אפשר להתווכח על משמעות ההתפטרות הדרמטית של דיויד גילה על המשק הישראלי באופן כללי, מצד אחד גורמי שמאל יטענו כי זה פותח את הדלת ליצירת מונופול דורסני, מצד שני יטענו גורמי הממשל הנוכחי כי זה פותח את הדלת לקידום מהיר של מאגר לוויתן - דבר קריטי ביותר למשק הישראלי. כך או כך, מבחינת המשקיעים בסקטור הגז בבורסה בת"א, המהלך למעשה סוגר את הדלת על האיום מס' 1, והכוונה היא לאפשרות שגילה יילך לבית הדין להגבלים עסקיים. צעד שכזה מצידו היה מוביל לתגובה אלימה מאוד במניות הגז, וכרגע זה יורד מהשולחן - ובהתאם גם "דיסקאונט גילה" במניות הולך כעת ונעלם.

צריך להבין, עם כל הכבוד לשר האנרגיה הנכנס, הרגולטור במקרה הזה החזיק בכח גדול הרבה יותר. שטייניץ, כחלון ואפילו נתניהו - לא יכלו להתקדם ללא אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים או קומבינה דרך שר הכלכלה שאמור היה לחתום במקומו. זה לא משנה, בשביל גילה הלחץ היה גדול מידי. 

מבחינת האנליסטים המסקרים של החברות, הגרזן הוסר ולכן אפשר לחזור למצב של עניינים כרגיל - התקדמות לעבר פתוח 'לוויתן'. בפסקה הראשונה כתבתי "התדקמות מהירה", אבל בשטח זה הרבה יותר מורכב. נובל כבר הודיעה לפני מספר חודשים כי היא עוצרת את כל השקעותיה במזרח התיכון, וכעת צריך להניע את הגלגל מחדש.