ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 

אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.

אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.

• מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
• וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

אחרי קיץ מוצלח בשווקים, ספטמבר נפתח בדיוק כפי שהסטטיסטיקה מבטיחה, בירידות. מדדי המניות המרכזיים במגמה שלילית, הדאו יורד 0.9%, ה-S&P 500 יורד 1% והנאסד"ק יורד כ-1.1%. המשקיעים פותחים את החודש עם חשש מהתפתחויות גיאו-פוליטיות ומקרו-כלכליות חדשות, וברקע עלייה חדה בתשואות האג"ח שממשיכה להכביד על סנטימנט השוק.

אחרי רצף של ארבעה חודשי עליות, שבמהלכם טיפס מדד S&P 500 בכ-2 אחוזים באוגוסט והנאסד"ק השלים עלייה של 1.6 אחוזים, חלק מהמשקיעים מנצלים את תחילת ספטמבר כדי לקחת רווחים, במיוחד על מניות טכנולוגיה שנהנו מהראלי. אנבידיה (NVIDIA Corp. -3.5%  ) מאבדת כמעט 3 אחוזים, בעוד פלנטיר (Palantir -0.44%  ) עולה קלות. סקטור הטכנולוגיה כולו מציג חולשה יחסית כשהראלי של הקיץ נבלם מבחינתו.

לצד המימושים בשוק המניות, גם האג״ח מייצר כותרות. התשואה על אג"ח ממשלת ארצות הברית ל-10 שנים קופצת ל-4.29 אחוזים, והתשואה על האג"ח ל-30 שנה עולה ל-4.98 אחוזים. ברקע, החלטת בית משפט העליון שקבעה כי מרבית המכסים שהטיל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לא חוקיים. לפי פסק הדין, רק הקונגרס מוסמך להטיל מכסים גורפים, והמשמעות של זה שכל העבודה שטראמפ עשה בחודשים האחרונים בעבודה ובמו״מ עם המדינות - הייתה בזבוז זמן כי זה לא תקף חוקית.

אבל ספטמבר סטטיסטית שלילי. בחמש השנים האחרונות רשם מדד S&P 500 ירידה ממוצעת של 4.2 אחוזים במהלך ספטמבר, ובמבט של עשר שנים ירידה ממוצעת של יותר מ-2 אחוזים.

• הנאסדק ירד 1.2%; קאמטק ונובה ירדו 5.8% ו-4.6% בעקבות מארוול ודל, שירדו 18.6% ו-9%
• מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתון המרכזי שהמשקיעים מצפים לו השבוע הוא דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט, שיתפרסם ביום שישי הקרוב. השאלה הגדולה היא כיצד ישפיעו הנתונים על החלטת הריבית של הפד׳ באמצע החודש. כל סימן להיחלשות בשוק העבודה עשוי להתפרש כסיבה להוריד ריבית, בעוד שדו"ח חזק מהצפוי יחזק את האפשרות להמשך הידוק מוניטרי.

לוח האירועים הכלכלי:

השבוע הקרוב רווי בפרסומים כלכליים מהותיים, שיספקו לפד ולמשקיעים מידע קריטי לקראת החלטת הריבית ב-17 בספטמבר.

היום יתפרסם מדד מנהלי הרכש בתעשייה (ISM Manufacturing), עם תחזית ל־48.9 נק', ובמקביל מדד מחירי התעשייה. 

ביום חמישי, יתפרסם מדד ISM לשירותים (צפי: 50.5 נק'), לצד נתוני מחירי השירותים ודו"ח התעסוקה הפרטי של ADP (תחזית: 71 אלף משרות חדשות בלבד).