בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".

הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.

מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.

טראמפ מחפש סיבה 

קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.

• טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
• אי הוודאות שיוצר טראמפ ושוק העבודה ה"מסקרן", מה בעצם אמר פאוול בג'קסון הול?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.

הטענות נוגעות לשנת 2021, זמן רב לפני שקוק הוצגה כמועמדת על ידי ממשל ביידן. משרד המשפטים מעולם לא האשים אותה ולא נפתח נגדה הליך פלילי, אך טראמפ בחר להשתמש במידע הזה כדי להצדיק את פיטוריה. קוק טוענת כי מעולם לא ניתנה לה הזדמנות להגן על עצמה או להציג ראיות. לדבריה, מדובר בהליך שנעשה "ללא כל תהליך, ללא שימוע, ללא זכות בסיסית של צדק".

איך ניתן להדיח חבר בפד׳

על פי החוק שמסדיר את הפדרל ריזרב מאז 1913, חבר מועצה יכול להיות מודח רק "מטעמי סיבה מוצדקת". השאלה המשפטית כעת היא האם טענות ישנות, שלא נבדקו ולא אומתו, יכולות להוות בסיס לסיבה כזו.

• מניות הכרייה האוסטרליות מזנקות – טראמפ רוצה מינרלים קריטיים
• הזהב מזנק - בוול-סטריט צופים 5,000 דולר לאונקיה עד סוף 2026
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר...

ההכרעה הראשונית תתקבל בידי השופטת ג'יה קוב, שמונתה על ידי הנשיא לשעבר ג'ו ביידן. אולם ההערכות הן שהדיון יטפס עד לבית המשפט העליון, שם עשויה להתקבל החלטה שתשנה את יחסי הגומלין בין הממשל לבית הנגידים. בינתיים, טראמפ לא מסתיר את מטרותיו. הנשיא מעוניין בקיצוץ של שלושה אחוזים בריבית – מהלך שיביא את המשק לרמות ריבית שלא נראו מאז עידן הריביות האפסיות.

לשם כך הוא זקוק להשפעה ישירה על מועצת הנגידים. פיטוריה של קוק עשוי להעניק לו רוב בין שבעת החברים, ובכך לשנות את יחסי הכוחות בוועדת השוק הפתוח, הגוף שקובע את הריבית בפועל.

גם אם ביהמ"ש יקבע לבסוף שטראמפ לא יכול לפטר את קוק, עצם המהלך כבר יצר אווירה של חוסר יציבות. בנקים מסחריים בארה"ב החלו להחמיר בפיקוח על הלוואות, ומנהלי קרנות השקעות בוחנים מחדש את חשיפתם לשוק המניות האמריקאי.

במקביל, טראמפ ובני בריתו מגבירים את הלחץ על יו"ר הפד ג'יי פאוול. שר האוצר סקוט בסנט אף דרש ממנו לפתוח בבדיקה פנימית של תפקוד הבנק, לקראת אפשרות של בדיקה חיצונית מטעם הממשל.