הצמאון של העולם המתועש לכל סוגי הדלקים מביא את ממשלות במערב ובמזרח "להכשיר" כמעט כל טכנולוגיה שתבטיח את עצמאותן בתחום האנרגיה. הנכונות הכללית להתפשר על סטנדרטים אקולוגיים, או לדחות את יישומם עד למועד בלתי ידוע, מתבטאת במחירי שפל של Certified Emission Reductions - כ-4.2 דולר. ה- CERs הן זכויות אשר הונפקו בחסות האו"ם כתמריץ כלכלי שנועד לעודד מכסות להפחתת פליטה של גזי חממה ע"י הענקת "נקודות סחירות" על אי-זיהום.

עם זאת, מרגע הנפקתן היו ה-CERs למכשיר חסר שיניים, כיוון שפרוטוקול קיוטו, המסדיר את מכסות המזהמים מעולם, לא אושר סופית ע" ארצות הברית. בנוסף לכך, סין לא הוכפפה לשום מגבלות מחייבות בשל היותה מדינה מתפתחת. בדצמבר 2011 הודיעה קנדה על פרישתה הסופית מהסכמי קיוטו ובכך הנחיתה מכה נוספת על המסחר ב-CO2.

קנדה, שבשטחה מתבצעים כריה וקידוח בטכנולוגיות הנחשבות מזיקות אקולוגית (חולות נפט, גז פצלים ועוד) ביטאה למעשה את הדואליות העמוקה של מדינות צפון אמריקה ביחס לאג'נדה הירוקה. במקביל, מדינות האיחוד האירופי שהובילו במשך כמעט שני עשורים את המאמץ הגלובלי לעצירת התחממות כדור הארץ, שקעו במשבר כלכלי ומתקשות לממן את התהליך. מעניין לציין שדווקא סין, המתמקדת במירוץ אחר כל מקור אנרגיה נגיש שהוא יותר מכל מדינה אחרת בעולם, הייתה זו שהביע צער על פרישתה של קנדה מהסכמי קיוטו.

כך או כך, סין מפתחת כבר מאמצע העשור הקודם את אנרגיות השמש והרוח כתוכנית ממלכתית בעלת חשיבות עליונה, ובמקביל תרה אחרי כל משאב זמין מבית ומחוץ. תהליך דומה, אם כי מוקצן הרבה פחות עובר גם על ארצות הברית.

בטור הקודם, סקרנו כיצד בתקופתו של ממשל, המחשיב עצמו ירוק יותר מכל קודמיו, הוכשרו במהירות שיא וללא דיון ציבורי מאגרי גז ונפט "לא קונבנציונליים" שכלכלת ארצות הברית הייתה זקוקה להם. כאמור, כשליש מהגז המופק כיום בארה"ב וכמות לא מבוטלת של נפט מגיעים ממקורות לא קונבנציונליים (Shale - פצלים). הסוגיות האקולוגיות נדחו לטובת תנופת הפיתוח.

הפיתוח המואץ של מקורות אלה היה כה מהיר, עד שהביא לירידה שנתית של 32% במחירי גז טבעי בארה"ב, שנסחר בשבוע שעבר מתחת ל-3 ד' ל-BTU. המלאים הגבוהים ומזג האוויר החמים יחסית בחוף, הביאו לשפל של למעלה משנתיים. בהמשך לכך, ניתן לראות כי החוזים מצביעים על אפשרות של ירידה נוספת לכיוון 2.6 ד' ל-BTU.

מחירי הגז Henry Hub היו כה נמוכים בחודשים האחרונים, עד שמספר האסדות העוסקות בקידוחי גז ירד במהלך החודשים אוקטובר - דצמבר ב-11%. ירידה זו, נובעת מהיעדר שיווי משקל בטווח הקצר ומשינוי התפיסה בארה"ב שהחלה לראות עצמה כמדינה עצמאית בתחום ייצור החשמל. יש לציין שכ-45% מהחשמל בארה"ב עדיין מיוצר מפחם, אך שיעור זה צפוי לרדת בעשורים הקרובים.

למרות זאת, בשעה שארצות הברית מסתגלת למעמדה החדש כמעצמת גז או לכל הפחות כצרכנית בלתי תלויה, בדרום מזרח אסיה בכלל ובסין בפרט, החיפוש עדיין נמצא בעיצומו. כ-70% מתחנות הכוח המניעות את הצמיחה בסין פועלות על פחם. יתר על כן, תעשיית הפחם באסיה ממשיכה ליהנות מהשקעות גדולות בעקבות הרחבת הנמלים.

חשוב לציין שרוב התשתיות, בסין ובדרום מזרח אסיה, כולל תחנות כוח חדשות בעלות כושר ייצור של אלפי מגה הותאמו לפחם. לכן גם אם חיפושי הגז בסין יוכתרו כהצלחה, שינוי ושידרוג התשתיות המייצרות אלפי מגה-וואטים יתארך שנים רבות.

כזכור, סין דיווחה לא מכבר על תגלית משמעותית של גז פצלים במחוז סיצ'ואן. על-פי הערכות ראשוניות נאמדת התגלית בפוטנציאל של עד TCF1300. כעת פרסמה סין מכרזים ראשונים לפיתוח המבנה, יש לצפות כי רשימת המתעניינים תהיה ארוכה. אך בינתיים, מי שנהנה מהרעב של סין לסחורות בכלל ולאנרגיה בפרט, היא אוסטרליה עתירת המשאבים.

אוסטרליה, המשקיעה בשנים האחרונות באינטנסיביות באנרגיה אלטרנטיבית, לרבות גיאותרמית, עדיין מפיקה למעלה מ-70% מייצור החשמל בתחנות הכוח שלה מפחם. בנוסף לכך, היא יצואנית הפחם הגדולה בעולם (43 מיליארד ד' בשנה) ויצואנית LNG (הגז הנוזלי) השנייה בעולם אחרי קטאר. כ-70% מהגז הנוזלי האוסטרלי מיועד ליפן והיתר לסין, לדרום קוריאה ולטייוואן.

לאוסטרליה מאגרי גז קונבציונלים מוכחים בגודל של כ-TCF110 ומאגרי גז פצלים בגדול של כ-TCF400 הניתנים עקרונית להפקה. היקף ההשקעה המתוכננת בפרויקטי LNG נאמדת בקרוב למאה מיליארד דולר. חברות סיניות תומכות בפרויקטים רבים הן במניות והן בהתחייבות לרכישה.

הזווית הישראלית

תמר - ריבוי הגילויים של גז בעולם, והשפל במחירי גז הנרי האב מסביר גם את טווח המחירים בחוזה מול חברת החשמל. קצב המעבר של תחנות הכוח בארצות הברית מפחם לגז תלוי בחקיקה. אם יואץ הקצב משמעותית או ארה"ב תתחיל לייצא גז (פחות סביר) מחירי הנרי האב יעלו ויתמכו ברמות המחירים בעולם ובישראל.

לוויתן - יש להניח שככל שיתארך הזמן עד לפיתוח והפקה מלוויתן, השוק העיקרי של המאגר יהיה באירופה ולא במזרח הרחוק. למרות ההתעניינות הרבה של חברות ממזרח, נראה כי בטווח הרחוק, המרחק עלול למלא תפקיד שלילי, בעיקר אם מחירי הנפט יהיו משמעותית גבוהים ממחירי הגז.

לעובדה שהשוק הטבעי של לוויתן נמצא ככל הנראה באירופה קיימים לא מעט יתרונות. באירופה, הפקת גז ממקורות לא קונבנציונליים עשויה להיות מורכבת בגלל צפיפות אוכלוסין אך הרצון להפחית את התלות ברוסיה וודאי ימשיך להתקיים. הודעת נובל על תגלית בבלוק 12 שבקפריסין תומכת בסיכויי הקמת האב אזורי. האב שכזה יטיב עם כל השחקנים בענף.