סין: "הבריונות של ארה"ב היא הסכנה הגדולה ביותר לכלכלת העולם"

בייג'ינג פרסמה מסמך ממשלתי רשמי בו היא מתארת כיצד צעדיה של ארה"ב מפרים את חוקי המסחר העולמיים. נכון לכעת, נתק מוחלט בין שתי המעצמות  
נועם בראל | (5)

ממשלת סין פרסמה מסמך ממשלתי בן 71 עמודים ובו היא מאשימה את ממשל טראמפ בבריונות, אותה היא מתארת כמקור לחוסר ודאות וכסכנה הגדולה ביותר לכלכלת העולם. 

המסמך, אשר פורסם אמש, מתאר את תגובתה של סין להאשמות מצד ארה"ב ואת חוסר ההסכמה בין שתי המעצמות בנוגע להסכמי הסחר ביניהן, על רקע טענותיה של ארה"ב לגניבת זכויות יוצרים על ידי חברות סיניות. 

בייג'ינג מאשימה במסמך הרשמי את וושינגטון בכך שהאחרונה מפרה את המסחר ההוגן ועוברת על החוק בכך שהיא לא מאפשרת "השקעות נורמליות" של חברות סיניות בחברות אמריקאיות.

"סין אינה מעוניינת במלחמת סחר, אך לא מפחדת מאחת כזו ותלחם חזרה אם תצטרך" ציינה בייג'ינג במסמך. ""יש לנו כלכלה איתנה מאוד, שוק עצום, עובדים מוכשרים ואחדות בין כל תושבי סין. יש לנו גם תמיכה מכל המדינות בעולם שלא נותנות ידן לפרוטקציוניזם וחד-צדדיות".

בהמשך, ציינה סין במסמך כי "הממשל האמריקאי נקט בצעדים קיצוניים אשר הפרו את יחסי המסחר הבינלאומיים וגרם לנזקים ביחסי הסחר והסחר בין סין לארה"ב וליחסי המסחר של סין עם שאר העולם. בנוסף, הצעדים שיבשו את שרשרת הערך הגלובלית ואת חלוקת העבודה הבינלאומית, הציפה את ציפיות השוק, הוביל לתנודות אלימות בשוקי הכספים והסחורות הבינלאומיים והפך למקור הגדול ביותר של אי ודאות וסיכון להתאוששות הכלכלה העולמי".

נציין כי המסמך פורסם באותו היום בו נכנסו לתוקף מכסים של 10% על סחורה בהיקף של 200 מיליארד דולר, עליהן הכריזה ארה"ב בשבוע שעבר. סין מצידה הגיבה במכסים בהיקף של כ-60 מיליארד דולר.

המכסים החדשים מצטרפים למעשה למכסים על סחורה סינית בהיקף של כ-50 מיליארד דולר אותם כבר אישרה, כאשר גם על אלו סין הגיבה במכסים בשיעור דומה. מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, אמר כי ארה"ב "נחושה" לנצח במלחמת הסחר, וכי לא מן הנמנע שנראה סיבוב רביעי של מכסים בקרוב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הסינים צודקים 25/09/2018 21:00
    הגב לתגובה זו
    טראמפ המשוגע יוריד את כלכלת ארה"ב שאולה, והיא תתרסק. כל העולם נגד ארה"ב , והיא תיפול. אין מנוס. הראש דפוק, אז כל הגוף חולה מאד.
  • זה לא הענין 26/09/2018 14:19
    הגב לתגובה זו
    תמיד הייה מי שירצה למכור,אם זה לא הסינים אז ההודים,הברזילאים.הבעיה האמיתית היא הגרעון
  • 3.
    25 שנה של בריונות סינית .דיקטטורה קומוניסטית . (ל"ת)
    בא 25/09/2018 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    .&. 25/09/2018 14:12
    הגב לתגובה זו
    כדי לקבל יתרון הם צרכים נפט זול(שכר העובדים שם עולה).איך משכנעים את רוסיה לתת נפט זול? אם הם יקנו במחיר מלא(כלל הוצאות פיתוח)250 מטוסי סוחוי860kr.(מטוס על הנייר-שאמור להיות הגדול בעולם).וכך יש מטוסים שהסינים יכולים לטוס בהם,יש נפט זול במיוחד.ויש צמיחה ברוסיה
  • 1.
    בא 25/09/2018 11:13
    הגב לתגובה זו
    על כדור הארץ. זה קן נמלים רצחני, צריך להפיל משהו על הפוליטבירו שיעשה שם בור גדול בדיוק כשהם כולם מוחאים כפיים לנשיא . כולם שם פסיכופתים מסוכנים וחייבים למות .
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

פרסום נגד הברקזיט. קרדיט: רשתות חברתיותפרסום נגד הברקזיט. קרדיט: רשתות חברתיות

כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות

מחקרים חדשים מראים כי הפגיעה ארוכת הטווח של הברקזיט בכלכלה הבריטית חמורה מהתחזיות המקוריות כמעט פי שניים, עם יותר מ-200 מיליארד פאונד של אובדן תוצר, האטה בצמיחה ופגיעה קשה בעסקים קטנים; הממצאים מתפרסמים בזמן שמפלגת הלייבור מתחילה לדבר על הברקזיט בפתיחות, לאחר שנים של הימנעות

רן קידר |
נושאים בכתבה בריטניה ברקזיט

שנים לאחר היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, מתחזקת בקרב כלכלנים התחושה כי התחזיות המקוריות דווקא היו אופטימיות מדי. כלכלנים מובילים מציגים כעת תמונה ברורה ומדאיגה: הברקזיט פגע בכלכלה הבריטית הרבה מעבר למה שסברו. מחקר חדש של NBER מעריך כי הפגיעה בתוצר ארוך הטווח אינה 4% כפי שנחזה, אלא כפולה כמעט, יותר מ־8%. במונחים כספיים מדובר באובדן של מעל 200 מיליארד פאונד מהכלכלה.

מחקר נוסף של מרכז הרפורמה האירופית (CER) מצא כי ללא הברקזיט, בריטניה הייתה נהנית מצמיחה הדומה לזו של ארה״ב, ולא עם ביצועים חלשים, כמו בשאר מדינות אירופה. מודלים כלכליים שבחנו נתוני תוצר של "בריטניה חלופית" מצביעים בעקביות על פער משמעותי לרעה שנוצר מאז היציאה מהאיחוד.

אי-ודאות ממושכת הובילה להקפאת השקעות ובלימת העסקים

לדברי החוקרים, הנזק העיקרי נבע מהתמשכות אי-הוודאות. הברקזיט, הם מדגישים, לא היה אירוע חד פעמי אלא תהליך ארוך של חוסר יציבות. עסקים דחו השקעות, צמצמו גיוסים והקדישו שנים להיערכות מורכבת לרגולציה החדשה במקום להשקעה בפיתוח ובחדשנות.

בעוד היצואנים הגדולים הצליחו להתאים את עצמם, העסקים הקטנים נפגעו קשות: מחקרים מצביעים על ירידה של עד 30% ביצוא בקרב החמישון הקטן ביותר. בסך הכול, היצוא הבריטי ירד ב-6.4% והיבוא ב-3.1%. הכלכלנים מזהירים כי חלק מהפגיעה טרם נראית בנתונים, משום שעסקים קטנים פשוט הפסיקו לנסות לייצא לאירופה מלכתחילה.

בתוך כך, מתרחש שינוי הדרגתי בפוליטיקה הבריטית. לראשונה מאז הברקזיט, מנהיגי הלייבור מדברים בגלוי על הנזק הכלכלי. ראש הממשלה קיר סטארמר אמר לאחרונה כי "הסכם הברקזיט הכושל פגע בכלכלה", ושרת האוצר רייצ'ל ריבס קשרה אותו ישירות לירידה בפריון. שר הבריאות ווס סטריטינג הצטרף ואמר כי הוא "שמח שסוף סוף ניתן לומר בגלוי שהברקזיט הוא בעיה".