ההאטה בשוק הדיור - תופעה זמנית או תחילתה של מפולת?
תהליכים ומגמות בשוק הנדל"ן לא נוצרים ביום אחד. בעוד היזמים ממתנים את קצב התחלות הבנייה והציבור אינו רוכש דירות חדשות, השינוי אינו מעבר לפינה
בימים אלו פורסמו נתוני הלמ"ס לפיהם ישנה ירידה בבניית הדירות החדשות במהלך החודשים האחרונים וביחס לנתוני החודשים והשנים הקודמות. מספר גורמים חברו יחדיו והביאו לתוצאה הזו. את הנתון האמור יש גם לחבר לנתון אחר שפרסמה הלמ"ס לפני כחודש ולפיו חלה ירידה במכירת דירות.
בד בבד עולה השאלה האם עסקינן בתופעה זמנית – נקודתית או שמא במגמה מתמשכת, שמשמעויותיה בהתאם, ושראויה לתחזיות ופרשנויות הנחרצות לכאן או לכאן שהנתון מקבל מאז פרסומו.
מדובר בשני נתונים המייצרים יחדיו תמונה אחת. היזמים מחד גיסא ממתנים את קצב התחלות הבנייה לאחר שהם בוחנים את פני הדברים בשוק הדיור ולאור התהליכים שהוא עובר, והציבור מאידך גיסא ,"מצדיק" בהתנהלותו את גישת היזמים עת הוא אינו רוכש דירות חדשות.
גורמים מרכזיים להבנת ההאטה
מדיניותה המובהקת של הממשלה הינה הרצון לצמצם ולהמעיט ברכישת דירות על ידי משקיעים ובדרך הזו לגרום להקטנת הביקוש ולירידת מחירים. שינויים מיסויים והניסיון למיסוי דירה שלישית הם המאפיינים הבולטים לכך; ואכן המשקיעים הללו, מגזר כשלעצמו, רוכשים פחות דירות.
- סיסקו מקבלת הורדת דירוג - חששות מהאטה בביקושים
- לא יכולות להעלות מחירים: מדוע רווחי החברות יכולים להמשיך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף מקורו בהצפת שוק הדיור "בדירות למשתכן" אשר הבנייה של רבות מהן תחל רק בעוד זמן רב. בנוסף, מעת שהדירות הללו גם "מתחרות" בדירות "הרגילות" שבאותם האזורים ברור שהיזמים נרתעים מכך וממילא שהרוכשים יפנו באופן טבעי לאפיק "הדירות למשתכן" שהינו זול משמעותית.
נוסיף לכך גם את הציפייה של הציבור בכללותו ושל רוכשי "הדירות למשתכן" בפרט, לירידת מחירים עקב כל התהליכים הללו ומדיניותה המוצהרת של הממשלה והרי לך גורם מהותי נוסף להבנת ההאטה. למותר לציין שגם התמשכות התהליכים, כולל חילוקי הדעות שבין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות השונות, בהיבט עריכת "הסכמי הגג" לבניית אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ, גורם לעיכוב בהתחלות הבנייה וממילא להאטה ברכישתן.
למצב הדברים הזה ישנן מטבע הדברים השלכות ברורות. האטה ברכישות גוררת האטה בהתחלות הבנייה וכמו שראינו הדברים קורים אף במקביל. האם זה צפוי להביא לירידת מחירים? – לא בטוח. לטווח הארוך, ושוק הנדל"ן נמדד באופן הזה, הצע הדירות יקטן ושכזה קורה – המחירים עולים.
- מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
השלכה מובהקת נוספת הינה על שוק השכירות. ככל שפחות דירות נכנסות לשוק ובוודאי דירות להשקעה המופנות לשכירות, הרי שההיצע לשכירות אינו גדל וכפועל יוצא מכך המחירים יכול שיעלו ולכל הפחות לא ירדו. כמו כן, מי שמתגורר כיום בשכירות ואינו רוכש דירה חדשה, מן הטעמים שציינו ולרבות בשל הציפייה לירידת מחירים, אינו מפנה דירה נוספת לשוק השכירות, שעה שהביקוש לכך תמיד קיים ואף עולה וגם זה יכול שיהווה גורם נוסף לעליית מחירי השכירות.
אבל העיקר הוא שמוקדם מידי לדעת בנחרצות לכאן או לכאן. תהליכים ומגמות בשוק הנדל"ן לא נוצרים ביום אחד וגם השינוי שלאחריהם, ככל שהוא קורה, לוקח זמן. זה אופיו של השוק הזה. האם לכן ההאטה ברכישת הדירות החדשות הינה זמנית או ארוכת טווח – ימים יגידו; אך לבטח השינוי, ככל שיקרה במגמה הזו, איננו מעבר לפינה, ואין צורך להזדעק בכותרות.
- 11.אלי 02/07/2018 17:59הגב לתגובה זולקנות דירה, מיתון ומפולת בדיור הם תאומים סיאמיים.
- 10.בן אהרון 28/06/2018 17:45הגב לתגובה זוכדי שהמחירים ירדו צריך שוק חופשי לקרקעות ואין כזה שוק. המחירים נקבעים על ידי המדינה ולא הקבלנים !!!
- 9.השוק ללא שינויי, רק פחות החלק של המשקיעים. (ל"ת)בן אהרון 28/06/2018 17:43הגב לתגובה זו
- 8.אדם 28/06/2018 11:35הגב לתגובה זוהסיבה לעליה של כ130% במחירי הדירות נובעת בעיקר מהרבית הנמוכה וביקוש ספקולטיבי של העדר. א. עלות המימון של משכנתא ברבית קבועה היא בסביבות 4% ואלו התשואה באזור המרכז היא בין 2-2.5% זה מלמד שהמחיר המימון גבוהה מהתשואה!! ב.שכר חציוני כ6700 ש"ח ואילו מחיר דירה ממוצעת נע בסביבות 1,500,000ש"ח, כלומר נדרשות מעל 200 משכורות חציונית לרכישת דירה ממוצעת!! זה האמא והסבתא של בועות!
- 7.טומי 28/06/2018 11:14הגב לתגובה זוכבר מזמן לא קראתי כתבה כזאת שאין בה כלום. פשוט שום דבר חדש, שום ניתוח שום כלום. כדי לתאר את המצב אנחנו ממש לא זקוקים לכתבות של כלום כאלה. רחמו עלינו
- 6.צפירת ארגעה של העו"ד ללקוחותיו. (ל"ת)החזיריים 28/06/2018 10:54הגב לתגובה זו
- כותבים הרגעה (ל"ת)מורה 03/07/2018 00:42הגב לתגובה זו
- 5.דויד בללטי 28/06/2018 10:31הגב לתגובה זוכחלון נכשל בגדול , ואולי "יצליח" להפחיד את הקבלנים שכבר הפסיקו לבנות
- הם לא ירדו. הם יתרסקו. העלאת ריבית, מעבר לפינה.... (ל"ת)ממי 03/07/2018 15:23הגב לתגובה זו
- 4.עדיף שלא היה נכתב 28/06/2018 10:17הגב לתגובה זו"האם זה צפוי להביא לירידת מחירים? – לא בטוח. " "אבל העיקר הוא שמוקדם מידי לדעת בנחרצות לכאן או לכאן." אם אין לך משהו חכם להגיד עדיף לא לזהם את הרשת במלל.
- 3."קשה לדעת לכאן או כאן"??זה רציני!או פרסום במסווה כתבה (ל"ת)זה כתבה??? 28/06/2018 09:39הגב לתגובה זו
- 2.לא פראיירים 28/06/2018 09:03הגב לתגובה זוהרבה דירות חדשות תקועות בלי קונים. גם דירות יד2 מיעוט עיסקאות. לא רק פריפרייה. גם בתל אביב. המגמה ברורה, וככה בדיוק מתנהל השוק. תהליכים איטיים מביאים למהפכות גדולות. בעלי אינטרסים לא יספרו לכם את זה. אל תקנו דירות במחירים המטורפים האלה.
- 1.כלכלן 28/06/2018 08:57הגב לתגובה זוהיו 10 שנים מעולות זהו הן נגמרו, עכשיו הצלילה ככה זה, התכנסות לממוצע. קדימה ריבית מחכים רק לך.
- כלכלן 03/07/2018 00:45הגב לתגובה זו.אתם כותבים את זה כבר 10 שנים .. כל שנה אתה מפסיד כ 100k בממוצע לא חבל??

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
