דעה

מבחינת המשקיעים במניות הגז - הגרזן הוסר

יוסי פינק | (3)
נושאים בכתבה דיויד גילה

אפשר להתווכח על משמעות ההתפטרות הדרמטית של דיויד גילה על המשק הישראלי באופן כללי, מצד אחד גורמי שמאל יטענו כי זה פותח את הדלת ליצירת מונופול דורסני, מצד שני יטענו גורמי הממשל הנוכחי כי זה פותח את הדלת לקידום מהיר של מאגר לוויתן - דבר קריטי ביותר למשק הישראלי. כך או כך, מבחינת המשקיעים בסקטור הגז בבורסה בת"א, המהלך למעשה סוגר את הדלת על האיום מס' 1, והכוונה היא לאפשרות שגילה יילך לבית הדין להגבלים עסקיים. צעד שכזה מצידו היה מוביל לתגובה אלימה מאוד במניות הגז, וכרגע זה יורד מהשולחן - ובהתאם גם "דיסקאונט גילה" במניות הולך כעת ונעלם.

צריך להבין, עם כל הכבוד לשר האנרגיה הנכנס, הרגולטור במקרה הזה החזיק בכח גדול הרבה יותר. שטייניץ, כחלון ואפילו נתניהו - לא יכלו להתקדם ללא אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים או קומבינה דרך שר הכלכלה שאמור היה לחתום במקומו. זה לא משנה, בשביל גילה הלחץ היה גדול מידי. 

מבחינת האנליסטים המסקרים של החברות, הגרזן הוסר ולכן אפשר לחזור למצב של עניינים כרגיל - התקדמות לעבר פתוח 'לוויתן'. בפסקה הראשונה כתבתי "התדקמות מהירה", אבל בשטח זה הרבה יותר מורכב. נובל כבר הודיעה לפני מספר חודשים כי היא עוצרת את כל השקעותיה במזרח התיכון, וכעת צריך להניע את הגלגל מחדש. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סם 26/05/2015 10:17
    הגב לתגובה זו
    למשק הישראלי ברוך שפטרנו נזק עצום כבר נעשה ביבי אתה חכם יישר כח !!!
  • 1.
    ם 25/05/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
    התממש והוא קריסת מחירי הסחורות בנוסף לכך שהעיכובים בשנתיים האחרונות קידמו שדות אחרים על חשבוננו. לוויתן לא יזוז בתחום היצוא.
  • בהצלחה עם השורט... (ל"ת)
    עפיפון 25/05/2015 17:11
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.