מבחינת המשקיעים במניות הגז - הגרזן הוסר
דיויד גילה אפשר להתווכח על משמעות ההתפטרות הדרמטית של דיויד גילה על המשק הישראלי באופן כללי, מצד אחד גורמי שמאל יטענו כי זה פותח את הדלת ליצירת מונופול דורסני, מצד שני יטענו גורמי הממשל הנוכחי כי זה פותח את הדלת לקידום מהיר של מאגר לוויתן - דבר קריטי ביותר למשק הישראלי. כך או כך, מבחינת המשקיעים בסקטור הגז בבורסה בת"א, המהלך למעשה סוגר את הדלת על האיום מס' 1, והכוונה היא לאפשרות שגילה יילך לבית הדין להגבלים עסקיים. צעד שכזה מצידו היה מוביל לתגובה אלימה מאוד במניות הגז, וכרגע זה יורד מהשולחן - ובהתאם גם "דיסקאונט גילה" במניות הולך כעת ונעלם.
צריך להבין, עם כל הכבוד לשר האנרגיה הנכנס, הרגולטור במקרה הזה החזיק בכח גדול הרבה יותר. שטייניץ, כחלון ואפילו נתניהו - לא יכלו להתקדם ללא אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים או קומבינה דרך שר הכלכלה שאמור היה לחתום במקומו. זה לא משנה, בשביל גילה הלחץ היה גדול מידי.
מבחינת האנליסטים המסקרים של החברות, הגרזן הוסר ולכן אפשר לחזור למצב של עניינים כרגיל - התקדמות לעבר פתוח 'לוויתן'. בפסקה הראשונה כתבתי "התדקמות מהירה", אבל בשטח זה הרבה יותר מורכב. נובל כבר הודיעה לפני מספר חודשים כי היא עוצרת את כל השקעותיה במזרח התיכון, וכעת צריך להניע את הגלגל מחדש.
- 2.סם 26/05/2015 10:17הגב לתגובה זולמשק הישראלי ברוך שפטרנו נזק עצום כבר נעשה ביבי אתה חכם יישר כח !!!
- 1.ם 25/05/2015 14:20הגב לתגובה זוהתממש והוא קריסת מחירי הסחורות בנוסף לכך שהעיכובים בשנתיים האחרונות קידמו שדות אחרים על חשבוננו. לוויתן לא יזוז בתחום היצוא.
- בהצלחה עם השורט... (ל"ת)עפיפון 25/05/2015 17:11הגב לתגובה זו
מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ניתוח טכני באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
