אלינה פינקלשטיין-להב
צילום: יח"צ

למה מתגרשים צריכים להיזהר מהפייסבוק?

תמונה של שמיים, צ'ק אין, חדר כושר ופרופיל בדוי באתר הכרויות, כל הדברים שעלולים לסבך אתכם בזמן הליך גירושים, בואו ללמוד איך לעשות את זה נכון
אלינה להב | (4)

קיבלתם החלטה להתגרש, ולצורך כך שכרתם את שירותיו של עורך הדין. עשיתם את הבדיקות הנחוצות ואתם יודעים מה המצב הכלכלי שלכם ושל הצד השני, איך תרצו לחלק את הזמן עם הילדים ומי יקבל איזה רכוש. חשבתם שלקחתם הכל בחשבון אבל לא ידעתם שפעילות ברשתות חברתיות עלולה לסבך אתכם ואף לפגוע.

הפעילות ברשתות חברתיות במהלך הליך גירושין עלולה לעבור מהמישור האישי למישור המשפטי. הליך גירושים הוא התעסקות בחיים הפרטיים, והרשתות החברתיות הן מקום להציג את החיים הפרטיים ועוד בתמונות. לכן, כאשר אתם נמצאים בעיצומו של הליך גירושין, צריך להתייחס לפעילות ברשתות חברתיות כאילו הייתם בכנס עסקי. כל פעולה שלכם נמדדת ונבדקת, אתם תמיד ייצוגיים. לא שפתאום צריך להתחיל להצטלם בפייסבוק עם חליפה ועניבה, אבל כמו ביחסים עסקיים, חשוב לדעת מה מותר לעשות ומתי המעשים שלכם עלולים לפגוע בכם בסופו של דבר. נכון שקשה לדמיין מישהו שיעלה לאינטרנט תמונות מרומן סודי, אבל גם צ׳ק-אין תמים בחדר כושר עלול להפוך לראיה בהליך משפטי. במיוחד כשמדובר בחדר כושר יוקרתי, והצד השני יטען בעזרת הפוסט שמצבנו הכלכלי כה טוב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא כסף על מותרות. נשמע חסר חשיבות? ובכן, בהליך משפטי בתיקי גירושין דווקא פרטים חסרי חשיבות לכאורה עשויים לעשות את ההבדל. לקוחה שייצגתי בתביעה למזונות ילדים, נאלצה להתמודד עם טענות בעלה, שהיה בעלים של חנות מכולת, כאילו מצבו הכלכלי בכי רע. אותו פוסט בפייסבוק שימש בדיון כהוכחה לכך שהבעל מנוי ברשת חדרי כושר מוכרת, והפריך את טענותיו לחסרון כיס. לא רק פוסטים ראוותניים, גם קורות חיים בלינקדאין יכולים להופיע כהוכחה בדיון. נתקלתי באנשים שטוענים שהם נעדרי פוטנציאל השתכרות כליל, ונאלצים להסביר לבית המשפט את קורות החיים המפוארים שהעלו לרשת החברתית. מה לגבי רומנים? קולגה סיפרה לי לאחרונה על מקרה בו בעל הגיש כצעד טקטי תביעת שלום בית, במטרה שלא לתת גט לאשתו. במקביל, אותו הבעל הלך ופתח כרטיס באתר הכרויות. תחת שם בדוי, כמובן. לשמחתו הוא הכיר שם מישהי, שהבינה אותו, שהכילה אותו. היא אמרה לו שהיא טסה לחו"ל, והם קבעו להיפגש מיד עם שובה. בזמן שהחברה הווירטואלית הייתה בחו"ל, הבעל התייצב לדיון בבית הדין הרבני, ומה גדולה הייתה פליאתו כאשר הוא גילה בדיון שהוא התכתב כל העת עם חברה של אשתו, שדאגה לצייד אותה בכל התכתובת.  

לא רק התוכן המפורסם עלול להיות בעייתי, אפילו עצם העלאת הפוסט יכולה לגרום נזק. בתיק נוסף, פוסט תמים של ״שבת שלום״ על פני תמונה של שמיים כחולים היה כל מה שצריך כדי להוכיח שהאישה שהתה בחו"ל בזמן המדובר. כי השמיים הם אותם שמיים, אבל חתימת המיקום והשעה הספיקו כדי להראות איפה הייתה האישה ובאיזה זמן.

הדוגמאות האלה אולי נשמעות משעשעות, אבל כשנמצאים בעיצומו של הליך משפטי טעויות מעין אלה עלולות לעלות ביוקר. אז מהם כללי הזהב להתנהגות ברשת במהלך הליך גירושין?

  • אל תשקרו. הכלל תופס לא רק בהליך גירושין ולא רק לגבי שימוש נכון ברשתות חברתיות. מעבר לעובדה שפשוט לא טוב לשקר, השקר נוטה להתגלות ולהסב נזק בל ישוער.
  • צמצמו את הנוכחות שלכם ברשת. ידע הוא כוח. אל תפזרו מידע לגביכם.
  • היוועצו בעורך דין לפני שתפתחו כרטיס באתר היכרויות. וודאו מראש שהנוכחות באתר לא תגרום לכם כל נזק.
  • תחליפו את כל הסיסמאות במייל וברשתות החברתיות.
  • אל תשנו את הסטטוס מ״נשוי״ ל״גרוש״ או ל״רווק״ מבלי לוודא זאת מול עורך הדין שלכם.
  • עדכנו את הגדרות הפרטיות, כך שרק מי שאתם רוצים יכול לראות את הפוסטים שלכם.
אם נקלעתם למצב בו אתם מנהלים הליכים משפטיים, השתדלו לא לסבך את ההליך במו ידכם על ידי חשיפת מידע מיותר במקום החשוף מכל – ברשתות החברתיות. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כתבה מגוחחת שכל מטרתה פירסום הכותבת- ראו אוזהרתם (ל"ת)
    פעם היתה איכות 28/09/2018 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממי 27/09/2018 10:27
    הגב לתגובה זו
    כי הם המיץ של הזבל שמחפש לנצל אתכם בשפל הכי גדול של חייכם.
  • מכל עו"ד 27/09/2018 19:22
    הגב לתגובה זו
    אומר תכמן קומבינטור מניפולטור היות והחוק בארץ מסובך כדי שהגילדה תתקיים ותוציא מתוכה שופטים הכל על חשבונך כמובן אם חשבת שיעוץ יתן לך מזור אז לא הוא קודם ימלא את כיסו של החבר בגילדה ורק לאחר שיסבך אותך בפסיביות יפגין פתאום יכול לסובב המסובב וכביכול להביא לך מזור.הבדיחה תמיד על חשבונך .לתפארת הקומבינה החוקתית.
  • לגבי רובם אתה צודק (ל"ת)
    נכון מאוד 27/09/2018 16:50
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: