סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock
קרנות נאמנות

לראשונה מזה 14 שנים: דמי הניהול בקרנות הנאמנות עלו

עלייה אומנם מינורית של מאית האחוז, אבל לאחר שב-14 השנים האחרונות ירדו דמי הניהול מ-1.7% מדי שנה, מדובר בשינוי מגמה. למה דמי הניהול עולים ומי מקבל חלק גדול מדמי הניהול האלו?
נתנאל אריאל | (5)

שוק קרנות הנאמנות נמצא בצמיחה לאורך השנים. אם בתחילת שנות ה-90 נוהלו בקרנות הנאמנות כ-70 מיליארד שקל, ב-2008 נוהלו בהם כבר כ-100 מיליארד שקל, וב-2010 נוהלו בהם כ-140 מיליארד שקל, כיום מנוהלים בהם 401 מיליארד דולר, כאשר במשבר של הקורונה הן צנחו לשפל של כ-225 מיליארד שקל. לשם השוואה - התעשייה האקטיבית לבדה מנהלת כיום 225.8 מיליארד שקל, יותר מהיקף הכספים שנוהלו בתעשיית קרנות הנאמנות רק לפני פחות משנתיים.

השוק צומח בזכות הגאות בשוק ההון. בתקופה כזו - כל מטאטא יורה ולא בהכרח צריך להיות מנהל השקעות גאון כדי להצליח לייצר תשואה טובה. לאנשים יש יותר כסף והם מחפשים מה לעשות איתו, או - כיצד להשקיע אותו לקבל ממנו תשואה. כל בתי ההשקעות, גדולים כקטנים, מנסים למכור לציבור את המחשבה שהם ורק הם יודעים את הנוסחה המנצחת שתאפשר להם להשיג תשואה עודפת על השוק ולהגדיל עוד יותר את הכסף שלהם.

לא ברור האם מדובר בחמדנות של המשקיעים או בשיווק אגרסיבי של בתי ההשקעות, כיוון שההיגיון הבריא מורה כי לאורך שנים מדובר במשחק סכום אפס - אם משקיע אחד מצליח יותר ממדד השוק, משקיע אחר מצליח פחות מהשוק. כך לפחות סבור אחד המשקיעים הגדולים ג'ון בוגל, שייסד את ענקית ההשקעות Vanguard. 

בוגל לא לבד. המשקיע האגדי וורן באפט, ידוע בהמלצתו לציבור המשקעים פשוט להשקיע את הכסף במדד המניות הרחב ביותר שניתן למצוא ובדמי הניהול הנמוכים ביותר שניתן למצוא. מנהלי בתי ההשקעות כמובן לא אוהבים את האמירות הללו והם כאמור סבורים אחרת. 

בכל מקרה, מתוך תעשייה שמנהלת כאמור 401 מיליארד שקל, 225.8 מיליארד שקל מנוהלים כיום בצורה אקטיבית, ו-176 מיליארד שקל מנוהלים בצורה 'פאסיבית'. בשנים האחרונות החלק הפאסיבי בתעשייה נמצא בצמיחה, וזאת כתוצאה ממשקיעים רבים שהחלו להעדיף את דעותיהם של בוגל ובאפט על פני המנהלים המקומיים.

מתוך הכספים - כ-35% מנוהלים בקרנות שמשקיעות במניות, 59% משקיעות באג"ח והשאר (כ-6% בהשקעות שונות. מתוך המניתיות 260 קרנות מתמחות בארץ ו-650 קרנות שמשקיעות את הכספים בחו"ל. היקף הכספים בקרנות דומה, ועומד על 69 ו-71 מיליארד שקל בהתאמה. מבין קרנות האג"ח, 227 קרנות פועלות בתחום אג"ח מדינה בארץ ומנהלות 38.6 מיליארד שקל, 375 קרנות אג"ח קונצרני שמנהלות 79 מיליארד שקל, עוד 452 קרנות אג"ח משולבות שמנהלות 110 מיליארד שקל, ואג"ח בחו"ל מנהלות עוד כ-7.4 מיליארד שקל.

מקור: רשות ניירות ערך

לקריאה נוספת:

>>> תעשיית קרנות הנאמנות בשנה מצוינת - המובילות, המגייסות; ולמה קרנות הן מכשיר השקעה כל כך פופולארי?

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

ירידה בדמי הניהול לאורך השנים

לאורך השנים, מאז 2008 נצפית מגמה ארוכת שנים של ירידת דמי הניהול בקרנות הנאמנות. אם בשנת 2008 דמי הניהול הממוצעים בקרן נאמנות עמדו על 1.71%, הרי שבשנת 2010 הם כבר ירדו ל-1.36%. בשנת 2014 הם כבר עמדו על 0.97% ובשנת 2017 הם עמדו על 0.83%. 

הירידה כמובן מתמתנת עם השנים. בשנת 2018 דמי הניהול של המנהלים עמדו על 0.73%, בשנת 2019 הם ירדו ל-0.72%, ב-2020 הם ירדו ל-0.71% ובשנה שעברה הם עמדו על 0.69%.

האם הירידה בדמי הניהול נבלמה?

אלא שהשנה, לראשונה מזה 14 שנה ניתן לראות שינוי. השנה דמי הניהול חוזרים לעלות ועומדים בממוצע על 0.7%. תגידו, אבל זה רק 0.01%. נכון, אבל זה שווה למנהלים סכום של כמעט 40 מיליון שקל.

אם לפני 30 שנה היו רק 250 קרנות שונות, היום כבר יש כ-2,230 קרנות נאמנות - ואף אחד לא באמת יכול לעקוב אחרי דמי הניהול בכל הקרנות.

אז מה עושים המנהלים? הם מעלים את דמי הניהול. נכון זה לא כולם, יש גם קרנות שהורידו דמי ניהול, אבל בממוצע יש עלייה. השנה מנהלי הקרנות החליטו להעלות את דמי הניהול ביותר מ-100 קרנות שהם מנהלים. כך הראל ואי.בי.אי, פסגות וגם תכלית של מיטב, מגדל ואחרות - כולן מעלות את דמי הניהול והחברות הללו יגרפו לכיס שלהן קרוב ל-40 מיליון שקל בשנה הקרובה. 

צריך גם לזכור שלא כל דמי הניהול מגיעים לבתי ההשקעות. הם משלמים דמי הפצה לבנקים בשיעור של 0.25-0.3% בממוצע, כך שגם הבנקים לוקחים את הנתח שלהם ובתי ההשקעות רוצים כמובן להגדיל גם את הנתח שלהם. 

למה הם עושים את זה? פשוט כי הם יכולים. בשוק שרק עולה ועולה, כשהכסף רק הולך וגדל, הם יכולים להרשות לעצמם פחות להתחרות על ליבם של המשקיעים ולהעלות בשברירי אחוזים את דמי הניהול. אבל כל עשירית אחוז בדמי הניהול - מתורגם אצלם כאמור למיליוני שקלים.

אז אולי את רומא לא בונים ביום אחד, ואולי מנהלי ההשקעות המקצועיים לא יודעים להכות את המדדים לאורך זמן ולהשיא ערך מוסף משמעותי למשקיעים שלהם (בין השאר כתוצאה מכך שדמי הניהול נוגסים ממילא בצורה משמעותית בכספים של החוסכים), אבל ליצור לעצמם תשואה על חשבון המשקיעים התמימים - את זה הם בהחלט יודעים לעשות.

פירוט דמי הניהול הממוצעים בקרנות, על פי קטגוריה, טווח השקעה, דמי הניהול ממוצעים, חציון וסטיית תקן: 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 10/01/2022 11:03
    הגב לתגובה זו
    ביקוש גבוה מעלה מחירים,חכו לירידות....
  • 4.
    תמים 09/01/2022 19:32
    הגב לתגובה זו
    בתי השקעות והבנקים גנבים גדולים. הם מכניסים אנשים תמימים לבורסה כדי לגבות דמי ניהול.
  • 3.
    דייי לבכות בכיינים... מי שגרם לזה זו רשות שוק ההון עם רפורמה המיותרת בקרנות השנה (ל"ת)
    אנונימי 09/01/2022 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 09/01/2022 15:55
    הגב לתגובה זו
    הציבור קורבן של הבנקים ובתי ההשקעות,והמפקח דומם
  • 1.
    רוכבים על גל עליות .יש פיקוח? (ל"ת)
    דמי ניהול 09/01/2022 15:37
    הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות. 

מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.