תעשיית קרנות הנאמנות בשנה מצוינת - המובילות, המגייסות; ולמה קרנות הן מכשיר השקעה כל כך פופולארי?
תעשיית קרנות הנאמנות חזרה לצמוח ב-2021 לאחר מספר שנים של פדיונות. היקף הגיוס הכולל הסתכם בכ-40 מיליארד שקל (לצד רווחים של כ-30 מיליארד שקל) כאשר הקרנות המסורתיות (בניהול אקטיבי) בלטו בגיוסים של כ-25 מיליארד שקל. מנגד, הקרנות הכספיות שכבר לא אטרקטיביות בסביבת ריבית נוכחית, איבדו 6 מיליארד שקל. הקרנות הפסיביות (עוקבות אחרי מדדים) המשיכו לצמוח ולבטא את המגמה העולמית של היצמדות למדדים, כאשר התעשייה כולה גדלה בקרוב ל-10 מיליארד שקל, אך בגלל שינויים רגולטורים הועברו כספים מקרנות הסל לקרנות המחקות שהציגו גיוסים של 12 מיליארד שקל.
קרנות נאמנות הן מכשיר ההשקעה הפופולארי של הציבור לטווח קצר ובינוני. יש בהן כמה יתרונות גלומים כמו פיזור השקעה על פני מספר רב של ניירות ערך, ניהול על ידי מומחים של גופי ההשקעות, יכולת להיכנס בכל סכום ויכולת לצאת בכל נקודת זמן. הקרנות סבלו בשנים האחרונות מתחרות מצד פוליסות חיסכון שמשווקות באגרסיביות על ידי סוכני ביטוח (שמקבלים עמלה שמנה) וקופת גמל להשקעה, אך בשל השקיפות הגבוהה יותר בקרנות, הניידות המהירה יותר והיתרונות המוזכרים, הן עדיין אטרקטיביות לרוב הציבור.
המובילות בתעשיית הקרנות - מיטב, קסם ומגדל
הגוף המוביל בהיקף הנכסים המנוהלים הוא מיטב עם כ-64 מיליארד שקל, אך צריך לזכור שכ-4.5 מיליארד שקל הן בקרנות כספיות (שבהן גם אין ממש דמי ניהול). קסם של אקסלנס עם 56.1 מיליארד שקל והובלה בתחום הקרנות הפאסיביות, נהנתה השנה מגיוסים נטו של 3.1 מיליארד שקל ומגדל שוקי הון שלישית בהיקף הנכסים המנוהל - כ-51 מיליארד שקל, אבל ראשונה בגיוסים עם 9.2 מיליארד שקל.
- למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
- איך להשקיע במניות הבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד בלטו השנה בגיוסים - מור עם 3.5 מיליארד שקל, ילין לפידות עם 2.2 מיליארד שקל ופסגות שעבר לידיים של רני צים עם גיוס של 1.5 מיליארד שקל. מנגד, איבדו גובה השנה - אלטשולר שחם עם פדיונות של 1.4 מיליארד שקל והראל עם פדיונות של 1.3 מיליארד שקל.
ילין לפידות מובילים בקרנות המסורתיות
הקרנות המסורתיות שבהן מתנהל הכסף באופן אקטיבי הובילו השנה בגיוסים עם כאמור כ-25 מיליארד שקל כאשר הציבור העדיף קרנות מעורבות - מרכיב גבוה של אגרות חוב לצד מניות. הקרנות האלו גייסו כ-20 מיליארד שקל. מנגד, קרנות חו"ל גייסו סכום נמוך במיוחד - כ-100 מיליון שקל והדבר מבטא את המהפך שהיה השנה - האטרקטיביות היחסית של הבורסה המקומית על פני חו"ל.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
בולטים בקרנות המסורתיות - ילין לפידות עם 28.3 מיליארד שקל וגיוסים של 2.2 מיליארד ואחריה בהיקפים - מיטב לצד אלטשולר. בולטת בגיוסים - מגדל עם גיוס של 6 מיליארד שקל להיקף של 15.2מיליארד שקל.
קרנות פסיביות - קסם בראש
לציבור יש מספר אפשרויות להיחשף להשקעות. אחת מהן היא לבחור מנהל השקעות שהוא סבור שייתן לו תשואה עודפת ואחרת היא להאמין שבסופו של דבר קשה ואפילו לא ניתן לרוב להכות את השוק ולכן להשקיע במכשירים עוקבי מדדים. היתרון הגלום בהשקעה במכשירים עוקבי מדדים הוא דמי הניהול הנמוכים. פשוט - אין מה לנהל ובהתאמה דמי הניהול נמוכים. זה לא אומר שאין מנהלים מצוינים שנותנים תשואה עודפת. הבעיה שזה לא בטוח שיימשך בעתיד והבעיה השנייה שדמי הניהול מכרסמים בתשואה, כך שלא ברור כלל שלאורך זמן ניתן לבחור "בסוס מנצח".
כאשר מדברים על מכשירים עוקבי מדדים יש שני סוגי קרנות - קרנות סל וקרנות מחקות. הן גם נקראות קרנות פסיביות ולמרות שהן "אחיות קרובות", קיימים הבדלים מסוימים - קרנות מחקות הן קרנות נאמנות לכל דבר ועניין והן לא נסחרות בבורסה. קרנות סל נסחרות בבורסה כמו כל נייר ערך אחר (ויש להן עושה שוק). בקרנות מחקות נקבע מדי יום השער ההוגן-האמיתי ולפיו מתבצעות העסקאות. בקרנות סל מכיוון שהן נסחרות בבורסה הן גם תלויות בביקושים והיצע וייתכן שינוי מסוים בין השער ההוגן לשער העסקה. בכל מקרה מדובר במכשירים דומים שהיקפם בשוק הולך וגדל והן מהווים קרוב ל-40% מתעשיית הקרנות כולה.
- 5.אידיוט 04/01/2022 12:46הגב לתגובה זוהבורסה בדרך למפולת. אין שום הצדקה למחירים הגבוהים של המניות.
- 4.תשקיעו בתעודות סל תא 120, נאסדק 100 ואס אנד פי 500 03/01/2022 17:06הגב לתגובה זותשקיעו בתעודות סל תא 120, נאסדק 100 ואס אנד פי 500.. מינימום דמי ניהול. מקסימום פיזור ותשואות נטו הכי טובות. הכי גרוע זה מנהלי תיקים. תמיד מפגרים בתשואות.
- 3.רז 03/01/2022 13:55הגב לתגובה זו.
- 2.אוחנה 03/01/2022 13:52הגב לתגובה זולמה אין קרן משולבת 70% מניות ו-30% אגח שקלי. אותו שילוב אבל עם אגח מדדי....תודה
- אורי לוי 23/01/2022 23:21הגב לתגובה זויש ילין לפיהדות 70/30
- רז 06/01/2022 11:56הגב לתגובה זו.
- יוסי 03/01/2022 17:25הגב לתגובה זוhttps://www.bizportal.co.il/mutualfunds
- 1.yanivm 03/01/2022 13:24הגב לתגובה זואיפה רשימת הקרנות המובילות לא החברות זה פחות מעניין
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
