הכניסה לנווה גן רמת השרון
צילום: עיריית רמת השרון
סיור שכונות

נווה גן רמת השרון: גרים ליד צהלה, משלמים עד 50 אלף שקל למטר

נווה גן, או בשמה המוכר קריית שאול, נמצאת ברצף טריטוריאלי של שכונות צפון תל אביב. מאבקים בלתי פוסקים שייכו אותה לרמת השרון, אבל המחירים - מחירי האחות הקטנה של צהלה. בינתיים המחירים לא יורדים - והנה הסיבות
איציק יצחקי | (5)

שכונת נווה גן, קריית שאול אם תרצו, נחשבת לאחת מעשר השכונות הטובות בישראל. לפי דוח הלמ"ס, בדוח יש 6 שכונות מתל אביב, 2 ממודיעין, אחת מחיפה וזו היחידה מרמת השרון - נציגת המרכז היחידה מלבד תל אביב.

הכביש החדש בכניסה לנווה גן. צילום: עיריית רמת השרון

הכביש החדש שמקל על תושבי נווה גן. צילום: עיריית רמת השרון

השכונה, שמונה 2,000 תושבים, נמצאת מדרום לכביש 5, בין כביש איילון צפון ממערב, שכונת תל ברוך מדרום, וצומת הפיל ממזרח. היא מונה בעיקר תושבים מחתך סוציו אוקונומי גבוה, יותר ממחצית מהם אקדמאיים. יש בה הכל: בית ספר, גני ילדים, פארקים וגינות. בעיריית תל אביב לא מבינים מדוע השכונה הזאת לא מסופחת אליה. הרצף הטריטוריאלי עם תל ברוך צפון דורש זאת.

שנים נלחמה רמת השרון בעיריית תל אביב כדי לספח אותה דווקא אליה. תל אביב ניסתה אפילו לחסום את הרחובות שמפרידים בינה לבין תל ברוך כדי שאלה לא יכנסו פנימה, אבל עיריית רמת השרון עשתה צעד חכם ועקפה אותה: היא סללה כביש גישה לכיוון הכפר הירוק (בית העלמין קרית שאול מפריד בניהן) שמצפון אליה ומשם - לתוך העיר עצמה. אגב, לפני מספר חודשים נרשמה הקלה נוספת: הרמפה הזמנית לציר הנופש, כביש שיחבר באמצעות כניסה נוספת את תושבי רמת השרון ותל אביב-יפו מכביש 20, נפתח. הוא יאפשר לתושבים המתגוררים בשכונת נוה גן והכפר הירוק ברמת השרון ושכונת המשתלה בתל אביב-יפו להכנס לשכונתם באופן מהיר יותר.

נווה גן היא להיות עם ולהרגיש בלי. הסביבה היא סביבת צהלה, אבל היא משתייכת לעירייה אחרת. סביר להניח שהם מרגישים לא שייכים. הם צריכים לנסוע לרמת השרון אבל יכולים ללכת ברגל לשכונות אחרות בתל אביב. זה קורה בערים אחרות, ועדיין - קטע מוזר, לא?

ממש לאחרונה עתרו תושבי השכונה בטענה ששטח בו נהגו לטייל ייפגע כתוצאה מתכנית להרחבתה. התוכנית רש 10/10 אושרה והגיעו דחפורים למקום, אבל בסיוע פעילים שונה התכנון והקמת השכונה החדשה באזור תהיה מלאה בשטחים ירוקים ובפארק אקולוגי. התכנית המקורית כללה 3,000 יחידות דיור והיא תצא לפועל, אבל חלק מאוצרות הטבע ניצלו.

שכונה איכותית. ילדי נווה גן. צילום: עיריית רמת השרון

קיראו עוד ב"נדל"ן"

שכונה איכותית. ילדי נווה גן. צילום: עיריית רמת השרון

כמה עולה דירה בנווה גן?

נתחיל עם מחירי הדירות המיוחדות. פנטהאוז בשכונה מוצע בימים אלה למכירה תמורת 11.5 מיליון שקל. 170 מטר, עם 136 מ"ר מרפסת, דירת יוקרה. המחיר למ"ר בנוי הוא 67 אלף שקל, אבל זאת כמובן טעות של אתרי המכירות. מרפסת יש לחשב כשטח אקוויוולנטי - כלומר, כחלק משטח הדירה, אבל עם שווי נמוך יותר, באחוזים. נניח ששווי מרפסת היא 25% משטח בנוי, מתקבל שטח של 204 מ"ר, מה שמוריד את המחיר למטר ל-56 אלף שקל. עדיין לא זול, בטח לא שמדובר בדירה גדולה מאוד שהשוליות לגודל אמורה לשחק בה תפקיד. לכן, לא נתפלא אם הדירה תיסגר במחיר נמוך יותר. בטח בתקופה של ירידה בביקוש בגלל הריביות הגבוהות בבנקים.

בגדול, מחיר הוגן בשכונה אמור להגיע ל-45-50 אלף שקל למטר. מחירי ההיצע באתרי המכירות דומים, ולכן ההערכה היא שבתקופה ביקושים המחירים ייסגרו ברף התחתון. זה אומר שהשכונה הזאת מזכירה במספרים שלה את השכונות הצפוניות של תל אביב.נו, היא חלק מהן - אז למה לא בעצם?

מצאנו גם דירות בשווי נמוך יותר. כך למשל, דירה בקומה ה-1 ברחוב הפרחים נמכרה לאחרונה בשווי של קרוב ל-34 אלף שקל. הבניין נבנה ב-2009 ועדיין - המחיר נמוך. אולי בגלל שמדובר בקומה ראשונה. מצד שני, נתקלנו גם במחיר של 67 אלף שקל עבור דירה בקומה ראשונה, מחיר מופרז לכל הדעות. אז רצנו לבדוק. מדובר בצמוד קרקע. לפעמים, עורכי הדין מצהירים על צמוד קרקע כקומה ראשונה וזאת טעות. שמאי שעורך עסקת השוואה עבור דירות רגילות, תמיד מסמן בצבעים בולטים עסקאות חריגות למטר. הן לא נכללות בהשוואה. אבל בלי קשר, לא כדאי להסתמך רק על רשות המסים. כנו לאתר גוב מאפ, בדקו מדוע המחיר חריג. לפעמים, תגלו שעסקה מוטה כלפי מטה נרשמה בכונס נכסים, נמכרה לאחות (זה לא אומר שרשות המסים לא תתקשר אליכם ותמסה אתכם לפי שווי שוק) או שנמכרה בעת גירושין - זה יכול להסביר את ההפרשים ולכן לא נכלל בעסקאות ההשוואה.

אגב, ממש לאחרונה אישרה הממשלה הטבות בתחום הבינוי והשיכון לטובת בינוי בשכונה. חברת אביסרור לקחת את הכפפה והיא בונה שני בנינים ו-104 דירות, כולל דירות גן, כשלכל דירה גם שתי חניות ומחסן.

עסקאות אחרונות נווה גן

הגנים 16, 151 מ"ר, 5 חדרים, קומה 8 - 7.5 מיליון שקל.

הפרחים 5, 126 מ"ר, 4 חדרים, קומה 1 - 4.25 מיליון שקל.

השדות 5, 124 מ"ר, 3 חדרים, קומה 6 - 4.7 מיליון שקל.

הגנים 17, 127 מ"ר, 4 חדרים, קרקע - 8.563 מיליון שקל.

הפרחים 2, 157 מ"ר, 5 חדרים, קומה 2 - 5.545 מיליון שקל.

השדות 3, 120 מ"ר, 5 חדרים, קומה 2 - 5.1 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דני 23/11/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    פרסומת סמויה לפרוייקט של אביסרור בשכונה לדעתי פרוייקט פחות מוצלח על הבית עלמין קריית שאול
  • 3.
    ניתן להגיד 5 חדרים בפחות מ4 מיליון. 28/05/2023 00:52
    הגב לתגובה זו
    ניתן להגיד 5 חדרים בפחות מ4 מיליון.
  • 2.
    דוד 27/05/2023 21:51
    הגב לתגובה זו
    מחיר הוגן סביב 45-50 אלף למטר. דהיינו, אתם מתייגים כ״הוגן״ מחיר של 5 מיליון לדירה בסיסית של 100 מטר. כך מנרמלים את הטירוף. מאיפה הון עצמי לדירה כזאת כ-1.8 מילון? למי יש סתם שוכב בבנק?? אחר כך משכנתא — 16 אלף לחודש ל-30 שנה. זה ״הוגן״? מתי נמחה?? רק על הרפורמה אפשר למחות — מה עם זה? זה בנפשנו!
  • מישהו 28/05/2023 14:59
    הגב לתגובה זו
    זה מחיר הוגן לדירה חדשה בצפון תל אביב/רמת השרון. אתה תקנה דירה במחיר הוגן במצפה רמון.
  • 1.
    אורח 27/05/2023 14:46
    הגב לתגובה זו
    על קרקע ועכשיו תקועים עם מימון של 6-7% ודירות שלא נמכרות.מצויין,תפשטו רגל והכונס יתיע דירות במחירים שפויים. רק לפני שנתיים רצו קבלנים על דירות חדשות 30 אלף למ"ר ועכשיו 50% יותר,ועוד עושים טובה? לכו תז...נו
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.