אושרה להפקדה שכונת ענק בקריית ביאליק - רבע מהדירות ברות השגה

וד"ל מחוז חיפה אישרה את תכנית כפר ביאליק אשר תהיה כלולה בהסכם גג שנחתם לפני שנה
לירן סהר | (1)

ועדת הדיור הלאומית מחוז חיפה אשרה אתמול (ג') להפקדה תוכנית לבניית 1,917 יחידות דיור חדשות על אדמות "כפר ביאליק דרום" בקריית ביאליק.

אדמות השכונה נמצאות בדרום הקריה. השכונה החדשה תיבנה בין נחל הגדורה לבין כביש עוקף קריות. מדובר בשטח חקלאי אשר גובל היום בשכונת מגורים ביאליק דרום ומצפון בשטחי הישוב כפר ביאליק. השטחים הועברו לפני כשנה על ידי מועצה אזורית זבולון לתחום השיפוט של עיריית קריית ביאליק.

השכונה כלולה ב"הסכם הגג" שנחתם לפני כשנה, כאשר קריית ביאליק היא העיר היחידה בצפון שכלולה בהסכם זה. 478 יח"ד יהיו דירות ברות השגה, דהיינו 25% מכלל הדירות . השכונה תכלול תמהיל של בנייה רוויה של 6 עד 14 קומות.

בחלקה המרכזי של השכונה יוכשרו שטחי ציבור פתוחים הן לאורך נחל הגדורה והן לאורך צירי התנועה המרכזיים. לאורך השכונה יעבור שביל לרוכבי אופניים שיתחבר לשבילי אופניים של השכונות הסמוכות. השכונה החדשה אמורה לקלוט את האוכלוסייה הצעירה, משפחות צעירות וותיקות ומשפרי הדיור.

בשכונה החדשה יוקמו בית ספר יסודי חדש, גנים ומעונות יום, בתי כנסת ומרכז קהילתי. השכונה תהיה נגישה תחבורתית לנתיבי התנועה הראשים. הכניסה אליה תהיה מרחוב העמקים, בה בעתיד תעבור המטרונית ואחת מתחנותיה תהיה בסמוך לכניסה לשכונה.

במבואות השכונה יוקצה שטח לחניה ציבורית, אשר ישמש את דיירי השכונה המשתמשים במטרונית. שתי כניסות נוספות יאפשרו כניסה נוחה לשכונה ונגישות יתרה.

השכונה תשתלב בסביבה האורבנית הקיימת תוך כדי חיבורה לשכונת ביאליק דרום ממערב לנחל הגדורה. ייבנו שני חיבורים רגליים מעל הנחל ויפותחו שטחים פתוחים משני צדי נחל הגדורה. כמוכן יוטמנו בקרקע 2 קווי מתח עליון העוברים לאורך ביאליק דרום.

בסמיכות לכניסה הראשית יוקצו שטחי מסחר ותעסוקה על מנת לאפשר גישה נוחה לשכונה באמצעות התחבורה הציבורית. על מנת לשמור על איכות האוויר, בנייני ציבור ודיור הורחקו מכביש עוקף קריות לפנים השכונה. המגרשים בשכונה עתידים להיות משווקים במהלך השנים 2015-2016.

ראש העיר, אלי דוקורסקי, אמר: "מדובר בתוכניות בנייה חסרות תקדים. קריית ביאליק תכפיל את גודלה תוך מספר שנים מועטות. תוכנית "כפר ביאליק דרום" מצטרפת ל-5,000 יחידות דיור חדשות שבנייתן אושרה בשנתיים האחרונות. אני מודה לממונה על המחוז אלוף (מיל') יוסף משלב וללשכת התכנון ברשות ליאת פלד".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אוריית 08/04/2016 11:47
    הגב לתגובה זו
    מעוניינת לשמוע על הםרוייקו
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.