השמאי הממשלתי: מחירי הדירות עלו גם ברבעון 1 - צפו במחירים בכל עיר ועיר

בת"א: דירת 4 חדרים עולה כיום 2.74 מיליון שקל.  באיזו עיר נרשם זינוק של 4% במחירים תוך 3 חודשים?
לירן סהר | (13)

הבוקר דיווחנו כי לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדירות עלו ברבעון הראשון של 2015 ב-2.08% וב-7.34% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. לפי נתוני השמאי הממשלתי שפורסמו זמן קצר לאחר מכן, עלו מחירי דירות 4 חדרים ב-16 הערים המרכזיות בישראל בשיעור של 1% ברבעון הראשון והשלימו עלייה שנתית של 4%.

 

באר שבע רשמה את עליית המחירים החדה ביותר ברבעון הראשון בשיעור של 4% לרמה של 932 אלף שקל, אחריה ניצבת מודיעין עם עלייה של 3% לרמה של 1.67 מיליון שקל. ב-7 ערים נותרו המחירים ללא שינוי, אחת מהן זו תל אביב עם רמת מחירים של 2.737 מיליון שקל.

 

להלן טבלת ריכוז של המחיר הממוצע לפי ערים לדירות בנות ארבעה חדרים ומגמות ההשתנות ברבעון הראשון לשנת 2015:

בתקופה הנסקרת נצפתה עליית מחירים בשיעורים הדומים לאלה שאפיינו את הרבעון הרביעי לשנת 2014.  זוהי המשך למגמת העליה הכללית של שנת 2014. לפי השמאי הממשלתי הראשי, טל אלדרוטי, הרבעון הנסקר אופיין באי ודאות בצל תקופת בחירות. "מחד - הציבור חדל לסמוך על הצהרת הממשלה היוצאת בדבר הטיפול במחירי הדיור וחזר לצרוך דירות, ומאידך -  היה שרוי בהמתנה לתוצאות הבחירות וגיבוש מדיניות דיור חדשה. מלאי הדירות החדשות הבלתי מכורות נכון לסוף ינואר 2015, עומד על כ-  25,700 יח"ד. בחודש מארס 2015 חלה עליה בהיקף נטילת משכנתאות, שעמד על 5.6 מיליארד שקל".

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מחירי הדירות 17/05/2015 14:02
    הגב לתגובה זו
    עבודה בעיניים. באתר יד 2 מפרסמים דירות שמזמן כבר לא קיימות או כלל לא היו קיימות כדי לשמור על המחיר!!! אתם עיוורים?
  • 6.
    חשוב 17/05/2015 12:38
    הגב לתגובה זו
    הדירות בכל עיר דהיינו כמותם, ועל פי זאת לחשב.
  • 5.
    שלא תגידו לא אמרנו- 17/05/2015 11:14
    הגב לתגובה זו
    זה כל כך קרוב אין לכם מושג. תמכרו מהר לפני שנארתם עם חלש ודירה במחיר עלוב...
  • בני 17/05/2015 12:03
    הגב לתגובה זו
    אנישם כבר לא קונים לכן אתם רואים כאן את הכותרות מוזמנות
  • מבין עניין 17/05/2015 11:56
    הגב לתגובה זו
    מחרתי שתי דיורת בשיא ומושקע בארה"ב
  • אסי 17/05/2015 13:58
    בטוח שיש שם איפה להשקיע 700K$
  • 4.
    מומחה 17/05/2015 10:45
    הגב לתגובה זו
    ניתן לומר שיש בועות כגון מחירי הנדל"ן בקרית אונו, רעננה וכפר סבא הירוקה , אבל יש גם מציאות כגון העיר רמת גן שממוקמת הכי טוב בגוש דן עם אוכלוסייה ברמה גבוהה , תעסוקה, פארקים ואיכות חיים כמו של ת"א וגבעתיים ועדיין יותר זולה, הפער בינה לבין ת"א הולך ונסגר מיום ליום עקב הגירה של אוכלוסיה חזקה אליה, בקיצור רמת עליית המחירים הגבוהה ביותר בשנה שנתיים הקרובות תהיה ברמת גן . תרשמו!
  • אבויויו 17/05/2015 12:09
    הגב לתגובה זו
    רעננה ירוקה ואיכותית ואולי בקו אווירי רמת גן קרובה לתל אביב אבל כל העיר רמזורים ופקקים
  • דודי 17/05/2015 10:59
    הגב לתגובה זו
    עיר נוראית
  • 3.
    מוטי, ציריך 17/05/2015 10:38
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים בסך הכל קונים דירות מתוך היצע קיים ומוגבל ביותר, ולכן זה בהכרח בא על חשבון צעירים שלא קנו. אותם צעירים נאלצים להמשיך לגור בשכירות. כל דירה שנמכרת למשקיע מעלה את ההיצע להשכרה אך גם מעלה את כמות שוכרי הדירות אז מה עשינו פה? שכר הדירה לא מושפע מזה, ומחירי הנכסים מושפעים ועולים כי יש תחרות בין הקונים על כל נכס שעומד למכירה. יש להפוך הכל: ללא המשקיעים הצעירים יקנו יותר דירות. הרבה צעירים שגרים בשכירות יתקדמו סופסוף לדירה משלהם. הם יפנו את הדירה שהם שוכרים. יווצרו דירות ריקות להשכרה ובעלי הבתים הלחוצים יוזילו את המחיר כדי למצוא דיירים אחרים. יהיה להם קשה למצוא אחרים כי לצעירים פתאום תהיה אופציה ריאלית יותר לקנות דירה ולא לשכור. ללא המשקיעים בשוק התחרות בין הקונים על הדירות תיחלש מאוד, והקבלנים יתחילו לרדוף אחרי הצעירים ויציעו להם הנחות רבות.
  • קסטרו 17/05/2015 10:53
    הגב לתגובה זו
    תודה בסיפור הזה כבר היינו. טרוצקי
  • 2.
    יושבים על הגדר הקוצנית? איך ההרגשה? (ל"ת)
    cukul 17/05/2015 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הפתעה הפתעה 17/05/2015 10:33
    הגב לתגובה זו
    נסתכל על סדרה 120450 של הלמ"ס, "דיור", המודדת את ההוצאה על שכר דירה. בינואר 2011 זה עמד על 88.57 ואילו בינואר 2015 זה עמד על 100.6 מדובר בהתייקרות של 13.7% באותו זמן "סך כל השכר" במשק עלה מ 25.767 מיליארד בחודש, ל 31.292 מיליארד בחודש. כלומר עליה של 21.4% בכסף שמסתובב אצל האזרחים. מספר המשפחות בישראל גדל בשנים האלה ב 7.6% בלבד, כך שעדיין ניתן להסיק שכמות הכסף הזמינה לכל משפחה עלתה ב 12.8% לסיכום: למשפחה ישראלית יש 12.8% יותר כסף והיא משלמת 13.7% יותר על שכר דירה. מכאן שאפשר להגיד שבקירוב, שכר הדירה בישראל לא ממש עולה ב 4 השנים האחרונות. ובמדד שפורסם שלשום רואים שקצב עליית שכר הדירה ב 12 החודשים האחרונים הוא 2.1% בלבד
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.