"אין קרקעות": האם בניית צמודי קרקע בדרך להיעלם ממפת הנדל"ן?
החסרון בקרקעות פנויות בישראל מוביל לכך שרמ"י משנה אסטרטגיה: לא עוד מכרזים רבים על דיור צמוד קרקע, אלא ניסיון להגדיל את ההיצע דרך בנייה רוויה. כדי להבין עד כמה התהליך הוא עקבי, די להסתכל על המכרזים החדשים. אף מכרז חדש לא יצא לשיווק מאז תחילת המלחמה. בחודש ספטמבר שווקו 6 מכרזים לבניית צמודת קרקע אבל ברמ"י מרגישים שמספרם יילך ויפחת. "בשלב כזה, שבו אין קרקעות, אי אפשר לשווק עוד ועוד מכרזים לצמודי קרקע. רמ"י מעדיפה שיהיו כמה יותר מגרשים לבנייה רוויה, גם רשויות המס. בנייה צמודת קרקע היא ניצול מינימלי של השטח ובנוסף - יש כאן עניין של מיסוי", אמר לנו קבלן מוכר. "המס שהמדינה מרוויחה מבנייה רוויה גבוה יותר. "תחשוב על זה בצורה הזאת - על שטח של דונם אפשר לשווק בניין או שניים או 3-4 וילות. אתה מבין את הפער? פי 10-20 ויותר. אלפי אחוזים".
מכרז אחד לאזור ביקוש בשנה. צמודי קרקע (פרטי)
אותו קבלן אמר כי "המדינה אומרת לנו, רוצים צמוד קרקע? לכו לפריפריה". כיום, מחירי צמודי הקרקע משתנים מאוד. באזור ביקוש כמו תל אביב, מצאנו צמודי קרקע במחירים של 8-10 מיליון שקל. אלה לא המחירים בשכונות יוקרה, שם זה יותר מכפול. המחירים של צמודי הקרקע עולים באזורי הביקוש כי אין היצע.
באזור השרון הדרומי מצאנו מחירים של 5.5-7 מיליון שקל. באזור יו"ש, למשל, מצאנו וילות בחצי מחיר - 3-4 מיליון שקל למגרשים של 250-400 מ"ר - תלוי באזור.
כיום יש תופעה שקרויה "התרחבות הטבעות". בשל המחירים הגבוהים במרכז, רמ"י ממקדת את המכרזים האלה באזורים שפעם היו נחשבים פריפריה והיום כבר לא. המכרזים שיצאו בחודש ספטמבר המתקדו בעספיא, אליכין, עומר, צור נתן ואבו גוש שבירושלים - אף מכרז אינו באזור המרכז.
בשנה שעברה שווקו מכרזים לצמודי קרקע בערים תל אביב, ראשון, הוד השרון ורחובות. מאז תחילת השנה האזרחית הנוכחית, שווק מכרז אחד כזה באזור המרכז - ברעננה, לבניית צמוד קרקע אחד בלבד. ההערכה היא שהמגמה תימשך.
צריך לעשות הבחנה בין היצע גבוה בשכונה חדשה, בה מחירי צמודי הקרקע נמצאים בהקפאה (אור ים באור עקיבא, למשל, שם ההיצע גבוה ולכן המחיר נע בין 3.9-4 מיליון שקל "בלבד" עבור שטח של פחות מרבע דונם) לבין שכונות שבהן צמוד קרקע הוא מצרך נדיר ויש ביקוש גבוה מההיצע - כמו בתל אביב וערי גוש דן, גם בשכונות הוותיקות.
"זה לא רק המכרזים ברמ"י, אין צמודי קרקע בכלל", אומר שמאי המקרקעין סער פלד, לשעבר סגן יו"ר לשכת השמאים. "צמודי קרקע זה עולם הולך ונעלם. בחלק גדול מהתב"עות החדשות, אין כבר בנייה כזאת עקב מצוקת קרקעות במרכז. הרשויות מעדיפות לבנות בנייה רוויה ולספק את צרכי האוכלוסיה. מגרשים לצמודי קרקע הופכים להיות מוצר מיוחד ובגלל זה מחירם של מגרשים לצמודי קרקע או של צמודי קרקע הם גבוהים ומתאימים לאוכלוסיה מסוימת".
"ההיצע נמוך מראש". פלד (ביזפורטל)
איך הריבית משפיעה?
"מקשה על הרכישה כי המינוף גבוה, בגלל המחירים הגבוהים. אבל להבדיל מדירות מגורים, הרבה פעמים רוכשת אוכלוסיה חזקה עם נכסים או הון עצמי גבוה ומסוגלת עדיין להיכנס לעסקה, כי היא מראש לוקחת אחוזי מימון נמוכים ביחס לגודל העסקה. להבדיל מדירת מגורים, בצמודי קרקע הרבה פעמים המינוף נמוך יותר יחסית לשווי ועדיין מאפשר כניסה. אם לקחת 2 מיליון שקל אבל הבית הוא 6 מיליון - המינוף נמוך יחסית. אבל אם היא שווה 3 מיליון, המינוף גבוה".
נכון שהביקוש נמוך, אבל ההיצע בערים רבות הוא אפסי.
"ההיצע של צמודי קרקע מראש הוא נמוך, להבדיל מדירות מגורים שמפתחים שכונות חדשות. הבניה של צמוד קרקע כמעט ולא קיימת, זה מחריג את האזור הפריפיאלי, כי מראש יש יותר שטחים ומראש מוכרים שם מגרשים לבנייה עצמית. יש לך צמודי קרקע באזור השומרון, אבל ביישובים גדולים כמו אלפי מנשה או אריאל בונים גם בנינים לצד צמודי הקרקע. במרכזי ערים כמו רעננה, כפר סבא, הרצליה ורמת השרון אין כמעט בניות חדשות כאלה, ויש עוד סיבות לצמצום ההיצע".
מה למשל?
"צמודי קרקע שבמרכזי ערים - עושים תב"ע נקודתית, הורסים ובונים בנינים במקום וילות ישנות וזה מוריד היצע. ככל שהעיר יותר חזקה צמודי הקרקע נעלמים כי הקרקע כבר לא שווה את הפרויקט הזה. זה מוצר שכמעט נעלם מהשוק".
מחירי צמודי קרקע לדוגמא: - האלה 44, 180 מ"ר, 5 חדרים, קומה 1 - 2.1 מיליון שקל. - דרך השלום תל אביב, קוטג' 60 מ"ר + 140 מ"ר גינה - 4.05 מיליון שקל. - רחוב שניר פרדס חנה, קוטג' דו משפחתי 6 חדרים, 160 מ"ר, 250 מ"ר מגרש - 4 מיליון שקל. - בורוכוב, שכונת נווה עמל בהרצליה, 5 חדרים, 120 מ"ר, על מגרש בגודל 680 מ"ר - 6.65 מיליון שקל.
- 15.איך לפני 15 שנה בית בראשלצ 800 אלף?? (ל"ת)רק;1 13/01/2024 20:03הגב לתגובה זו
- 14.צריכים לזרז הפשרות קרקעות חקלאיות לבניה . (ל"ת)ראשי עיר 10/01/2024 00:10הגב לתגובה זו
- 13.מנשה 08/01/2024 21:08הגב לתגובה זושקר שקר יש מספיק קרקעות פנויות עובדה לערבים יש בית ותמיד יש מקום
- 12.אזרח 08/01/2024 19:57הגב לתגובה זולמה בכפרים יש בתי קרקע רק ממשלה פח במקום שיבנו בעניינים בכפרים בונים קרקע נו ואין מקום אז הם יוצאים לערים תתעוררו שם ומהר במשרד מקרקעי ישראל תתחילו לצמצם קרקעות בכפרים ושיבנו רויי קומות הם בונים ארמונות בכפרים נראה מתי יתעוררו שם בממשלה
- 11.ערבי? רק בית קרקע (ל"ת)ערבי? רק וילות 08/01/2024 14:27הגב לתגובה זו
- 10.הביטחוניסטים 08/01/2024 08:44הגב לתגובה זומגדל מגורים בתל אביב המכיל 300 משפחות עומד על 2 דונם. כפר כנא אותם 300 משפחות על 200 דונם. המחרשה לא מסמנת את הגבולות. וזאת בעיה לדורות
- 9.מדינת ישרא-הל 08/01/2024 06:43הגב לתגובה זואת היהודים נרכז בין במגדלים בין גדרה לחדרה שיהיה קל להוריד לשלוט בהם עד שהטילים יעיפו את המגדל
- 8.יוסף בכתונת הפסים 08/01/2024 04:04הגב לתגובה זוצוחקים עלינו. כל ארץ ישראל מלאה קרקעות. להתיישבות. באמת נראה לכם שאין שטח?- תגידו עד כמה אתם מטומטמים. עובדים עלינו בעיניים. עם ישראל תקומו כבר. קחו את השלטון חזרה לידיים. השתלטו לנו על החיים. קומו
- 7.דורקי 07/01/2024 19:53הגב לתגובה זוכמה עולה מגרש לבניה בשכונת הדרים בבנימינה
- 6.יששכר 07/01/2024 19:52הגב לתגובה זוביבי מחזיק 2-3 וילות, בנט גר בוילה, גם לפיד וגנץ. העיקר שפשוטי העם יגורו בכלובי סוללה לגובה בזמן שהשליטים שותים שמפניה בחצר, פשוט בדיחה.
- 5.אבי 07/01/2024 15:18הגב לתגובה זואת היהודים מרכזים במחנות ריכוז לגובה והערבים בונים אחוזות צמודות קרקע. הכי הזוי, שיהודי קונה אדמה במיליונים והערבי קונה בעשרות אלפים. סבא וסבתא שלי אמרו לי שישראל זה הבית של היהודים, נראה לי שעבדו על סבא וסבתא שלי.
- 4.asdf 07/01/2024 12:37הגב לתגובה זובזבוז של גינה למי שבאמת רוצה.
- 3.שאפיק 07/01/2024 12:15הגב לתגובה זודירות לשוק
- 2.הכותרת האמיתית היא "אין כסף" (ל"ת)שקרני הנדל"ן המאוסים 07/01/2024 11:58הגב לתגובה זו
- 1.ברשויות הערביות יש מלא (ל"ת)אליהו 07/01/2024 11:34הגב לתגובה זו
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?
