המזון החדש והמהפכני שהומצא ומה קרה היום לפני 30 שנה

25 באוגוסט 1995 - טיסת המבחן הראשונה של איירבוס A319, ציון דרך בענף התעופה הקצרה

ב-25 באוגוסט 1995 המריא לראשונה מטוס ה-A319 של איירבוס לטיסת מבחן שפתחה את הדרך לדגם מסחרי שהתאים בדיוק לצורכי השוק של חברות תעופה בטיסות בינוניות-קצרות. המטוס נבנה כדגם מקוצר של ה-A320, עם קיבולת של כ-124 עד 156 נוסעים, טווח טיסה של יותר מ-6,800 ק"מ ויעילות תפעולית גבוהה יחסית לקטגוריה שלו. דגמי A319 הפכו לאופציה מועדפת בקווים פנים-אירופיים, טיסות טרנסקונטיננטליות קצרות ולרבות בחברות לואו קוסט. בזכות עיצוב מודולרי, המטוס חולק מערכות רבות עם דגמי A320 ו-A321, דבר שאיפשר לאיירבוס להוזיל עלויות תחזוקה ולהציע לחברות התעופה צי גמיש.

איירבוס עצמה הוקמה בשנת 1970 בקונסורציום של ממשלות ומפעלים באירופה, כדי להתחרות בענקית האמריקאית בואינג. לאורך השנים צמח הקונגלומרט, שמרכזו בטולוז, צרפת, והפך לאחת משתי השחקניות המרכזיות בעולם בתעשיית המטוסים המסחריים. מלבד סדרת A320 הפופולרית, מפתחת החברה גם את המטוסים רחבי הגוף A330, A350 ו-380 - האחרון שבהם נחשב בזמנו לגדול בעולם. שווי השוק של איירבוס נכון ל-2025 עומד על כ-115 מיליארד אירו, והיא נסחרת בבורסות Euronext בפריז, פרנקפורט ומדריד תחת הסימול AIR. החברה מעסיקה מעל 130,000 עובדים, ופעילותה כוללת גם מטוסים צבאיים, מסוקים ולוויינים.

25 באוגוסט 1958 - האטריות המיידיות נולדות, בדרך לשוק של 50 מיליארד דולר בשנה

ב-25 באוגוסט 1958 נמכרו לראשונה ביפן אטריות מיידיות מסחריות תחת השם “צ'יקן ראמן”, על ידי היזם וממציא המזון מומופוקו אנדו. במבט ראשון, מדובר במוצר מזון פשוט, אך בפועל זה היה פתרון לצורך קיומי עמוק של חברה שנאבקה עדיין בצללים הכלכליים של מלחמה הרסנית. אף שעברו 13 שנה מאז תום מלחמת העולם השנייה, יפן של 1958 המשיכה להתמודד עם מחסור, רעב, עוני קשה, תשתיות הרוסות ושיעורי תעסוקה נמוכים באזורים נרחבים.

עם שווי עולמי שמוערך כיום בלמעלה מ-50 מיליארד דולר בשנה, עיקר המכירות מתרכז באסיה, אך הפופולריות ניכרת גם בארה"ב, דרום אמריקה ואירופה. מעבר לכך, המודל של מוצר יבש, מדף ארוך וזול לייצור הפך לתשתית לחדשנות צרכנית נוספת. סטודנטים, עובדים, מטיילים, צבאות - כולם אימצו את המוצר הזמין כפתרון אנרגטי וזול.

בשנים האחרונות, חברות בתחום משדרגות את המוצר עם תוספים, חלבון, ירקות מיובשים או קווים “בריאים”. כך או אחרת, האטריות המיידיות נותרו דוגמה נדירה למוצר שצמח מתוך מחסור, אך הפך לתעשייה גלובלית ענקית ולחלק בלתי נפרד מהתרבות הקולינרית המודרנית.

• ממשל טראמפ רוכש 10% מחברת כרייה של מתכות נדירות
• מורי ארקין: "החלום שלי שאודיסייט תהיה נקסט ויז'ן הבאה"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המשקיעים מושכים מיליארדים מקרנות המניות בארה״ב

25 באוגוסט 1944 - פריז משוחררת, פונה לשיקום כלכלי מאסיבי

ב-25 באוגוסט 1944 נכנסו כוחות הברית לפריז, תוך סיום תקופת הכיבוש הנאצי שנמשכה למעלה מארבע שנים. עבור העולם המערבי, זה היה רגע סימבולי של ניצחון על הרודנות, אך לא פחות מכך - פתיחה מחודשת של שוק צרפתי חופשי. תחת הכיבוש, הכלכלה המקומית קרסה: רכוש הוחרם, ייצור הופנה לגרמניה, הספקה הוגבלה, והמטבע נשחק. השחרור איפשר הקמה מחודשת של מוסדות כלכליים, כולל מערכות בנקאיות, ממשל תקין, סחר פנימי, שיקום מערכות חינוך, תשתיות ותחבורה.

מייד לאחר השחרור נוצר צורך במימון נרחב. הממשלה הצרפתית פנתה לבעלי בריתה, ובמיוחד לארה"ב, שהחלה להעביר סיוע בשלב מוקדם, עוד לפני תוכנית מרשל הרשמית שהושקה רק ב-1948. התחיל תהליך ארוך של גיוס הון, הקמה מחדש של מפעלים, החזרת עובדים למעגל העבודה וייצוב מחירים.

העיר עצמה חזרה להיות מרכז תרבותי ופוליטי, מה שסייע להביא השקעות, תיירות וסחר. במקביל, חברות בינלאומיות חזרו לפעול בצרפת, ומסילות הברזל שהושבתו או הוסבו לצורכי הצבא הגרמני שבו לשמש את התחבורה האזרחית. יום השחרור נחשב מאז כאחד מימי המפנה הדרמטיים בתולדות הכלכלה העירונית באירופה אחרי המלחמה.