי? רק בית קרקע (ל"ת)ערבי? רק וילות 08/01/2024 14:27הגב לתגובה זו
- 10.הביטחוניסטים 08/01/2024 08:44הגב לתגובה זומגדל מגורים בתל אביב המכיל 300 משפחות עומד על 2 דונם. כפר כנא אותם 300 משפחות על 200 דונם. המחרשה לא מסמנת את הגבולות. וזאת בעיה לדורות
- 9.מדינת ישרא-הל 08/01/2024 06:43הגב לתגובה זואת היהודים נרכז בין במגדלים בין גדרה לחדרה שיהיה קל להוריד לשלוט בהם עד שהטילים יעיפו את המגדל
- 8.יוסף בכתונת הפסים 08/01/2024 04:04הגב לתגובה זוצוחקים עלינו. כל ארץ ישראל מלאה קרקעות. להתיישבות. באמת נראה לכם שאין שטח?- תגידו עד כמה אתם מטומטמים. עובדים עלינו בעיניים. עם ישראל תקומו כבר. קחו את השלטון חזרה לידיים. השתלטו לנו על החיים. קומו
- 7.דורקי 07/01/2024 19:53הגב לתגובה זוכמה עולה מגרש לבניה בשכונת הדרים בבנימינה
- 6.יששכר 07/01/2024 19:52הגב לתגובה זוביבי מחזיק 2-3 וילות, בנט גר בוילה, גם לפיד וגנץ. העיקר שפשוטי העם יגורו בכלובי סוללה לגובה בזמן שהשליטים שותים שמפניה בחצר, פשוט בדיחה.
- 5.אבי 07/01/2024 15:18הגב לתגובה זואת היהודים מרכזים במחנות ריכוז לגובה והערבים בונים אחוזות צמודות קרקע. הכי הזוי, שיהודי קונה אדמה במיליונים והערבי קונה בעשרות אלפים. סבא וסבתא שלי אמרו לי שישראל זה הבית של היהודים, נראה לי שעבדו על סבא וסבתא שלי.
- 4.asdf 07/01/2024 12:37הגב לתגובה זובזבוז של גינה למי שבאמת רוצה.
- 3.שאפיק 07/01/2024 12:15הגב לתגובה זודירות לשוק
- 2.הכותרת האמיתית היא "אין כסף" (ל"ת)שקרני הנדל"ן המאוסים 07/01/2024 11:58הגב לתגובה זו
- 1.ברשויות הערביות יש מלא (ל"ת)אליהו 07/01/2024 11:34הגב לתגובה זו
מצלאוי קיבלה רוב לפינוי-בינוי בבת ים: הכנסות צפויות של כ-147 מיליון שקל
החברה התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק; הפרויקט צפוי להיות עם רווחיות גולמית של כ-20%, אך קיפאון במכירות ועלויות מימון עולות מעמידים במבחן את מודל ההתחדשות העירונית
מצלאוי חברה לבנין מצלאוי 0% הודיעה כי התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק. מדובר בפרויקט פינוי-בינוי שבמסגרתו יפונו 32 יחידות דיור קיימות,
ובמקומן צפויות להיבנות כ-90 דירות חדשות במגדל בן 18 קומות, בהיקף כולל של כ-12.6 אלף מ"ר מגורים וכ-5,000 מ"ר חניות תת-קרקעיות.
חלקה של מצלאוי בפרויקט עומד על 58 יחידות דיור. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות מהפרויקט יסתכם בכ-147 מיליון שקל, מול עלויות צפויות של כ-117 מיליון שקל. קידום הפרויקט יתבצע בהתאם לתוכנית הכוללנית של עיריית בת ים, במסלול חלופת שקד או פינוי-בינוי, בכפוף להחלטת מוסדות התכנון.
כיום, המחיר החציוני של דירות ברח' הפטמן עומד על כ-2 מיליון שקל לדירת 3 חדרים, 2.8 מיליון שקל לדירות 4 חדרים ו-3.42 מיליון שקל לדירות 5 חדרים.
הכנסות ורווח גולמי
תחזית ההכנסות של מצלאוי מתבססות על דוח כלכלי פנימי שגיבשה מצלאוי, הכולל אומדנים עדכניים למחירי מכירה ממוצעים של כ־28 אלף שקל למ"ר, וכן חישובי עלויות מימון, תפעול ובנייה. מה שמעמיד את הפרויקט על שיעור רווחיות גולמית של כ-20.4%, מספר טוב באמצע למקובל בענף לאחרונה.
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- "מחירי הדירות עלו כי העלויות עלו, לא רואים ירידה במחירים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה האמיתית היא מה קורה לרווח הגולמי הזה במרוצת השנים. מעבר לעלויות המימון, התפעול והבנייה, פרויקטים כאלה מסתמכים על גלגול העליות לצרכן, או במלים פשוטות על עליית מחירים. ככל
והמחירים נשארים במקום או יורדים, המרווחים עבור החברות בתחום עשויים להישחק. לאור הקיפאון בשוק הדירות, שהשתקף בדוחות הרבעון השלישי של רוב רובן של החברות, החברות כידוע יצאו במבצעים, שמבלי להתייחס כרגע לאותיות הקטנות, חלקן אף מציעות ביטול עסקה. כלומר,למרות הציפייה
להתאוששות וחזרת הרוכשים, השוק עדיין מדשדש בפועל. שוק ההתחדשות העירונית שנחשב לבוננזה עשוי להיות מסוכן ממה שנראה במבט ראשון, כאשר ביטולי פרויקטים חושפים את המחיר האמיתי של היתכנות נמוכה בהתחדשות עירונית, המרווחים נשחקים, והוצאות המימון מטפסות
השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכליםרובע חדש בצפת: 915 דונם, 4,000 יחידות דיור וכניסה חדשה לעיר
התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית צפון כוללת מגורים ל-20 אלף תושבים, שטחי תעסוקה ומסחר, מוסדות חינוך ופארקים; "רק באמצעות יצירת מסה משמעותית של יחידות דיור חדשות ניתן לייצר תנאים אמיתיים לפיתוח תחבורה וחיזוק הכלכלה המקומית"
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון אישרה למתן תוקף את תוכנית משרד הבינוי והשיכון להקמת רובע עירוני חדש בצפת, תחת השם "השער הדרומי". התוכנית מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם עיריית צפת, ומשתרעת על שטח של כ-915 דונם, מדרום לשכונת רזים ומצפון לכביש 89.
הרובע החדש כולל כ-4,000 יחידות דיור במבני מגורים בני 4 עד 14 קומות, שצפויות לתת מענה לאוכלוסייה של כ-20 אלף תושבים. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-800 יוקצו לדירות קטנות וכ-300 לדירות דיורית. לצד המגורים כוללת התוכנית גם כ-260 כיתות גן ובתי ספר, כ-16,500 מ"ר של שטחי מסחר וכ-33 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומשרדים.
התוכנית נערכה בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הכוללנית החדשה של צפת, שקודמה בשנים האחרונות על ידי הוועדה המחוזית והוגשה לאחרונה למוסדות התכנון. אחד המרכיבים המרכזיים בה הוא יצירת כניסה חדשה נוספת לעיר מכיוון כביש 89, תוך ניצול הפרשי הטופוגרפיה, והובלת הנכנסים לעיר אל רחוב ראשי שישלב מגורים, מסחר, תעסוקה ומשרדים. ברובע החדש מתוכננים גם מרכז תחבורה שייתן מענה לתחבורה ציבורית, מדרחוב מסחרי, פארק רובעי ופארקים שכונתיים, בית מלון ומוקדי מסחר מקומיים המשולבים בבינוי המרקמי לאורך הרחובות.
השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכלים
- צפת בדרך להכפלה: הסכם גג בהיקף מיליארדי שקלים נחתם
- 265 דירות יוקמו בצפת; 131 דירות ישווקו במתכונת "דיור במחיר מופחת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מסר: "אישור תוכנית ‘שער הדרומי’ בצפת הוא צעד משמעותי נוסף לחיזוק הצפון, והמשך ישיר לפעולות המשרד להגדלת היצע הדיור בכל רחבי הארץ ובמיוחד בצפון והורדת מחירי הדיור. ניסיון העבר והנתונים מראים שרק באמצעות יצירת מסה משמעותית של יחידות דיור חדשות ניתן לייצר תנאים אמיתיים לפיתוח תחבורה, חיזוק הכלכלה המקומית ומתן פתרון עומק להגירה חיובית של משפחות וצעירים לאזור. זהו האופק לצמיחה אמיתית בצפון. הרובע החדש משלב מגורים איכותיים, תעסוקה, מסחר ותשתיות מתקדמות, שייצרו מנוע צמיחה עירוני וייתנו מענה אמיתי לצרכי התושבים הוותיקים בעיר ולמשפחות החדשות שיגיעו אליה. משרד הבינוי והשיכון ימשיך לפעול יחד עם הרשויות לקידום תכנון וביצוע מהירים, לטובת פיתוחה של צפת וחיזוק האזור כולו".
