טראמפ לוטש עיניים לנכסים של אוקראינה: "ארה"ב יכולה להרוויח 500 מיליארד דולר מהמינרלים של אוקראינה"
הנשיא האמריקאי מאשים את אוקראינה בהתנהלות לא נכונה מול רוסיה ומנסה לסיים את הסכסוך; אירופה בהלם, אבל בסוף בשבילו זה עניין עסקי - שלום עם רוסיה וניצול מינרלים של אוקראינה אלו האינטרסים העסקיים של ארה"ב
דונלד טראמפ מדבר בגלוי על האינטרס הכלכלי של ארצות הברית באוקראינה – במיוחד על מחצבי המתכות היקרות שיש למדינה להציע. בפגישה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בשבוע שעבר, טראמפ אמר שהכלכלה האמריקאית יכולה להרוויח 500 מיליארד דולר משיתוף פעולה חצי-חצי עם אוקראינה על המינרלים שלה. "יש להם דברים שאנחנו צריכים – והם צריכים אותנו," הוא הדגיש. במקביל, טראמפ לא חסך מילים גם כלפי ולדימיר פוטין, כשהבהיר שהמינרלים האוקראיניים חייבים להישאר בשליטה מערבית, ולא להיכנס לשוק הרוסי.
מה בעצם עומד מאחורי ההצהרות של טראמפ? מדובר במאבק רחב יותר – תחרות על שליטה במינרלים החיוניים לתעשייה המודרנית. סין מחזיקה כיום במונופול כמעט מוחלט על שוק ה'מתכות הנדירות' – חומרים חיוניים לייצור אלקטרוניקה, רכבים חשמליים, נשק מתקדם ועוד. אוקראינה, כך מסתבר, מחזיקה בלא פחות מ-23 מתוך 50 המינרלים שממשלת ארצות הברית מגדירה כקריטיים. יש שם פוטנציאל אדיר להפוך לשחקן עולמי, אבל הבעיה היא שרבים מהמשאבים נמצאים בשטחים הכבושים בידי רוסיה.
הבעיות בדרך למינרלים
אמנם יש לאוקראינה את חומרי הגלם, אבל זה לא אומר שקל להוציא אותם מהאדמה ולהכניס אותם לשוק. הפקת מתכות נדירות היא תהליך יקר ואיטי מאוד. מחקר של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בארה"ב מצא כי כריית מתכות נדירות נמשכת בממוצע 15 שנה עד להפקת החומר הראשון, ורק לאחר 40 שנה מגיעים לרווחיות.
בנוסף, כריית מתכות נדירות היא עסק מזהם מאוד – כל טון של מתכת כזו מייצר 20,000 טון פסולת רעילה. כל זה מחייב השקעה עצומה באנרגיה, משאבים ולוגיסטיקה, ואין הרבה משקיעים שממהרים לשים כסף במדינה שנמצאת בעימות צבאי עם מעצמה עולמית.
- טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, יש תחומים שבהם אוקראינה כבר מובילה. לפני המלחמה, אוקראינה הייתה אחת היצואניות הגדולות בעולם של טיטניום, חומר קל אבל חזק, שנחוץ מאוד לתעשיית התעופה והאנרגיה. היא גם הפיקה כמויות משמעותיות של אורניום – חומר קריטי לתחנות כוח גרעיניות. עם המגמה הגוברת של חזרה לאנרגיה גרעינית באירופה, יש סיכוי שאוקראינה תחזור להיות ספקית משמעותית.
טראמפ נגד זלנסקי
כל זה קורה במקביל לכך שהנשיא דונלד טראמפ העלה את הטונים כלפי נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, והאשים אותו בניהול כושל של המלחמה מול רוסיה. טראמפ טען שאוקראינה יכלה למנוע את המלחמה אם הייתה מגיעה להסכם עם מוסקבה לפני הפלישה הרוסית ב-2022. לדבריו, "אפילו מנהלי משא ומתן לא מוצלחים במיוחד" היו יכולים לגבש הסכם כזה, ולחסוך מאוקראינה אובדן נרחב של שטחים לרוסיה.
בנוסף, טראמפ הביע תסכול מכך שאוקראינה "הרסה את העסקה על המתכות הנדירות", לאחר שהתברר שכמות המשאבים הללו במדינה קטנה מהצפוי. הוא סבר שאוקראינה תעביר לארצות הברית מתכות נדירות בשווי של 500 מיליארד דולר, אך המציאות התבררה כשונה.
- הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
- טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
ההתבטאויות האחרונות של טראמפ מעוררות דאגה בקרב מנהיגי אירופה, שחוששים מהשלכות אפשריות על המשך התמיכה הבינלאומית באוקראינה. הקרמלין, מצידו, הביע שביעות רצון מהעימות המחריף בין וושינגטון לקייבצומהתיכה הלא צפויה של טראמפ בפוטין.
שאלות ותשובות
מדוע טראמפ מתעניין כל כך במינרלים של אוקראינה?
הסיבה המרכזית היא המאבק הכלכלי עם סין. טראמפ מחפש דרכים להפחית את התלות של ארה"ב בסין, במיוחד בתחום החומרים החיוניים לייצור טכנולוגיה מתקדמת. אוקראינה יכולה להיות מקור חלופי, אבל זה ידרוש השקעות כבדות ושיתוף פעולה ארוך טווח.
האם אוקראינה באמת יכולה להיות ספקית גלובלית של מתכות נדירות?
תיאורטית כן, אבל בפועל זה מסובך. ההפקה דורשת תשתיות מתקדמות, הרבה כסף ושוק יציב. כרגע אוקראינה נמצאת במלחמה, וחלק גדול מהמחצבים שלה בשטחים שנכבשו על ידי רוסיה. אם וכאשר המלחמה תסתיים, ייתכן שמשקיעים יראו באוקראינה שותפה אסטרטגית בתחום.
מהם המשאבים הטבעיים המרכזיים של אוקראינה, ומדוע הם חשובים לארצות הברית?
אוקראינה מחזיקה במאגרים משמעותיים של מתכות נדירות כמו ניאודימיום וטרביום, המשמשות בייצור רכיבים אלקטרוניים מתקדמים, מגנטים חזקים וסוללות לרכבים חשמליים. בנוסף, יש לה מאגרי טיטניום, המשמש בתעשיית התעופה והחלל בשל חוזקו וקלילותו, ואורניום, החיוני לתעשיית האנרגיה הגרעינית. גישה למשאבים אלה יכולה להפחית את התלות של ארצות הברית בייבוא ממדינות אחרות, במיוחד מסין, השולטת בשוק המתכות הנדירות.
כיצד משפיעה המלחמה המתמשכת על היכולת של אוקראינה לנצל את משאביה הטבעיים?
המלחמה גרמה לפגיעה קשה בתשתיות הכרייה והעיבוד של אוקראינה. חלק מהמאגרים נמצאים באזורים שנכבשו על ידי רוסיה, מה שמקשה על הגישה אליהם. בנוסף, חוסר היציבות הביטחונית מרתיע משקיעים זרים מהשקעה בפרויקטים ארוכי טווח במדינה. לדוגמה, תעשיית הפלדה האוקראינית, שהייתה מקור מרכזי לגז ניאון המשמש בייצור שבבים, נפגעה משמעותית, ותפוקתה צנחה בכ-66% מאז תחילת המלחמה.
מהם האתגרים הסביבתיים והכלכליים בכריית מתכות נדירות באוקראינה?
כריית מתכות נדירות היא תהליך מורכב ויקר, המצריך השקעות עתק בתשתיות וטכנולוגיה. בנוסף, התהליך מייצר כמויות עצומות של פסולת רעילה; על כל טון של מתכות נדירות מופקים כ-20,000 טון של פסולת מסוכנת. הטיפול בפסולת זו דורש אמצעים מתקדמים למניעת זיהום סביבתי, מה שמוסיף לעלות הכוללת. במצב הכלכלי והפוליטי הנוכחי של אוקראינה, גיוס ההשקעות הנדרשות והתמודדות עם האתגרים הסביבתיים מהווים מכשול משמעותי.
כיצד משפיעים היחסים בין ארצות הברית לרוסיה על המדיניות האמריקאית כלפי אוקראינה?
המתח בין וושינגטון למוסקבה משפיע ישירות על המדיניות האמריקאית כלפי קייב. ארצות הברית מעוניינת לבלום את ההשפעה הרוסית במזרח אירופה, ולכן מספקת סיוע צבאי וכלכלי לאוקראינה. עם זאת, הרצון לסיים את המלחמה ולהפחית את המעורבות הצבאית באזור מוביל את הממשל האמריקאי לשקול פתרונות דיפלומטיים, כולל משא ומתן ישיר עם רוסיה, לעיתים ללא מעורבות אוקראינית, מה שמעורר חשש בקייב ובבירות אירופה.
- 3.שחר 21/02/2025 16:32הגב לתגובה זומספקות כמויות משמעותיות של החומרים שנזכרים בכתבה. מדובר בבנות ברית קרובות של ארהב.האזכור של המכרות באוקראינה הוא כדי לצבוע את העניין בגוון עיסקי.
- 2.אנונימיהו 21/02/2025 13:45הגב לתגובה זושני נרקיסיסטים . האבל הגדול שטראמפ מעוניין באמריקה גדולה ועשירה יותר מאי פעם . ביבי עושה לעצמו יותר עשיר ונוכל נהנתן יותר מאי פעם ועושה את ישראל חלשה מוכה ועניה יותר מתמיד .
- אור 02/03/2025 09:46הגב לתגובה זואפשר קצת ממה שאתה לוקח
- 1.דב 21/02/2025 11:30הגב לתגובה זולא מוצא חן בעיניך. הבט וראה 1.סיום מלחמה עקובה מדם. 2. חיסול הניסיון המרושע של נאטו לצרף את אוקראינה שהיה הגורם העיקרי למלחמה. 3. הסדר עם פוטין שאולי יחזור לשלוט בסוריה וכך נימנע כבר בעתיד הקרוב! ממלחמה עם דאעש על גבולנו. 4. הקפלניסטים לא יספיקו להרוס את מדינת היהודים
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?
הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?
המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה
השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.
המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר
מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.
החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.
.jpg)