קבוצת ECI טלקום של שאול שני מכוונת להנפקה בבורסה בלונדון
חברת ECI טלקום, שבבעלות שאול שני, הודיעה הבוקר (ה') על כוונתה להמשיך בהליך ההנפקה הראשונית לציבור ברשימה הראשית בבורסה לניירות ערך בלונדון.
החברה שינתה לפני מספר שנים את האסטרטגיה שלה ועברה להתמקד אך ורק בפתרונות אופטיים ובפתרונות העברת נתונים. כ-87% מאנשי המו"פ של החברה הינם כיום מהנדסי תוכנה. ECI זכתה בכ-70 מכרזים חדשים מאז 2016, כאשר כשני שליש מהן, אלו לקוחות חדשים בלמעלה מ-30 מדינות שונות, מרביתם מאירופה, המזרח התיכון ואפריקה.
בתחילת השנה, החברה חתמה על הסכם שותפות גלובלית עם חברת אריקסון העולמית, אשר הודיעה אריקסון הודיעה לאחרונה על כך שהיא בחרה בפתרונות הרשת של החברה להיות חלק מהפתרון הכולל שלה לרשתות החדשות מהדור החמישי (5G).
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותהמניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
Wearable Devices אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.
הקנס המצחיק שהוטל על בואינג בגלל הפרות בטיחות
בואינג מינהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית (FAA) הציע לקנוס את חברת בואינג בסכום כולל של 3,139,319 דולר בגין הפרות בטיחות בין ספטמבר 2023 לפברואר 2024. הרגולטור ציין כי הקנס קשור לתקרית מעוף דלת הפלאג במהלך טיסה של אלסקה איירליינס בינואר 2024, כמו גם ל"מאות הפרות מערכת איכות" במפעל 737 של בואינג ברנטון, וושינגטון, ובמפעל 737 של קבלן המשנה שלה, Spirit AeroSystems, בוויצ'יטה, קנזס.
ה-FAA הוסיף כי הוא גם הגיע למסקנה כי החברה "הציגה שני מטוסים שאינם כשירים לטיסה ל-FAA לצורך אישורי כשירות אווירית ולא עמדה במערכת האיכות שלה" וכי על עובד בואינג הופעל לחץ על ידי מנהליו לחתום על מטוס 737-MAX למרות ש"קבע שהמטוס אינו עומד בתקנים הרלוונטיים". כתוצאה מכל הבעיות הללו, הרגולטור בחר בקנס האזרחי המקסימלי, ונתן לבואינג 30 יום לאחר קבלת מכתבה להגיב.
במטוס 737, במיוחד בדגמים החדשים יותר מסוג 737 MAX 9, קיימת "דלת פלאג" לצרכי תחזוקה, אשר יכולה להישבר ולהינתק מהגוף במקרה של הרכבה לא נכונה, כפי שקרה בתקרית מפורסמת של אלסקה איירליינס בינואר 2024. תקלה זו, שהובילה לתחקור נרחב על ידי ה- FAA והNTSB חשפה ליקויים בהרכבה וגרמה לקרקוע זמני של מטוסי הדגם, עם השלכות על בטיחות הטיסה והמוניטין של בואינג.
תקלת דלת הפלאג במטוס 737-9 מקס עלתה לבואינג 31 מיליארד דולר ונגרמו גם נזקים לחברות התעופה אלסקה ונוספות עקב קרקוע המטוסים לבדיקות וחקר התקלה ותיקונה.
- בואינג מפתיעה את וול סטריט: ההפסד קטן וההכנסות עולות; המניה מטפסת
- הסיבה הרשמית להתרסקות הדרימליינר - ניתוק הדלק למנועים; איך זה קורה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמנם הפעם הוטל הקנס האזרחי המקסימלי האפשרי בשיעור 3.1 מיליון דולר, אך הקנס הינו מזערי לחברה בסדר גודל של בואינג ואינו משקף את העובדה כי אותן מאות הפרות הבטיחות והאיכות ותקלת דלת הפלאג יכלו לסכן את חיי הנוסעים.
