כיפת ברזל יירוט טיל
צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון

האם כיפת ברזל נכשלה אתמול מול הרקטות של חיזבאללה?

חיזבאללה מנסה להבין איך כיפת ברזל פועלת והתאים את האסטרטגיה שלו כדי להסתנן דרך מערכת ההגנה. מה עשתה כיפת ברזל עד היום, וכמה חיים היא הצילה?
חיים בן הקון | (18)
החיזבאללה שינה את שיטת הירי שלו לעבר ישראל בשבוע האחרון. אתמול, היו פגיעות קשות בקריית שמונה כשאחת מהם הרגה את רויטל יהוד ובן זוגה דביר שרביט. על הרקע הזה, עלתה באולפנים השאלה אם כיפת ברזל נכשלה?  

חיזבאללה משנה אסטרטגיה: ירי בצרורות למקום ספציפי

מירי של רקטות בודדות לאזורים רבים מנסה חיזבאללה לירות מסה גדולה של רקטות בו זמנית לאסור נקודתי. כך לדוגמה, משגרת חיזבאללה 20 רקטות לקריית שמונה והאזור לצד 20 רקטות לחיפה ו–20 רקטות לכיוון צפת. אסטרטגיה זו דומה לזאת שבה משתמשים פצחני המחשבים, Brute Force, בה משתמשים בכח רב וממוקד לצורך פגיעה במערכות. אסטרטגיה זו מחליפה את ירי הרקטות הבודדות לכל אחד מהאזורים המיושבים בצפון, לצד אזורים נוספים. לגישתו של ארגון הטרור, שיטה זו תקשה על מערכת כיפת ברזל להתמודד עם מבול הרקטות הנכנסות, כך סיכויי היירוט יהיו נמוכים יותר, וסיכויי הפגיעה והנזק גבוהים יותר. כיפת ברזל אינה אמורה לספק הגנה הרמטית על שמי המדינה, במיוחד כשמדובר על כמות גדולה בו זמנית של רקטות וטילים. מערכת כיפת ברזל. מקור: אתר האינטרנט של רפאל אחרי הכל, מדינת ישראל פועלת במתכונת של "כלכלת חימושים"; אין למדינת ישראל כמות בלתי מוגבלת של מערכות ״כיפת ברזל״ ואין לה כמות בלתי מוגבלת של טילי יירוט. היירוטים נעשים רק כאשר נשקפת סכנה לחיי אדם. אך יש פעמים שהמערכת לא יכולה לטפל בכל האיומים הנכנסים. כאמור, עדיין אין הגנה הרמטית לשמי המדינה, וכדאי להזכיר את מה שאמר אצלנו מנכ"ל רפאל, יואב תורגמן, לפני שלושה חודשים: "היקף שיגורי הרקטות במלחמה הנוכחית הוא פי 4 מלבנון השנייה, וכמות ההרוגים היא פחות מרבע בזכות כיפת ברזל". במלחמת לבנון השנייה היו 4,600 שיגורים ומעל 50 הרוגים. עד היום במצטבר וכשלוקחים בחשבון את החודשים מאז הראיון עם תורג'מן, יש קרוב לפי 7 יותר שיגורים מאשר במלחמת לבנון השנייה. בלי כיפת ברזל היינו עלולים להיות במצב של  כ-350 הרוגים מרקטות וטילים. כיפת ברזל הצילה מעל 300 אנשים.   

כיפת ברזל: מהפיתוח ועד ליישום

כיפת ברזל היוותה את נקודת המפנה בחיי העורף של מדינת ישראל, ויצרה עליונות אסטרטגית על פני ארגוני הטרור מצפון ומדרום לגבולות המדינה. המערכת נכנסה לפעילות מבצעית לפני מבצע ׳עמוד ענן׳ במרץ 2011. בתחילת אותה שנה הצטייד צה״ל בשני סוללות ראשונות, ולאחר הניסוי, באפריל, הצטיידה בעוד שניים. סך־הכל ארבע סוללות.  במאי 2011 פורסם שישראל תשקיע קרוב למיליארד דולרים בייצור ופיתוח המערכת במטרה להגיע ליעד של 10 עד 15 סוללות. הסוללות הוצבו בדרום בכדי להדוף שיגורי טילים מעזה, ובכדי לאמן לוחמים וטכנאים במערך היירוט של ׳כיפת ברזל׳ בחיל האוויר.  פיתוח המערכת החל בשנת 2006, כששר הביטחון דאז עמיר פרץ סיכם כי פיתוח המערכת צריך להיות בעדיפות לאומית עליוני וכי ״זהו הפרוייקט החשוב ביותר כרגע״. את מטלת הפיתוח קיבלה חברת רפאל ממפא״ת – מנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית.   

המימון הראשוני לפיתוח המערכת סופק על־ידי הממשלה ועמד על־סך של 800 מיליון שקל. ביוני 2007 החליט הרמטכ״ל גבי אשכנזי להשעות את פיתוח הפרוייקט כל עוד לא נמצא עבורו מימון תקציבי. חודש לאחר מכן אישר שר הביטחון אהוד ברק את מימון הפרוייקט, והפיתוח יצא לדרך. יו״ר רפאל ד״ר יובל שטייניץ אלא שבמרץ 2011, חודשים ספורים לאחר הניסוי המוצלח, סירב שצה״ל להמשיך לממן את פיתוח הפרוייקט והעדיף למקד משאבים ביכולותיו ההתקפיות. לשם המשך פיתוח הפרוייקט והגעה ליעד של 10 עד 15 סוללות, מימנה ארה״ב בנשיאות ברק אובמה את המשך הפיתוח, כשהמימון הכולל עמד על 900 מיליון דולר בפריסה לכמה שנים, עד היום.  ההערכה בתקשורת היא שכיום יש ברשות ישראל 10 מערכות כיפת ברזל, כשבכל אחד 3 או 4 משגרים.   

האסטרטגיה של מערכת הביטחון: הגנה במיקור חוץ – תקיפה בפיתוח מקומי

יש הגיון רב בסירוב של צה״ל להמשיך לממן את פיתוח מערכת ׳כיפת ברזל׳ לטובת התמקדות ביכולות התקפיות. לממשלות מסביב לעולם הרבה יותר קל לשכנע את הציבור כי הן אינן תומכות בישראל במובן ההתקפי, השנוי במחלוקת בשיח הבינלאומי, אלא תומכות במערכות הגנה. כך יכולה מדינת ישראל להמשיך לספק לעצמה יכולות התקפיות גם תחת אמברגו ממדינות רבות כגון צרפת, בריטניה וגרמניה ומאידך להמשיך לקבל תמיכה לפיתוח יכולות ההגנה שלה, הנתפסות כ–״מוסריות״ יותר בעיני העולם.

היום שאחרי כיפת ברזל: קרני לייזר

בדיוק בתקופה בה אויביה של מדינת ישראל מנסות למצות את יכולותיה של מערכת ההגנה מהמתקדמות בארסנל הביטחוני הלאומי של מדינת ישראל, התייחס יו״ר רפאל וח״כ לשעבר יובל שטייניץ בוועידת ביזפורטל לנושא התקיפות הרב זירתיות הממוקדות ואמר כי עם מערכת הלייזר של רפאל כמעט לא יהיו אזעקות, וכן שהמערכת תתחיל לפעול בשנת 2025: ״להגיד שלישראל יש את מערכות ההגנה האווירית הטובה בעולם, זה אנדרסטייטמנט כי היא כמעט היחידה בעולם... מערכת הלייזר תהיה מבצעית תוך שנה; המערכות שלנו הכי טובות בעולם״ מסר שטייניץ על במת הוועידה. 

 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מוטי 11/10/2024 18:56
    הגב לתגובה זו
    לגייס את כל הפרזיטים המתועבים ולפסיק את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה.
  • 11.
    לא חידשת כלום, חמאס ניסו את זה עוד בסבבים הקודמים בדרום (ל"ת)
    007 11/10/2024 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שועלY 11/10/2024 00:12
    הגב לתגובה זו
    ישראל המשיכה 17 שנה ותותח לייזר - אין... אולי האמרקאים ראו משהו שהמדענים הישראלים החמיצן?
  • 9.
    dd 10/10/2024 22:03
    הגב לתגובה זו
    הכי טובה התקפה! אם מלבנון משגרים על הישובים שלנו 100 רקטות אז צהל צריך לשגר 1000 רקטות על הישובים בלבנון!
  • 8.
    בא 10/10/2024 20:00
    הגב לתגובה זו
    אירני הוא לא משתמש בלייזר, הוא לא מנהל משא ומתן , הוא הולך על הראש בכול הכוח...הוא יודע שרק ככה התמנון יחוסל.
  • 7.
    עמי 10/10/2024 18:39
    הגב לתגובה זו
    כבר 4 שנים מבשרים לנו שבעוד "שנה " המערכת תהיה מבצעית ,ניראה כמה שנים תעבור "השנה " הזו !!!
  • 6.
    חיים ג 10/10/2024 18:26
    הגב לתגובה זו
    היא אינה מתאימה לתקיפה מסיבית
  • 5.
    88 10/10/2024 18:24
    הגב לתגובה זו
    טכנולוגיה של שנות ה 60 מסוגלת להתגבר על חימום של אלפי מעלות, ובזול יחסית.
  • אתה בטוח בזה ? (ל"ת)
    בא 10/10/2024 20:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בת אל 10/10/2024 18:20
    הגב לתגובה זו
    בצוק העתים, יש לגייס את החרדים לצבא
  • ליירט את הטילים עם זריקת חרדים באוויר? (ל"ת)
    עוד לפידיוט 10/10/2024 20:23
    הגב לתגובה זו
  • ימני 14/10/2024 14:33
    ילד בלי רמה
  • 3.
    קור 10/10/2024 17:50
    הגב לתגובה זו
    למדינת לבנון יש צבא. ישראל יכולה להודיע ללבנון שמאחר ואנו סופגים יותר מדי טילים, אין לנו אלא לפגוע ביעדים אסטרטגיים בלבנון. אנו נאפשר לצבא לבנון בשיתוף עם צבאות אחרים, לבלום את חיזבאללה ולהשתלט על מאגרי הטילים. זה בנוסף לפרימטר שיוקם בדרום לבנון. זו תהיה גם המכה שאנו חייבים לאירן.
  • סטלה 11/10/2024 18:57
    הגב לתגובה זו
    שוב הקוצב התקלקל מהשמש
  • בא 10/10/2024 20:03
    הגב לתגובה זו
    אירופאים יקבלו שוב מליוני פליטים ולא ישכחו לנו את זה .האמריקאים לפני בחירות והמוסלמים שם לא יצביעו לביידן..
  • 2.
    לרון 10/10/2024 17:00
    הגב לתגובה זו
    המאוימת יותר מכל העולם לאורך 76עוד מעט שנים,היגיע זמן לשימוש הולם ביריחו ! שהעולם יצעק,לא נמאס לנו? או לחלופין נעיף קצת לכיוון פריז ואז נראה תגובה....
  • 1.
    מתעניין 10/10/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
    כתבה ברורה שמנתחת ומסבירה יפה את המצב (אולי עוזרת גם לאויבנו להבין כמה דברים). ברור שאין הגנה הרמטית וצריך לחדש מערכות חדשות ואם אפשר זולות הרבה יותר. נראה שלייזר יכול להיות הכיוון הנכון. שנה זה המון זמן אבל לא כל כך הרבה בהכנסת מערכת חדשה וצבירת נסיון. בהצלחה ל"רפאל" ולמדינת ישראל.
  • עמי 10/10/2024 18:41
    הגב לתגובה זו
    הבעיה" שהשנה " המדוברת הזו זזה קדימה כל שנה מחדש ...
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.