סין: "הבריונות של ארה"ב היא הסכנה הגדולה ביותר לכלכלת העולם"

בייג'ינג פרסמה מסמך ממשלתי רשמי בו היא מתארת כיצד צעדיה של ארה"ב מפרים את חוקי המסחר העולמיים. נכון לכעת, נתק מוחלט בין שתי המעצמות  
נועם בראל | (5)

ממשלת סין פרסמה מסמך ממשלתי בן 71 עמודים ובו היא מאשימה את ממשל טראמפ בבריונות, אותה היא מתארת כמקור לחוסר ודאות וכסכנה הגדולה ביותר לכלכלת העולם. 

המסמך, אשר פורסם אמש, מתאר את תגובתה של סין להאשמות מצד ארה"ב ואת חוסר ההסכמה בין שתי המעצמות בנוגע להסכמי הסחר ביניהן, על רקע טענותיה של ארה"ב לגניבת זכויות יוצרים על ידי חברות סיניות. 

בייג'ינג מאשימה במסמך הרשמי את וושינגטון בכך שהאחרונה מפרה את המסחר ההוגן ועוברת על החוק בכך שהיא לא מאפשרת "השקעות נורמליות" של חברות סיניות בחברות אמריקאיות.

"סין אינה מעוניינת במלחמת סחר, אך לא מפחדת מאחת כזו ותלחם חזרה אם תצטרך" ציינה בייג'ינג במסמך. ""יש לנו כלכלה איתנה מאוד, שוק עצום, עובדים מוכשרים ואחדות בין כל תושבי סין. יש לנו גם תמיכה מכל המדינות בעולם שלא נותנות ידן לפרוטקציוניזם וחד-צדדיות".

בהמשך, ציינה סין במסמך כי "הממשל האמריקאי נקט בצעדים קיצוניים אשר הפרו את יחסי המסחר הבינלאומיים וגרם לנזקים ביחסי הסחר והסחר בין סין לארה"ב וליחסי המסחר של סין עם שאר העולם. בנוסף, הצעדים שיבשו את שרשרת הערך הגלובלית ואת חלוקת העבודה הבינלאומית, הציפה את ציפיות השוק, הוביל לתנודות אלימות בשוקי הכספים והסחורות הבינלאומיים והפך למקור הגדול ביותר של אי ודאות וסיכון להתאוששות הכלכלה העולמי".

נציין כי המסמך פורסם באותו היום בו נכנסו לתוקף מכסים של 10% על סחורה בהיקף של 200 מיליארד דולר, עליהן הכריזה ארה"ב בשבוע שעבר. סין מצידה הגיבה במכסים בהיקף של כ-60 מיליארד דולר.

המכסים החדשים מצטרפים למעשה למכסים על סחורה סינית בהיקף של כ-50 מיליארד דולר אותם כבר אישרה, כאשר גם על אלו סין הגיבה במכסים בשיעור דומה. מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, אמר כי ארה"ב "נחושה" לנצח במלחמת הסחר, וכי לא מן הנמנע שנראה סיבוב רביעי של מכסים בקרוב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הסינים צודקים 25/09/2018 21:00
    הגב לתגובה זו
    טראמפ המשוגע יוריד את כלכלת ארה"ב שאולה, והיא תתרסק. כל העולם נגד ארה"ב , והיא תיפול. אין מנוס. הראש דפוק, אז כל הגוף חולה מאד.
  • זה לא הענין 26/09/2018 14:19
    הגב לתגובה זו
    תמיד הייה מי שירצה למכור,אם זה לא הסינים אז ההודים,הברזילאים.הבעיה האמיתית היא הגרעון
  • 3.
    25 שנה של בריונות סינית .דיקטטורה קומוניסטית . (ל"ת)
    בא 25/09/2018 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    .&. 25/09/2018 14:12
    הגב לתגובה זו
    כדי לקבל יתרון הם צרכים נפט זול(שכר העובדים שם עולה).איך משכנעים את רוסיה לתת נפט זול? אם הם יקנו במחיר מלא(כלל הוצאות פיתוח)250 מטוסי סוחוי860kr.(מטוס על הנייר-שאמור להיות הגדול בעולם).וכך יש מטוסים שהסינים יכולים לטוס בהם,יש נפט זול במיוחד.ויש צמיחה ברוסיה
  • 1.
    בא 25/09/2018 11:13
    הגב לתגובה זו
    על כדור הארץ. זה קן נמלים רצחני, צריך להפיל משהו על הפוליטבירו שיעשה שם בור גדול בדיוק כשהם כולם מוחאים כפיים לנשיא . כולם שם פסיכופתים מסוכנים וחייבים למות .
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.