בתגובה ל-ChatGPT - גוגל משיקה צ'אטבוט משלה
ענקית הטכנולוגיה גוגל GOOGLE הודיעה על טכנולוגיית צ'אטבוט של בינה מלאכותית (AI) בשם "Bard" שהחברה תתחיל להשיק בשבועות הקרובים. Bard יתחרה ישירות עם המתחרה ChatGPT, שירות AI שנוצר על ידי OpenAI.
Bard מופעל על ידי מודל השפה הגדול של החברה LaMDA (קיצור של Language Model for Dialogue Applications). גוגל תפתח את טכנולוגיית השיחה ל"בודקים מהימנים" לפני הפיכתה לזמינה יותר לציבור.
בשבוע שעבר דווח שגוגל בודקת כמה מהתכונות הללו עם עובדים כחלק מתוכנית "קוד אדום" כתגובה ל-ChatGPT, הצ'אטבוט הפופולרי שמגובה בחלקו על ידי מיקרוסופט MICROSOFT . הם כללו צ'אטבוט בשם "Apprentice Bard", כמו גם עיצובים חדשים לשולחן העבודה כמו חיפוש שניתן להשתמש בו בפורמט של שאלות ותשובות.
"בקרוב נראה בחיפוש תכונות המופעלות על ידי AI שמזקקות מידע מורכב ונקודות מבט מרובות לפורמטים קלים לעיכול, כך שנוכל להבין במהירות את התמונה הגדולה וללמוד יותר מהאינטרנט: בין אם זה מחפש נקודות מבט נוספות, כמו בלוגים של אנשים שמנגנים גם בפסנתר וגם בגיטרה, או להעמיק בנושא דומה", כתב המנכ"ל סונדאר פיצ'אי.
- OpenAI משיקה את GPT-5.2: המירוץ מול גוגל מתחמם
- OpenAI משיקה את GPT-5.2 - בניסיון לחדש את ההובלה במרוץ ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה נתנה דוגמה לשימוש ב-Bard כדי לפשט נושאים מורכבים, כמו הסבר תגליות חדשות מטלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א לילד בן 9. בדיקות המוצר באות לאחר פגישה בהן העובדים העלו חששות לגבי היתרון התחרותי של החברה ב-AI, לאור הפופולריות הפתאומית של ChatGPT, טכנולוגיה הנתמכת כאמור על ידי מיקרוסופט.
מנהל הבינה המלאכותית של גוגל, ג'ף דין, אמר לעובדים באותה תקופה שלחברה יש הרבה יותר "סיכון מוניטין" במתן מידע שגוי ולכן היא נעה "באופן שמרני יותר מסטארט-אפ קטן". עם זאת, הוא ופיצ'אי הקניטו בזמנו שגוגל עשויה להשיק מוצרים דומים לציבור מתישהו השנה. העסק העיקרי של גוגל הוא חיפוש באינטרנט, והחברה כבר מזמן הציגה את עצמה כחלוצה בתחום הבינה המלאכותית.
גוגל שילמה 300 מיליון דולר עבור סטארט-אפ הבינה המלאכותית אנתרופיק (Anthropic) ובכך היא בעצם באופן רשמי מודיעה על כניסתה למנועי יצירת טקסטים אוטומטיים כחלק מתחום ה-AI (בינה מלאכותית). מדובר בתחום שמהווה סכנה גדולה עבור החיפוש של גוגל. המערכות האלו יודעות ליצור תכנים מעצמם, המערכות האלו מאפשרות חיפוש דרכם באופן שמייצר את התשובה הטובה ביותר לחיפוש וגם את הטקסט המקיף המתאים ביותר לחיפוש.
- המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
גוגל צריכה את הפתרון גם כדי שיהיה לה מקום בשוק התחרותי הזה וגם כדי שתוכל לסנן ולבדוק את התכנים ברשת באם הם עולים דרך מערכות כאלו. גוגל מתבססת על כך שהתוכן האיכותי, ייחודי מקבל מקום של כבוד בחיפושים, ואם הבינה המלאכותית תתפוס את המקום המרכזי בדירוגים הגבוהים המשמעות היא שניתן "לעבוד" על מנוע החיפוש של גוגל. זה איום ענק על עיקר ההכנסות של החברה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
