צמודי קרקע
צילום: פרטי

"אין קרקעות": האם בניית צמודי קרקע בדרך להיעלם ממפת הנדל"ן?

אין היצע ומחירי צמודי הקרקע עולים; מתחילת השנה הנוכחית יצא מכרז אחד לבניית צמוד קרקע במרכז (ברעננה) זאת לעומת מספר מכרזים של רמ"י בשנה שעברה. שמאי המקרקעין סער פלד: "ההיצע אפסי, עולם הולך ונעלם"
איציק יצחקי | (15)

החסרון בקרקעות פנויות בישראל מוביל לכך שרמ"י משנה אסטרטגיה: לא עוד מכרזים רבים על דיור צמוד קרקע, אלא ניסיון להגדיל את ההיצע דרך בנייה רוויה. כדי להבין עד כמה התהליך הוא עקבי, די להסתכל על המכרזים החדשים. אף מכרז חדש לא יצא לשיווק מאז תחילת המלחמה. בחודש ספטמבר שווקו 6 מכרזים לבניית צמודת קרקע אבל ברמ"י מרגישים שמספרם יילך ויפחת. "בשלב כזה, שבו אין קרקעות, אי אפשר לשווק עוד ועוד מכרזים לצמודי קרקע. רמ"י מעדיפה שיהיו כמה יותר מגרשים לבנייה רוויה, גם רשויות המס. בנייה צמודת קרקע היא ניצול מינימלי של השטח ובנוסף - יש כאן עניין של מיסוי", אמר לנו קבלן מוכר. "המס שהמדינה מרוויחה מבנייה רוויה גבוה יותר. "תחשוב על זה בצורה הזאת - על שטח של דונם אפשר לשווק בניין או שניים או 3-4 וילות. אתה מבין את הפער? פי 10-20 ויותר. אלפי אחוזים". צמודי קרקע (פרטי) מכרז אחד לאזור ביקוש בשנה. צמודי קרקע (פרטי) אותו קבלן אמר כי "המדינה אומרת לנו, רוצים צמוד קרקע? לכו לפריפריה". כיום, מחירי צמודי הקרקע משתנים מאוד. באזור ביקוש כמו תל אביב, מצאנו צמודי קרקע במחירים של 8-10 מיליון שקל. אלה לא המחירים בשכונות יוקרה, שם זה יותר מכפול. המחירים של צמודי הקרקע עולים באזורי הביקוש כי אין היצע. באזור השרון הדרומי מצאנו מחירים של 5.5-7 מיליון שקל. באזור יו"ש, למשל, מצאנו וילות בחצי מחיר - 3-4 מיליון שקל למגרשים של 250-400 מ"ר - תלוי באזור.  כיום יש תופעה שקרויה "התרחבות הטבעות". בשל המחירים הגבוהים במרכז, רמ"י ממקדת את המכרזים האלה באזורים שפעם היו נחשבים פריפריה והיום כבר לא. המכרזים שיצאו בחודש ספטמבר המתקדו בעספיא, אליכין, עומר, צור נתן ואבו גוש שבירושלים - אף מכרז אינו באזור המרכז.  בשנה שעברה שווקו מכרזים לצמודי קרקע בערים תל אביב, ראשון, הוד השרון ורחובות. מאז תחילת השנה האזרחית הנוכחית, שווק מכרז אחד כזה באזור המרכז - ברעננה, לבניית צמוד קרקע אחד בלבד. ההערכה היא שהמגמה תימשך. צריך לעשות הבחנה בין היצע גבוה בשכונה חדשה, בה מחירי צמודי הקרקע נמצאים בהקפאה (אור ים באור עקיבא, למשל, שם ההיצע גבוה ולכן המחיר נע בין 3.9-4 מיליון שקל "בלבד" עבור שטח של פחות מרבע דונם) לבין שכונות שבהן צמוד קרקע הוא מצרך נדיר ויש ביקוש גבוה מההיצע - כמו בתל אביב וערי גוש דן, גם בשכונות הוותיקות. "זה לא רק המכרזים ברמ"י, אין צמודי קרקע בכלל", אומר שמאי המקרקעין סער פלד, לשעבר סגן יו"ר לשכת השמאים. "צמודי קרקע זה עולם הולך ונעלם. בחלק גדול מהתב"עות החדשות, אין כבר בנייה כזאת עקב מצוקת קרקעות במרכז. הרשויות מעדיפות לבנות בנייה רוויה ולספק את צרכי האוכלוסיה. מגרשים לצמודי קרקע הופכים להיות מוצר מיוחד ובגלל זה מחירם של מגרשים לצמודי קרקע או של צמודי קרקע הם גבוהים ומתאימים לאוכלוסיה מסוימת". סער פלד (ביזפורטל)"ההיצע נמוך מראש". פלד (ביזפורטל) איך הריבית משפיעה? "מקשה על הרכישה כי המינוף גבוה, בגלל המחירים הגבוהים. אבל להבדיל מדירות מגורים, הרבה פעמים רוכשת אוכלוסיה חזקה עם נכסים או הון עצמי גבוה ומסוגלת עדיין להיכנס לעסקה, כי היא מראש לוקחת אחוזי מימון נמוכים ביחס לגודל העסקה. להבדיל מדירת מגורים, בצמודי קרקע הרבה פעמים המינוף נמוך יותר יחסית לשווי ועדיין מאפשר כניסה. אם לקחת 2 מיליון שקל אבל הבית הוא 6 מיליון - המינוף נמוך יחסית. אבל אם היא שווה 3 מיליון, המינוף גבוה". נכון שהביקוש נמוך, אבל ההיצע בערים רבות הוא אפסי. "ההיצע של צמודי קרקע מראש הוא נמוך, להבדיל מדירות מגורים שמפתחים שכונות חדשות. הבניה של צמוד קרקע כמעט ולא קיימת, זה מחריג את האזור הפריפיאלי, כי מראש יש יותר שטחים ומראש מוכרים שם מגרשים לבנייה עצמית. יש לך צמודי קרקע באזור השומרון, אבל ביישובים גדולים כמו אלפי מנשה או אריאל בונים גם בנינים לצד צמודי הקרקע. במרכזי ערים כמו רעננה, כפר סבא, הרצליה ורמת השרון אין כמעט בניות חדשות כאלה, ויש עוד סיבות לצמצום ההיצע". מה למשל? "צמודי קרקע שבמרכזי ערים - עושים תב"ע נקודתית, הורסים ובונים בנינים במקום וילות ישנות וזה מוריד היצע. ככל שהעיר יותר חזקה צמודי הקרקע נעלמים כי הקרקע כבר לא שווה את הפרויקט הזה. זה מוצר שכמעט נעלם מהשוק".

מחירי צמודי קרקע לדוגמא: - האלה 44, 180 מ"ר, 5 חדרים, קומה 1 - 2.1 מיליון שקל. - דרך השלום תל אביב, קוטג' 60 מ"ר + 140 מ"ר גינה - 4.05 מיליון שקל. - רחוב שניר פרדס חנה, קוטג' דו משפחתי 6 חדרים, 160 מ"ר, 250 מ"ר מגרש - 4 מיליון שקל. - בורוכוב, שכונת נווה עמל בהרצליה, 5 חדרים, 120 מ"ר, על מגרש בגודל 680 מ"ר - 6.65 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    איך לפני 15 שנה בית בראשלצ 800 אלף?? (ל"ת)
    רק;1 13/01/2024 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    צריכים לזרז הפשרות קרקעות חקלאיות לבניה . (ל"ת)
    ראשי עיר 10/01/2024 00:10
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    מנשה 08/01/2024 21:08
    הגב לתגובה זו
    שקר שקר יש מספיק קרקעות פנויות עובדה לערבים יש בית ותמיד יש מקום
  • 12.
    אזרח 08/01/2024 19:57
    הגב לתגובה זו
    למה בכפרים יש בתי קרקע רק ממשלה פח במקום שיבנו בעניינים בכפרים בונים קרקע נו ואין מקום אז הם יוצאים לערים תתעוררו שם ומהר במשרד מקרקעי ישראל תתחילו לצמצם קרקעות בכפרים ושיבנו רויי קומות הם בונים ארמונות בכפרים נראה מתי יתעוררו שם בממשלה
  • 11.
    ערבי? רק בית קרקע (ל"ת)
    ערבי? רק וילות 08/01/2024 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הביטחוניסטים 08/01/2024 08:44
    הגב לתגובה זו
    מגדל מגורים בתל אביב המכיל 300 משפחות עומד על 2 דונם. כפר כנא אותם 300 משפחות על 200 דונם. המחרשה לא מסמנת את הגבולות. וזאת בעיה לדורות
  • 9.
    מדינת ישרא-הל 08/01/2024 06:43
    הגב לתגובה זו
    את היהודים נרכז בין במגדלים בין גדרה לחדרה שיהיה קל להוריד לשלוט בהם עד שהטילים יעיפו את המגדל
  • 8.
    יוסף בכתונת הפסים 08/01/2024 04:04
    הגב לתגובה זו
    צוחקים עלינו. כל ארץ ישראל מלאה קרקעות. להתיישבות. באמת נראה לכם שאין שטח?- תגידו עד כמה אתם מטומטמים. עובדים עלינו בעיניים. עם ישראל תקומו כבר. קחו את השלטון חזרה לידיים. השתלטו לנו על החיים. קומו
  • 7.
    דורקי 07/01/2024 19:53
    הגב לתגובה זו
    כמה עולה מגרש לבניה בשכונת הדרים בבנימינה
  • 6.
    יששכר 07/01/2024 19:52
    הגב לתגובה זו
    ביבי מחזיק 2-3 וילות, בנט גר בוילה, גם לפיד וגנץ. העיקר שפשוטי העם יגורו בכלובי סוללה לגובה בזמן שהשליטים שותים שמפניה בחצר, פשוט בדיחה.
  • 5.
    אבי 07/01/2024 15:18
    הגב לתגובה זו
    את היהודים מרכזים במחנות ריכוז לגובה והערבים בונים אחוזות צמודות קרקע. הכי הזוי, שיהודי קונה אדמה במיליונים והערבי קונה בעשרות אלפים. סבא וסבתא שלי אמרו לי שישראל זה הבית של היהודים, נראה לי שעבדו על סבא וסבתא שלי.
  • 4.
    asdf 07/01/2024 12:37
    הגב לתגובה זו
    בזבוז של גינה למי שבאמת רוצה.
  • 3.
    שאפיק 07/01/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    דירות לשוק
  • 2.
    הכותרת האמיתית היא "אין כסף" (ל"ת)
    שקרני הנדל"ן המאוסים 07/01/2024 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברשויות הערביות יש מלא (ל"ת)
    אליהו 07/01/2024 11:34
    הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.