"אין קרקעות": האם בניית צמודי קרקע בדרך להיעלם ממפת הנדל"ן?
החסרון בקרקעות פנויות בישראל מוביל לכך שרמ"י משנה אסטרטגיה: לא עוד מכרזים רבים על דיור צמוד קרקע, אלא ניסיון להגדיל את ההיצע דרך בנייה רוויה. כדי להבין עד כמה התהליך הוא עקבי, די להסתכל על המכרזים החדשים. אף מכרז חדש לא יצא לשיווק מאז תחילת המלחמה. בחודש ספטמבר שווקו 6 מכרזים לבניית צמודת קרקע אבל ברמ"י מרגישים שמספרם יילך ויפחת. "בשלב כזה, שבו אין קרקעות, אי אפשר לשווק עוד ועוד מכרזים לצמודי קרקע. רמ"י מעדיפה שיהיו כמה יותר מגרשים לבנייה רוויה, גם רשויות המס. בנייה צמודת קרקע היא ניצול מינימלי של השטח ובנוסף - יש כאן עניין של מיסוי", אמר לנו קבלן מוכר. "המס שהמדינה מרוויחה מבנייה רוויה גבוה יותר. "תחשוב על זה בצורה הזאת - על שטח של דונם אפשר לשווק בניין או שניים או 3-4 וילות. אתה מבין את הפער? פי 10-20 ויותר. אלפי אחוזים".
מכרז אחד לאזור ביקוש בשנה. צמודי קרקע (פרטי)
אותו קבלן אמר כי "המדינה אומרת לנו, רוצים צמוד קרקע? לכו לפריפריה". כיום, מחירי צמודי הקרקע משתנים מאוד. באזור ביקוש כמו תל אביב, מצאנו צמודי קרקע במחירים של 8-10 מיליון שקל. אלה לא המחירים בשכונות יוקרה, שם זה יותר מכפול. המחירים של צמודי הקרקע עולים באזורי הביקוש כי אין היצע.
באזור השרון הדרומי מצאנו מחירים של 5.5-7 מיליון שקל. באזור יו"ש, למשל, מצאנו וילות בחצי מחיר - 3-4 מיליון שקל למגרשים של 250-400 מ"ר - תלוי באזור.
כיום יש תופעה שקרויה "התרחבות הטבעות". בשל המחירים הגבוהים במרכז, רמ"י ממקדת את המכרזים האלה באזורים שפעם היו נחשבים פריפריה והיום כבר לא. המכרזים שיצאו בחודש ספטמבר המתקדו בעספיא, אליכין, עומר, צור נתן ואבו גוש שבירושלים - אף מכרז אינו באזור המרכז.
בשנה שעברה שווקו מכרזים לצמודי קרקע בערים תל אביב, ראשון, הוד השרון ורחובות. מאז תחילת השנה האזרחית הנוכחית, שווק מכרז אחד כזה באזור המרכז - ברעננה, לבניית צמוד קרקע אחד בלבד. ההערכה היא שהמגמה תימשך.
צריך לעשות הבחנה בין היצע גבוה בשכונה חדשה, בה מחירי צמודי הקרקע נמצאים בהקפאה (אור ים באור עקיבא, למשל, שם ההיצע גבוה ולכן המחיר נע בין 3.9-4 מיליון שקל "בלבד" עבור שטח של פחות מרבע דונם) לבין שכונות שבהן צמוד קרקע הוא מצרך נדיר ויש ביקוש גבוה מההיצע - כמו בתל אביב וערי גוש דן, גם בשכונות הוותיקות.
"זה לא רק המכרזים ברמ"י, אין צמודי קרקע בכלל", אומר שמאי המקרקעין סער פלד, לשעבר סגן יו"ר לשכת השמאים. "צמודי קרקע זה עולם הולך ונעלם. בחלק גדול מהתב"עות החדשות, אין כבר בנייה כזאת עקב מצוקת קרקעות במרכז. הרשויות מעדיפות לבנות בנייה רוויה ולספק את צרכי האוכלוסיה. מגרשים לצמודי קרקע הופכים להיות מוצר מיוחד ובגלל זה מחירם של מגרשים לצמודי קרקע או של צמודי קרקע הם גבוהים ומתאימים לאוכלוסיה מסוימת".
"ההיצע נמוך מראש". פלד (ביזפורטל)
איך הריבית משפיעה?
"מקשה על הרכישה כי המינוף גבוה, בגלל המחירים הגבוהים. אבל להבדיל מדירות מגורים, הרבה פעמים רוכשת אוכלוסיה חזקה עם נכסים או הון עצמי גבוה ומסוגלת עדיין להיכנס לעסקה, כי היא מראש לוקחת אחוזי מימון נמוכים ביחס לגודל העסקה. להבדיל מדירת מגורים, בצמודי קרקע הרבה פעמים המינוף נמוך יותר יחסית לשווי ועדיין מאפשר כניסה. אם לקחת 2 מיליון שקל אבל הבית הוא 6 מיליון - המינוף נמוך יחסית. אבל אם היא שווה 3 מיליון, המינוף גבוה".
נכון שהביקוש נמוך, אבל ההיצע בערים רבות הוא אפסי.
"ההיצע של צמודי קרקע מראש הוא נמוך, להבדיל מדירות מגורים שמפתחים שכונות חדשות. הבניה של צמוד קרקע כמעט ולא קיימת, זה מחריג את האזור הפריפיאלי, כי מראש יש יותר שטחים ומראש מוכרים שם מגרשים לבנייה עצמית. יש לך צמודי קרקע באזור השומרון, אבל ביישובים גדולים כמו אלפי מנשה או אריאל בונים גם בנינים לצד צמודי הקרקע. במרכזי ערים כמו רעננה, כפר סבא, הרצליה ורמת השרון אין כמעט בניות חדשות כאלה, ויש עוד סיבות לצמצום ההיצע".
מה למשל?
"צמודי קרקע שבמרכזי ערים - עושים תב"ע נקודתית, הורסים ובונים בנינים במקום וילות ישנות וזה מוריד היצע. ככל שהעיר יותר חזקה צמודי הקרקע נעלמים כי הקרקע כבר לא שווה את הפרויקט הזה. זה מוצר שכמעט נעלם מהשוק".
מחירי צמודי קרקע לדוגמא: - האלה 44, 180 מ"ר, 5 חדרים, קומה 1 - 2.1 מיליון שקל. - דרך השלום תל אביב, קוטג' 60 מ"ר + 140 מ"ר גינה - 4.05 מיליון שקל. - רחוב שניר פרדס חנה, קוטג' דו משפחתי 6 חדרים, 160 מ"ר, 250 מ"ר מגרש - 4 מיליון שקל. - בורוכוב, שכונת נווה עמל בהרצליה, 5 חדרים, 120 מ"ר, על מגרש בגודל 680 מ"ר - 6.65 מיליון שקל.
- 15.איך לפני 15 שנה בית בראשלצ 800 אלף?? (ל"ת)רק;1 13/01/2024 20:03הגב לתגובה זו
- 14.צריכים לזרז הפשרות קרקעות חקלאיות לבניה . (ל"ת)ראשי עיר 10/01/2024 00:10הגב לתגובה זו
- 13.מנשה 08/01/2024 21:08הגב לתגובה זושקר שקר יש מספיק קרקעות פנויות עובדה לערבים יש בית ותמיד יש מקום
- 12.אזרח 08/01/2024 19:57הגב לתגובה זולמה בכפרים יש בתי קרקע רק ממשלה פח במקום שיבנו בעניינים בכפרים בונים קרקע נו ואין מקום אז הם יוצאים לערים תתעוררו שם ומהר במשרד מקרקעי ישראל תתחילו לצמצם קרקעות בכפרים ושיבנו רויי קומות הם בונים ארמונות בכפרים נראה מתי יתעוררו שם בממשלה
- 11.ערבי? רק בית קרקע (ל"ת)ערבי? רק וילות 08/01/2024 14:27הגב לתגובה זו
- 10.הביטחוניסטים 08/01/2024 08:44הגב לתגובה זומגדל מגורים בתל אביב המכיל 300 משפחות עומד על 2 דונם. כפר כנא אותם 300 משפחות על 200 דונם. המחרשה לא מסמנת את הגבולות. וזאת בעיה לדורות
- 9.מדינת ישרא-הל 08/01/2024 06:43הגב לתגובה זואת היהודים נרכז בין במגדלים בין גדרה לחדרה שיהיה קל להוריד לשלוט בהם עד שהטילים יעיפו את המגדל
- 8.יוסף בכתונת הפסים 08/01/2024 04:04הגב לתגובה זוצוחקים עלינו. כל ארץ ישראל מלאה קרקעות. להתיישבות. באמת נראה לכם שאין שטח?- תגידו עד כמה אתם מטומטמים. עובדים עלינו בעיניים. עם ישראל תקומו כבר. קחו את השלטון חזרה לידיים. השתלטו לנו על החיים. קומו
- 7.דורקי 07/01/2024 19:53הגב לתגובה זוכמה עולה מגרש לבניה בשכונת הדרים בבנימינה
- 6.יששכר 07/01/2024 19:52הגב לתגובה זוביבי מחזיק 2-3 וילות, בנט גר בוילה, גם לפיד וגנץ. העיקר שפשוטי העם יגורו בכלובי סוללה לגובה בזמן שהשליטים שותים שמפניה בחצר, פשוט בדיחה.
- 5.אבי 07/01/2024 15:18הגב לתגובה זואת היהודים מרכזים במחנות ריכוז לגובה והערבים בונים אחוזות צמודות קרקע. הכי הזוי, שיהודי קונה אדמה במיליונים והערבי קונה בעשרות אלפים. סבא וסבתא שלי אמרו לי שישראל זה הבית של היהודים, נראה לי שעבדו על סבא וסבתא שלי.
- 4.asdf 07/01/2024 12:37הגב לתגובה זובזבוז של גינה למי שבאמת רוצה.
- 3.שאפיק 07/01/2024 12:15הגב לתגובה זודירות לשוק
- 2.הכותרת האמיתית היא "אין כסף" (ל"ת)שקרני הנדל"ן המאוסים 07/01/2024 11:58הגב לתגובה זו
- 1.ברשויות הערביות יש מלא (ל"ת)אליהו 07/01/2024 11:34הגב לתגובה זו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות
התכנית בשכונת תל גיבורים. מדובר על 148 דירות ישנות שייהרסו ובמקומן ייבנו 16 בניינים בני 7.5 קומות, לצד כ-3,000 מ"ר מסחר ומבני ציבור; בעלי הדירות יקבלו תוספת שטח, ממ"ד, מרפסת, חניה ומחסן
בני ברק מתקרבת להתחדשות עירונית רחבת היקף, עם קידום תכנית הפינוי-בינוי במתחם יהונתן שבשכונת תל גיבורים. בשבוע שעבר המליצה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להפקיד את התכנית, המקודמת על ידי החברה להתחדשות ירושלים מחברת ISA, מה שמקדם אותה לשלב הבא מול הוועדה המחוזית. עבור שכונה ותיקה כמו תל גיבורים - שממוקמת בין ציר ז’בוטינסקי למתחם העסקים הסמוך - מדובר במהלך שיכול לתרום לאזור ולשנות את פניו בשנים הקרובות.
התכנית שהופקדה מדברת על הריסת 148 הדירות הישנות שקיימות במתחם והקמת 16 בנייני מגורים בני 7.5 קומות, שיכללו יחד 525 דירות חדשות. לצד בנייני המגורים, כוללת התכנית גם כ-3,000 מ"ר של שטחי מסחר וכ-3,000 מ"ר המיועדים למבני ציבור. כך, המתחם העתידי צפוי לשלב בין מגורים, שירותים קהילתיים ומסחר.
שכונת תל גיבורים קרובה מאוד לציר ז׳בוטינסקי. מדובר על נתיב תחבורה מרכזי שמשרת את בני ברק, פתח תקווה ורמת גן, ובו גם עובר הקו האדום של הרכבת הקלה. במקביל, המתחם צמוד ל-BBC, המתחם העסקי בבני ברק, שמרכז בשנים האחרונות פעילות של חברות טכנולוגיה, פיננסים ושירותים.
מבחינת הדיירים, התכנית כוללת מתווה פיצוי די מפורט, על פי ההסכם שנחתם בין החברה היזמית לבעלי הדירות, הדירות החדשות שיוענקו לדיירי המתחם יהיו גדולות יותר מהדירות הקיימות: תוספת של 25 מ"ר לשטח הדירה, הכוללת ממ"ד, לצד מרפסת שמש (סוכה) בשטח של 12 מ"ר, חניה ומחסן. עבור רבים מבעלי הדירות בבניינים הישנים - שחלקם נבנו בעשורים מוקדמים ללא מעלית, ללא ממ"ד וללא תקנים מודרניים, מדובר בשדרוג די משמעותי באיכות המגורים.
- הזכיין שילם ביוקר על חוסר תום לב של בעל הזיכיון
- הביקוש משתולל בבני ברק; הרשות זימנה דמויות מרכזיות לחקירה בשל בנייה לא חוקית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירה בבנייה של 7.5 קומות נועדה לשמור על קנה המידה העירוני של השכונה, ולייצר מרחבים ציבוריים נוחים ונגישים. הבינוי המרקמי מאפשר שטחי מסחר רחבים בקומת הקרקע, עם חזיתות פעילות לרחוב, מה שצפוי להעניק למתחם אופי עירוני חי יחסית. לצד המסחר, התכנית כוללת גם שטחי ציבור: גני ילדים, מוסדות חינוך או מבני קהילה - בהתאם לצרכי העירייה ולתכנון הסופי שייקבע במחוזית.
