הקדמת הפחתת שיעורי המס על ניירות ערך זרים
הפחתת שיעור המס על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך זרים ל-15%
הוקדם המועד שבו יופחת שיעור המס החל על רווח הון ריאלי ממכירת נייר ערך זר, לשיעור המס החל ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל (15%) ליום 1.1.2005.
מס בשיעור של 35% יחול רק לגבי חלק רווח ההון הריאלי שיחסו לכלל רווח ההון הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום רכישת נייר הערך הזר ועד ליום 1.1.2005 לכלל התקופה שמיום הרכישה של נייר הערך ועד ליום מכירתו.
הפחתת שיעור המס על ריבית ודמי ניכיון בגין ניירות ערך זרים ל-15%
הוקדם המועד שבו יופחת שיעור המס החל על ריבית ודמי ניכיון ממכירת נייר ערך זר, לשיעור המס החל ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל (15%) ליום 1.1.2005.
מס בשיעור של 35% יחול רק על ריבית ודמי ניכיון בגין רווחים שהופקו, נצמחו או נצברו לפני יום 1.1.2005, גם אם שולמו לאחר 1.1.2005.
הפחתת שיעור המס על דיבידנד מניירות ערך זרים ל–25%
שיעור המס החל על דיבידנד מנייר ערך זר הופחת ל-25% אם מועד תשלומו חל מיום 1.1.2005.
הקדמת הפטור על מכירת ניירות ערך זרים על ידי קופת גמל וקרן נאמנות
ניתן פטור על רווח הון ריאלי במכירת ניירות ערך זרים על ידי קופת גמל וקרן נאמנות מעורבת החל משנת המס 2005.
מס בשיעור של 35% ו-24%, בהתאמה, יחול רק לגבי חלק רווח ההון הריאלי שיחסו לכלל רווח ההון הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום רכישת נייר הערך הזר ועד ליום 1.1.2005 לכלל התקופה שמיום הרכישה של נייר הערך ועד ליום מכירתו.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
