מסלול הכסף של חיזבאללה
צילום: דובר צהל

חצי מיליארד דולר במזומן ובזהב - בונקר הכספים של חיזבאללה מתחת לבי"ח בדאחיה

המלחמה הכלכלית - צה"ל ממשיך לתקוף מטרות פיננסיות של חיזבאללה וחושף את הבונקר של נסראללה, מנהיג חיזבאללה שחוסל
איציק יצחקי | (2)

חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה שחוסל, אמר בראיון שהוא מקבל 1,400 דולר בחודש ומזה הוא ומשפחתו חיים. זה שקר. היקף הונו של נסראללה ומשפחתו מוערך במיליוני דולרים רבים. לנסראללה היה בונקר עם מזומנים וזהב שהוא אחראי עליו. רוב הכסף משמש להצטיידות ותחמושת, אבל חלק גם חלחל לכיסי הבכירים ולו עצמו.

  מסלול הכסף של חיזבאללה

 

בונקר עם חצי מיליארד דולר

דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, חשף את הבונקר של נסראללה שממוקם מתחת לבית החולים בדאחייה. הבונקר מוחבא בחדר צדדי בקומה נמוכה, ועל פי הערכת צה"ל נמצאים בו חצי מילארד דולר במזומן ובזהב.

אחרי הודעת דובר צה"ל שמתחתיו יש לחיזבאללה מבנה תת קרקעי עם הבונקר, פונה. ככל הידוע,צה"ל לא התכוון להפגיז את המקום, אלא לחשוף גם ללבנונים את סכומי הכסף הגדולים של חיזבאללה. הגרי הסביר כי חיזבאללה הקים מערכת כלכלית מקבילה לזו של לבנון.

עשרות מטרות כלכליות הותקפו ביממה האחרונה, רובן בדאחיה. מדובר בעיקר בסניפי הבנק של חיזבאללה - "קרד אל-חסן". הבנק הזה שמתפקד לכאורה כעמותה רשומה מספק חמצן כלכלי לארגון הטרור וישראל מנסה לייבש את מקורות המימון.

  פגיעות חיל האוויר בלבנון (רשתות חברתיות)

 

הבנק של חיזבאללה

"קרד אל-חסן" משמש בפועל כזרוע כלכלית חיונית לארגון הטרור השיעי בלבנון. מדובר בגוף פיננסי שהוקם על ידי חיזבאללה כבר בשנות ה-80', כדי לשרת את תושבי האוכלוסייה השיעית בלבנון ולתמוך בפעולות הארגון. דרך העמותה, חיזבאללה מנהל פעילות כלכלית ענפה, שמאפשרת לו לעקוף סנקציות כלכליות בינלאומיות ולהזרים מיליונים לפעילות טרור, פוליטיקה ושיקום קהילות שיעיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

העמותה מציעה שלושה סוגי חשבונות: חשבון בסיסי, חשבון לתרומות, וקרן לשיתוף פעולה חברתי. נשמע לגיטימי? לכאורה כן, אבל בפועל, כל המערכת הזאת מתפקדת כמו בנק צללים – ללא רגולציה מערבית ועם המון תמרון פיננסי.

הבנק מפעיל כ-30 סניפים ברחבי המדינה, מחציתם בבירה ביירות, וגם בערים כמו צור, נבטיה ובקעת הלבנון, היכן שאוכלוסיית השיעים הגדולה מתרכזת. הוא נותן הלוואות ללא ריבית, אבל זה בא בתמורה לביטחונות כמו זהב או ערבויות צד שלישי, מה שמספק לחיזבאללה גישה ישירה למזומנים ולזהב – משאבים שנשמרים להמשך הפעילות שלהם.

מעבר לשירותים הבנקאיים המקומיים, "קרד אל-חסן" הוא אחד הכלים המרכזיים שדרכם חיזבאללה מלבין את כספיו, המגיעים בין השאר ממכירת סמים. על פי דיווחים שונים, הפעילות הלא חוקית הזאת מביאה לחיזבאללה כ-30% מהתקציב השנתי שלו. אבל סביר להניח שבשנה האחרונה הוא הפך להרבה יותר קריטי על רקע ההצלחה של ישראל לעצור חלק מהתמיכה הכלכלית החיצונית שהועברה לארגון הטרור.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    17 שנה של הזנחה ממשלת ישראל עזרו להם (ל"ת)
    ירון 22/10/2024 08:36
    הגב לתגובה זו
  • מזל שלא העבירו גם מזוודות של כסף (ל"ת)
    אנונימי 22/10/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום