למה מתגרשים צריכים להיזהר מהפייסבוק?

תמונה של שמיים, צ'ק אין, חדר כושר ופרופיל בדוי באתר הכרויות, כל הדברים שעלולים לסבך אתכם בזמן הליך גירושים, בואו ללמוד איך לעשות את זה נכון
אלינה להב | (4)

קיבלתם החלטה להתגרש, ולצורך כך שכרתם את שירותיו של עורך הדין. עשיתם את הבדיקות הנחוצות ואתם יודעים מה המצב הכלכלי שלכם ושל הצד השני, איך תרצו לחלק את הזמן עם הילדים ומי יקבל איזה רכוש. חשבתם שלקחתם הכל בחשבון אבל לא ידעתם שפעילות ברשתות חברתיות עלולה לסבך אתכם ואף לפגוע.

הפעילות ברשתות חברתיות במהלך הליך גירושין עלולה לעבור מהמישור האישי למישור המשפטי. הליך גירושים הוא התעסקות בחיים הפרטיים, והרשתות החברתיות הן מקום להציג את החיים הפרטיים ועוד בתמונות. לכן, כאשר אתם נמצאים בעיצומו של הליך גירושין, צריך להתייחס לפעילות ברשתות חברתיות כאילו הייתם בכנס עסקי. כל פעולה שלכם נמדדת ונבדקת, אתם תמיד ייצוגיים. לא שפתאום צריך להתחיל להצטלם בפייסבוק עם חליפה ועניבה, אבל כמו ביחסים עסקיים, חשוב לדעת מה מותר לעשות ומתי המעשים שלכם עלולים לפגוע בכם בסופו של דבר. נכון שקשה לדמיין מישהו שיעלה לאינטרנט תמונות מרומן סודי, אבל גם צ׳ק-אין תמים בחדר כושר עלול להפוך לראיה בהליך משפטי. במיוחד כשמדובר בחדר כושר יוקרתי, והצד השני יטען בעזרת הפוסט שמצבנו הכלכלי כה טוב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא כסף על מותרות. נשמע חסר חשיבות? ובכן, בהליך משפטי בתיקי גירושין דווקא פרטים חסרי חשיבות לכאורה עשויים לעשות את ההבדל. לקוחה שייצגתי בתביעה למזונות ילדים, נאלצה להתמודד עם טענות בעלה, שהיה בעלים של חנות מכולת, כאילו מצבו הכלכלי בכי רע. אותו פוסט בפייסבוק שימש בדיון כהוכחה לכך שהבעל מנוי ברשת חדרי כושר מוכרת, והפריך את טענותיו לחסרון כיס. לא רק פוסטים ראוותניים, גם קורות חיים בלינקדאין יכולים להופיע כהוכחה בדיון. נתקלתי באנשים שטוענים שהם נעדרי פוטנציאל השתכרות כליל, ונאלצים להסביר לבית המשפט את קורות החיים המפוארים שהעלו לרשת החברתית. מה לגבי רומנים? קולגה סיפרה לי לאחרונה על מקרה בו בעל הגיש כצעד טקטי תביעת שלום בית, במטרה שלא לתת גט לאשתו. במקביל, אותו הבעל הלך ופתח כרטיס באתר הכרויות. תחת שם בדוי, כמובן. לשמחתו הוא הכיר שם מישהי, שהבינה אותו, שהכילה אותו. היא אמרה לו שהיא טסה לחו"ל, והם קבעו להיפגש מיד עם שובה. בזמן שהחברה הווירטואלית הייתה בחו"ל, הבעל התייצב לדיון בבית הדין הרבני, ומה גדולה הייתה פליאתו כאשר הוא גילה בדיון שהוא התכתב כל העת עם חברה של אשתו, שדאגה לצייד אותה בכל התכתובת.  

לא רק התוכן המפורסם עלול להיות בעייתי, אפילו עצם העלאת הפוסט יכולה לגרום נזק. בתיק נוסף, פוסט תמים של ״שבת שלום״ על פני תמונה של שמיים כחולים היה כל מה שצריך כדי להוכיח שהאישה שהתה בחו"ל בזמן המדובר. כי השמיים הם אותם שמיים, אבל חתימת המיקום והשעה הספיקו כדי להראות איפה הייתה האישה ובאיזה זמן.

הדוגמאות האלה אולי נשמעות משעשעות, אבל כשנמצאים בעיצומו של הליך משפטי טעויות מעין אלה עלולות לעלות ביוקר. אז מהם כללי הזהב להתנהגות ברשת במהלך הליך גירושין?

  • אל תשקרו. הכלל תופס לא רק בהליך גירושין ולא רק לגבי שימוש נכון ברשתות חברתיות. מעבר לעובדה שפשוט לא טוב לשקר, השקר נוטה להתגלות ולהסב נזק בל ישוער.
  • צמצמו את הנוכחות שלכם ברשת. ידע הוא כוח. אל תפזרו מידע לגביכם.
  • היוועצו בעורך דין לפני שתפתחו כרטיס באתר היכרויות. וודאו מראש שהנוכחות באתר לא תגרום לכם כל נזק.
  • תחליפו את כל הסיסמאות במייל וברשתות החברתיות.
  • אל תשנו את הסטטוס מ״נשוי״ ל״גרוש״ או ל״רווק״ מבלי לוודא זאת מול עורך הדין שלכם.
  • עדכנו את הגדרות הפרטיות, כך שרק מי שאתם רוצים יכול לראות את הפוסטים שלכם.
אם נקלעתם למצב בו אתם מנהלים הליכים משפטיים, השתדלו לא לסבך את ההליך במו ידכם על ידי חשיפת מידע מיותר במקום החשוף מכל – ברשתות החברתיות. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כתבה מגוחחת שכל מטרתה פירסום הכותבת- ראו אוזהרתם (ל"ת)
    פעם היתה איכות 28/09/2018 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממי 27/09/2018 10:27
    הגב לתגובה זו
    כי הם המיץ של הזבל שמחפש לנצל אתכם בשפל הכי גדול של חייכם.
  • מכל עו"ד 27/09/2018 19:22
    הגב לתגובה זו
    אומר תכמן קומבינטור מניפולטור היות והחוק בארץ מסובך כדי שהגילדה תתקיים ותוציא מתוכה שופטים הכל על חשבונך כמובן אם חשבת שיעוץ יתן לך מזור אז לא הוא קודם ימלא את כיסו של החבר בגילדה ורק לאחר שיסבך אותך בפסיביות יפגין פתאום יכול לסובב המסובב וכביכול להביא לך מזור.הבדיחה תמיד על חשבונך .לתפארת הקומבינה החוקתית.
  • לגבי רובם אתה צודק (ל"ת)
    נכון מאוד 27/09/2018 16:50
    הגב לתגובה זו
התרסקות מטוס (צילום מסך)התרסקות מטוס (צילום מסך)

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם 

עופר הבר |

הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.

הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.

מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.



המושבים הבטוחים יותר


היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם  Live Crash Test.

מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.