מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

• אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
• פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

לאחרונה התפרסם על ידי הגוף שמספק סקירות וניתוחים סטטיסטיים בארה"ב (המקביל ללמ"ס הישראלי) סקר המשפחות. הסקר מודד את ההכנסות, ההוצאות וההון העצמי של המשפחות בארה"ב. מסתבר כי לראשונה משפחה אמריקאית (House hold)  ממוצעת הנה "מיליונרית" עם הון  של כמיליון דולר. פעם מיליון דולר היה הון של מיליונרים "אמיתיים", היום זה הממוצע בארה"ב. הנתון הזה מנופח במעט, שכן הוא כולל את הערך העתידי של פנסיות למיניהן לרבות את מכשירי ה-IRA שכוללים פנסיה וחסכונות לטווח ארוך נוספים בניהול אישי ומהווים חלק משמעותי מההון הכולל של משפחה. על פי הנתונים ערך הפנסיות עולה על ערך הנדל"ן של משפחה ממוצעת. כשחושבים על זה לעומק, מבינים שזה במקומות מסוימים גם המצב בארץ. אנשים רבים חוסכים (במיוחד בפנסיות התקציביות) סכומי עתק בחסכונות הפנסיונים, שבמקרים רבים עולים על ערך הדירה או הדירות שלהם. בבנק UBS התייחסו לנתונים האלו והעריכו כי הונו של האמריקאי הבוגר (לא כולל ילדים עד גיל 21)  הנו 551 אלפי דולר, שני רק לשוויץ, שבה הונו של אדם ממוצע הינו 685 אלפי דולר.  לעומתם, הונו הממוצע של בוגר ממוצע בהאיטי, מדינה למודת אסונות טבע ופשע הסמוכה לארה"ב  על סמך מידע שפורסם על ידי  הבנק העולמי, הנו 626 דולר בלבד. קצת קשה להשוות בין כל מקורות המידע, אך בכל מקרה הפער ניכר. לפי בנק UBS, הונו הממוצע של בוגר ישראלי הינו  235 אלפי דולר. שימו לב, מדובר על סך  הונו של אדם בוגר ולא על הכנסותיו, כשהאחרון הנו נתון שפורסם לאחרונה בסקר של הלמ"ס בישראל.

• מחקר חדש על אושר: 10-15 דקות שיעשו אתכם מאושרים
• מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שאלת השאלות: האם האמריקאי הממוצע, שהוא עשיר פי אלף מאדם בוגר בהאיטי, הוא גם מאושר יותר? מדד האושר או מדד שביעות הרצון הנו נושא נדוש בלתי ניתן להכרעה, שכן הוא כולל מרכיבים סובייקטיביים  במשקלות שרירותיים. ננסה כאן לבודד מרכיב אחד: מה יכולה להיות השפעת העושר על מדד האושר. תוך כדי כך,  נפריך מיתוס ידוע האומר כי  אושרו של אדם הנו ביחס ישר להכנסתו. טענה זו  לא הוכחה כמובהקת. סביר להניח שאושרו של אדם, בגין הרכיב הכלכלי הוא יחסי, כלומר ,נובע ממעמדו הכלכלי היחסי לאנשים אחרים בסביבתו. לשם דיוק, היכולת לצרוך מוצרים ושירותים ביחס לאחרים. מדובר על יכולת צריכה ולא על צריכה בפועל שכן הוכח, למשל שצרכנים כפייתיים  אינם מאושרים יותר בלשון המעטה. כלכלן ידוע בעבר, מילטון פרידמן, טען כי יכולתו של אדם לצרוך נובעת בעקרו ממרכיב פרמננטי בעושרו, דהיינו הונו  ולא מהכנסות  שוטפות ומזדמנות. אמנם קיים קשר בין רמת ההכנסה והונו של אדם, אך נראה כי המרכיב הדומיננטי בהשפעה על רמת האושר הנו הונו היחסי של אדם ביחס להונם של אנשים בסביבתו. כיצד אם כך נמדוד טענה זו לגבי עושר יחסי?   לצורך זה   נבחן מספר נתונים  ממקורות שונים: