צילום: Cats Coming, Pexels
צילום: Cats Coming, Pexels
היום לפני...

המזון החדש והמהפכני שהומצא ומה קרה היום לפני 30 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-25 באוגוסט

עמית בר |
נושאים בכתבה פריז איירבוס


25 באוגוסט 1995 - טיסת המבחן הראשונה של איירבוס A319, ציון דרך בענף התעופה הקצרה

ב-25 באוגוסט 1995 המריא לראשונה מטוס ה-A319 של איירבוס לטיסת מבחן שפתחה את הדרך לדגם מסחרי שהתאים בדיוק לצורכי השוק של חברות תעופה בטיסות בינוניות-קצרות. המטוס נבנה כדגם מקוצר של ה-A320, עם קיבולת של כ-124 עד 156 נוסעים, טווח טיסה של יותר מ-6,800 ק"מ ויעילות תפעולית גבוהה יחסית לקטגוריה שלו. דגמי A319 הפכו לאופציה מועדפת בקווים פנים-אירופיים, טיסות טרנסקונטיננטליות קצרות ולרבות בחברות לואו קוסט. בזכות עיצוב מודולרי, המטוס חולק מערכות רבות עם דגמי A320 ו-A321, דבר שאיפשר לאיירבוס להוזיל עלויות תחזוקה ולהציע לחברות התעופה צי גמיש.

איירבוס עצמה הוקמה בשנת 1970 בקונסורציום של ממשלות ומפעלים באירופה, כדי להתחרות בענקית האמריקאית בואינג. לאורך השנים צמח הקונגלומרט, שמרכזו בטולוז, צרפת, והפך לאחת משתי השחקניות המרכזיות בעולם בתעשיית המטוסים המסחריים. מלבד סדרת A320 הפופולרית, מפתחת החברה גם את המטוסים רחבי הגוף A330, A350 ו-380 - האחרון שבהם נחשב בזמנו לגדול בעולם. שווי השוק של איירבוס נכון ל-2025 עומד על כ-115 מיליארד אירו, והיא נסחרת בבורסות Euronext בפריז, פרנקפורט ומדריד תחת הסימול AIR. החברה מעסיקה מעל 130,000 עובדים, ופעילותה כוללת גם מטוסים צבאיים, מסוקים ולוויינים.

25 באוגוסט 1958 - האטריות המיידיות נולדות, בדרך לשוק של 50 מיליארד דולר בשנה

ב-25 באוגוסט 1958 נמכרו לראשונה ביפן אטריות מיידיות מסחריות תחת השם “צ'יקן ראמן”, על ידי היזם וממציא המזון מומופוקו אנדו. במבט ראשון, מדובר במוצר מזון פשוט, אך בפועל זה היה פתרון לצורך קיומי עמוק של חברה שנאבקה עדיין בצללים הכלכליים של מלחמה הרסנית. אף שעברו 13 שנה מאז תום מלחמת העולם השנייה, יפן של 1958 המשיכה להתמודד עם מחסור, רעב, עוני קשה, תשתיות הרוסות ושיעורי תעסוקה נמוכים באזורים נרחבים.


לאורך שנות ה-50, יפן התקדמה בתהליך שיקום מואץ, אך הפערים החברתיים והכלכליים היו עדיין עמוקים. בניסיון לעבור מכלכלה צבאית לתעשייה אזרחית מודרנית, משאבים רבים הוקצו לפיתוח תעשייתי תוך הזנחת אספקת מזון בסיסי. במצב כזה, אוכל מהיר, זול, עם חיי מדף ארוכים הפך לצורך דחוף ולא רק לנוחות. האטריות נארזו מראש, יובשו בטיגון עמוק, ונמכרו כמוצר מדף שדורש רק מים רותחים להכנה. בתוך כמה שנים צמחו מגוון טעמים, מותגים ופורמטים, והפיתוח הגיע עד ליצירת “ראמן בכוס” ב-1971.

המוצר, שנולד מצורך קיומי, הפך בתוך זמן קצר להצלחה מסחרית עצומה. עד סוף שנות ה-60 נמכרו כבר עשרות מיליוני מנות בשנה, והוא פתח קטגוריה חדשה בתעשיית המזון: אוכל מוכן נייד, שווה לכל נפש. ההצלחה לא נבעה רק מהטעם, אלא מהשילוב בין פתרון חברתי-כלכלי לבין מוצר מדף פורץ דרך.


עם שווי עולמי שמוערך כיום בלמעלה מ-50 מיליארד דולר בשנה, עיקר המכירות מתרכז באסיה, אך הפופולריות ניכרת גם בארה"ב, דרום אמריקה ואירופה. מעבר לכך, המודל של מוצר יבש, מדף ארוך וזול לייצור הפך לתשתית לחדשנות צרכנית נוספת. סטודנטים, עובדים, מטיילים, צבאות - כולם אימצו את המוצר הזמין כפתרון אנרגטי וזול.

בשנים האחרונות, חברות בתחום משדרגות את המוצר עם תוספים, חלבון, ירקות מיובשים או קווים “בריאים”. כך או אחרת, האטריות המיידיות נותרו דוגמה נדירה למוצר שצמח מתוך מחסור, אך הפך לתעשייה גלובלית ענקית ולחלק בלתי נפרד מהתרבות הקולינרית המודרנית.

קיראו עוד ב"גלובל"

25 באוגוסט 1944 - פריז משוחררת, פונה לשיקום כלכלי מאסיבי

ב-25 באוגוסט 1944 נכנסו כוחות הברית לפריז, תוך סיום תקופת הכיבוש הנאצי שנמשכה למעלה מארבע שנים. עבור העולם המערבי, זה היה רגע סימבולי של ניצחון על הרודנות, אך לא פחות מכך - פתיחה מחודשת של שוק צרפתי חופשי. תחת הכיבוש, הכלכלה המקומית קרסה: רכוש הוחרם, ייצור הופנה לגרמניה, הספקה הוגבלה, והמטבע נשחק. השחרור איפשר הקמה מחודשת של מוסדות כלכליים, כולל מערכות בנקאיות, ממשל תקין, סחר פנימי, שיקום מערכות חינוך, תשתיות ותחבורה.

מייד לאחר השחרור נוצר צורך במימון נרחב. הממשלה הצרפתית פנתה לבעלי בריתה, ובמיוחד לארה"ב, שהחלה להעביר סיוע בשלב מוקדם, עוד לפני תוכנית מרשל הרשמית שהושקה רק ב-1948. התחיל תהליך ארוך של גיוס הון, הקמה מחדש של מפעלים, החזרת עובדים למעגל העבודה וייצוב מחירים.

העיר עצמה חזרה להיות מרכז תרבותי ופוליטי, מה שסייע להביא השקעות, תיירות וסחר. במקביל, חברות בינלאומיות חזרו לפעול בצרפת, ומסילות הברזל שהושבתו או הוסבו לצורכי הצבא הגרמני שבו לשמש את התחבורה האזרחית. יום השחרור נחשב מאז כאחד מימי המפנה הדרמטיים בתולדות הכלכלה העירונית באירופה אחרי המלחמה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.