פה בישראל קראנו להם "המתייאשים" – אלה שעבדו בענפים שנסגרו בקורונה ופוטרו, וכיוון שהתחום בו הועסקו עדיין היה תחת מגבלות, למשל בידור אמנות ופנאי, הסעדה ואירוח (אבל לא רק), טרם חזר לשגרה, הם כלל לא טרחו להירשם בלשכת התעסוקה ולחפש משרה חדשה. אצלנו היו כ-68.6 אלף איש כאלה במחצית הראשונה של נובמבר. בארצות הברית מדובר ב-3 מיליון איש בסוף החודש.

נתוני התעסוקה של נובמבר אמנם השתפרו אך עדיין אינם ברמת לפני הקורונה בארצות הברית. חלק מהתשובה לשאלה מיהם אותם אנשים שעוד לא מחפשים עבודה ומה הם עושים מקורה בסטטיסטיקות שלא ממש נפגשות. אלה של שיעורם של מי שכאמור אינם משתתפים בכח העבודה – ונתוני התחלואה האמריקאים בקורונה.

הכוונה בכך היא שחלק מאלו שעוד לא מנסים לחזור למעגל התעסוקה, הם בעצמם חלו בקורונה, וחווים השפעות שליליות שלה גם לאחר החלמתם (מה שקרוי "לונג-קוביד") – ולכן הם עדיין בבית. באתר הכלכלי בארונ'ס יצאו לחפש אותם והביאו כמה מהסיפורים שלהם, בהם הם מתארים מעט מהקושי שלהם לשוב ולפרנס את עצמם.

"אני בת 51 אבל לא זקנה, ואני מאד רוצה לחזור לעבוד", סיפרה לורין ריון מקנאלטי. היא נדבקה בנגיף בינואר השנה ופיתחה מחלה בדרגה בינונית. חודש אחרי שהחלימה אמרה שעדיין תשישות וקשיים בנשימה מלווים אותה. שמונה חודשים לאחר מכן היא כבר חשה יותר בטוב, ואז החלה הריגרסיה כשניסתה לחזור לעבוד. עכשיו היא מגישה מסמכים ליציאתה לגמלאות וחותכת בהוצאות שלה כדי לנסות ולהתקיים מהשכר של בעלה.

• שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
• ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחת מקבוצות הפייסבוק בה חברים אמריקאים עם מקרים דומים לשלה מונה 9,000 משתמשים. מנהל אותה טום בונקר, מפתח תכנה מקולורדו שעשה דוקטורט באימונולוגיה. רבים מהחברים בה היו חולים בנגיף 18 חודשים ויותר. בונקר עצמו חווה תסמינים של המחלה יותר משנה, ולדבריו החולי שהוא עדיין חווה מונע מבעדו לעבוד שוב.

סטטיסטיקאי הוא לא, אך העריך כי 20% מהחולים פיתחו "לונג-קוביד", ולפחות מחצית מאלה לא מסוגלית לחזור לעבוד. אם הוא צודק, לפי הנתונים מדובר ב-4.6 מיליון איש – אבל לא בהכרח כולם בכלל עבדו קודם לכן.

בדצמבר 2020, ברנדי פרשל, בת 43 מהיוסון, קליפורניה, נדבקה בקורונה. היא חשבה שחטפה את זה "קל" אבל כמה שבועות לאחר מכן חוותה עייפות קשה ובלתי פוקסת. היא לקחה חופשה בתחילת ינואר מעבודתה כרואת חשבון; ביולי היא הרגישה מספיק טוב כדי לנסות לחזור לעבודה, אבל העייפות הקשה נתנה את אותותיה והיא חוותה קושי רב כאשר חזרה לעבוד אפילו במתכונת היברידית ולכן הפסיקה לעבוד. "אני כל כך רוצה לעבוד אך יכולה", אומרת פרשל, על החלטתה להתפטר מהחברה בה עבדה בה לאחר שני עשורים.

• הסנאט הארגנטינאי אישר את תקציב 2026: הישג פוליטי ראשון למיליי מאז הבחירות
• מייקל ברי חוזר להמר נגד השוק: "בועת ה-AI מזכירה את הדוט-קום"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

היא ובעלה כבר לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש צעצועים לנכדיהם. הם שחררו את העובד בחווה המשפחתית שלהם וצמצמו את רכישות המצרכים כדי לשלם חשבונות אחרים.

קשה לכמת את מספר האנשים הנמצאים מחוץ לכוח העבודה בגלל תסמיני ה"לונג קוביד", הן בגלל השינויים הכלכליים הרבים שהמגיפה הביאה עמה, והן בגלל ש"לונג קוביד" עדיין נחשבת לתעלומה

פרשל וריון מייצגות תת-קבוצה של עובדים שנמצאים כעת ללא עבודה באופן בלתי רצוני וללא הגבלת זמן, מה שמרמז על כך שהשפעת הנגיף על שוק העבודה עשויה להיות מסובכת יותר ממה שקובעי מדיניות והמשקיעים שיערו. בנוסף, הציפיות לגבי יכולתן של חברות לעמוד בדרישת הלקוחות עשויות להיות מעורפלות יותר, יחד עם תחזית האינפלציה.

מחקרים מצביעים על כך שמספר נכבד של אנשים סובלים מתסמינים שלאחר הקורונה חודשים לאחר החלמה מהנגיף. חוקרים במכללת פן סטייט לרפואה טוענים שיותר ממחצית מאלה שאובחנו עם קורונה חווים תסמיני "לונג קוביד", בעוד שבכתב העת הרפואי Lancet נכתב כי 57% מהחולים המאושפזים ו-26% מהחולים שאינם מאושפזים מראים תסמינים לאחר ההידבקות בנגיף חודשים לאחר ההדבקה.

תופעת ה"לונג קוביד" מעורפלת, אומרים הרופאים, עם אינספור תסמינים בעלי משך משתנה, מה שמקשה על הרופאים לאבחן ולטפל. לד"ר ניל שלוגר, מנהל המחלקה לרפואה במרכז הרפואי ווסטצ'סטר ויו"ר המחלקה לרפואה בניו יורק מדיקל קולג', הגיעו כ-500 חולים, שרובם סבלו מהתופעה מספר חודשים.

לוגר אומר שהסימפטומים כוללים בדרך כלל שילוב של עייפות מכרעת, ערפל מוחי הפוגע בביצוע משימות פשוטות, קוצר נשימה מתמשך, בעיות פסיכיאטריות כמו דיכאון ובעיות לב. "הרבה אנשים שאנחנו רואים היו מחוסרי עבודה במשך פרק זמן משמעותי", אומר ד"ר שלוגר. "כמעט כל האנשים עם התסמינים שעבדו בעבר רוצים מאוד לחזור אחורה".

חלק מהמטופלים ניסו לחזור לכוח העבודה, אך ללא הצלחה

בעוד שרופאים ופקידי בריאות הציבור עדיין מרכיבים את החלקים של "לונג קוביד", הם זיהו כמה חוטים מקשרים. שלוגר אומר שלרוב החולים היו מקרים קלים יחסית של קורונה; נראה כי יותר נשים מגברים סובלות מתסמינים לטווח ארוך, ורוב החולים הם בשנות ה-40, 50 וה-60 לחייהם.

שתי התצפיות האחרונות מעלות שאלות לגבי הנחות עיקריות הנוגעות למחסור הנוכחי בכוח אדם. כלכלנים וקובעי מדיניות האמינו שכשני מיליון נשים אינן עובדות בגלל אתגרי טיפול בילדים, וכי כשלושה מיליון עובדים פרשו לפנסיה מוקדמת בגלל שהמגיפה שינתה את הגישה לעבודה בתקופה שבה הרווחים הגדולים בשוק המניות והדיור גרמו לפרישה מוקדמת יותר. זו הנחה אפשרית, אבל כמה מהעובדים הנעדרים פשוט עדיין חולים? התשובה חשובה בהבנת לאן הולך שוק העבודה - וכלכלת ארה"ב כולה.