כיפת ברזל יירוט טיל
צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון

האם כיפת ברזל נכשלה אתמול מול הרקטות של חיזבאללה?

חיזבאללה מנסה להבין איך כיפת ברזל פועלת והתאים את האסטרטגיה שלו כדי להסתנן דרך מערכת ההגנה. מה עשתה כיפת ברזל עד היום, וכמה חיים היא הצילה?
חיים בן הקון | (18)
החיזבאללה שינה את שיטת הירי שלו לעבר ישראל בשבוע האחרון. אתמול, היו פגיעות קשות בקריית שמונה כשאחת מהם הרגה את רויטל יהוד ובן זוגה דביר שרביט. על הרקע הזה, עלתה באולפנים השאלה אם כיפת ברזל נכשלה?  

חיזבאללה משנה אסטרטגיה: ירי בצרורות למקום ספציפי

מירי של רקטות בודדות לאזורים רבים מנסה חיזבאללה לירות מסה גדולה של רקטות בו זמנית לאסור נקודתי. כך לדוגמה, משגרת חיזבאללה 20 רקטות לקריית שמונה והאזור לצד 20 רקטות לחיפה ו–20 רקטות לכיוון צפת. אסטרטגיה זו דומה לזאת שבה משתמשים פצחני המחשבים, Brute Force, בה משתמשים בכח רב וממוקד לצורך פגיעה במערכות. אסטרטגיה זו מחליפה את ירי הרקטות הבודדות לכל אחד מהאזורים המיושבים בצפון, לצד אזורים נוספים. לגישתו של ארגון הטרור, שיטה זו תקשה על מערכת כיפת ברזל להתמודד עם מבול הרקטות הנכנסות, כך סיכויי היירוט יהיו נמוכים יותר, וסיכויי הפגיעה והנזק גבוהים יותר. כיפת ברזל אינה אמורה לספק הגנה הרמטית על שמי המדינה, במיוחד כשמדובר על כמות גדולה בו זמנית של רקטות וטילים. מערכת כיפת ברזל. מקור: אתר האינטרנט של רפאל אחרי הכל, מדינת ישראל פועלת במתכונת של "כלכלת חימושים"; אין למדינת ישראל כמות בלתי מוגבלת של מערכות ״כיפת ברזל״ ואין לה כמות בלתי מוגבלת של טילי יירוט. היירוטים נעשים רק כאשר נשקפת סכנה לחיי אדם. אך יש פעמים שהמערכת לא יכולה לטפל בכל האיומים הנכנסים. כאמור, עדיין אין הגנה הרמטית לשמי המדינה, וכדאי להזכיר את מה שאמר אצלנו מנכ"ל רפאל, יואב תורגמן, לפני שלושה חודשים: "היקף שיגורי הרקטות במלחמה הנוכחית הוא פי 4 מלבנון השנייה, וכמות ההרוגים היא פחות מרבע בזכות כיפת ברזל". במלחמת לבנון השנייה היו 4,600 שיגורים ומעל 50 הרוגים. עד היום במצטבר וכשלוקחים בחשבון את החודשים מאז הראיון עם תורג'מן, יש קרוב לפי 7 יותר שיגורים מאשר במלחמת לבנון השנייה. בלי כיפת ברזל היינו עלולים להיות במצב של  כ-350 הרוגים מרקטות וטילים. כיפת ברזל הצילה מעל 300 אנשים.   

כיפת ברזל: מהפיתוח ועד ליישום

כיפת ברזל היוותה את נקודת המפנה בחיי העורף של מדינת ישראל, ויצרה עליונות אסטרטגית על פני ארגוני הטרור מצפון ומדרום לגבולות המדינה. המערכת נכנסה לפעילות מבצעית לפני מבצע ׳עמוד ענן׳ במרץ 2011. בתחילת אותה שנה הצטייד צה״ל בשני סוללות ראשונות, ולאחר הניסוי, באפריל, הצטיידה בעוד שניים. סך־הכל ארבע סוללות.  במאי 2011 פורסם שישראל תשקיע קרוב למיליארד דולרים בייצור ופיתוח המערכת במטרה להגיע ליעד של 10 עד 15 סוללות. הסוללות הוצבו בדרום בכדי להדוף שיגורי טילים מעזה, ובכדי לאמן לוחמים וטכנאים במערך היירוט של ׳כיפת ברזל׳ בחיל האוויר.  פיתוח המערכת החל בשנת 2006, כששר הביטחון דאז עמיר פרץ סיכם כי פיתוח המערכת צריך להיות בעדיפות לאומית עליוני וכי ״זהו הפרוייקט החשוב ביותר כרגע״. את מטלת הפיתוח קיבלה חברת רפאל ממפא״ת – מנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית.   

המימון הראשוני לפיתוח המערכת סופק על־ידי הממשלה ועמד על־סך של 800 מיליון שקל. ביוני 2007 החליט הרמטכ״ל גבי אשכנזי להשעות את פיתוח הפרוייקט כל עוד לא נמצא עבורו מימון תקציבי. חודש לאחר מכן אישר שר הביטחון אהוד ברק את מימון הפרוייקט, והפיתוח יצא לדרך. יו״ר רפאל ד״ר יובל שטייניץ אלא שבמרץ 2011, חודשים ספורים לאחר הניסוי המוצלח, סירב שצה״ל להמשיך לממן את פיתוח הפרוייקט והעדיף למקד משאבים ביכולותיו ההתקפיות. לשם המשך פיתוח הפרוייקט והגעה ליעד של 10 עד 15 סוללות, מימנה ארה״ב בנשיאות ברק אובמה את המשך הפיתוח, כשהמימון הכולל עמד על 900 מיליון דולר בפריסה לכמה שנים, עד היום.  ההערכה בתקשורת היא שכיום יש ברשות ישראל 10 מערכות כיפת ברזל, כשבכל אחד 3 או 4 משגרים.   

האסטרטגיה של מערכת הביטחון: הגנה במיקור חוץ – תקיפה בפיתוח מקומי

יש הגיון רב בסירוב של צה״ל להמשיך לממן את פיתוח מערכת ׳כיפת ברזל׳ לטובת התמקדות ביכולות התקפיות. לממשלות מסביב לעולם הרבה יותר קל לשכנע את הציבור כי הן אינן תומכות בישראל במובן ההתקפי, השנוי במחלוקת בשיח הבינלאומי, אלא תומכות במערכות הגנה. כך יכולה מדינת ישראל להמשיך לספק לעצמה יכולות התקפיות גם תחת אמברגו ממדינות רבות כגון צרפת, בריטניה וגרמניה ומאידך להמשיך לקבל תמיכה לפיתוח יכולות ההגנה שלה, הנתפסות כ–״מוסריות״ יותר בעיני העולם.

היום שאחרי כיפת ברזל: קרני לייזר

בדיוק בתקופה בה אויביה של מדינת ישראל מנסות למצות את יכולותיה של מערכת ההגנה מהמתקדמות בארסנל הביטחוני הלאומי של מדינת ישראל, התייחס יו״ר רפאל וח״כ לשעבר יובל שטייניץ בוועידת ביזפורטל לנושא התקיפות הרב זירתיות הממוקדות ואמר כי עם מערכת הלייזר של רפאל כמעט לא יהיו אזעקות, וכן שהמערכת תתחיל לפעול בשנת 2025: ״להגיד שלישראל יש את מערכות ההגנה האווירית הטובה בעולם, זה אנדרסטייטמנט כי היא כמעט היחידה בעולם... מערכת הלייזר תהיה מבצעית תוך שנה; המערכות שלנו הכי טובות בעולם״ מסר שטייניץ על במת הוועידה. 

 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מוטי 11/10/2024 18:56
    הגב לתגובה זו
    לגייס את כל הפרזיטים המתועבים ולפסיק את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה.
  • 11.
    לא חידשת כלום, חמאס ניסו את זה עוד בסבבים הקודמים בדרום (ל"ת)
    007 11/10/2024 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שועלY 11/10/2024 00:12
    הגב לתגובה זו
    ישראל המשיכה 17 שנה ותותח לייזר - אין... אולי האמרקאים ראו משהו שהמדענים הישראלים החמיצן?
  • 9.
    dd 10/10/2024 22:03
    הגב לתגובה זו
    הכי טובה התקפה! אם מלבנון משגרים על הישובים שלנו 100 רקטות אז צהל צריך לשגר 1000 רקטות על הישובים בלבנון!
  • 8.
    בא 10/10/2024 20:00
    הגב לתגובה זו
    אירני הוא לא משתמש בלייזר, הוא לא מנהל משא ומתן , הוא הולך על הראש בכול הכוח...הוא יודע שרק ככה התמנון יחוסל.
  • 7.
    עמי 10/10/2024 18:39
    הגב לתגובה זו
    כבר 4 שנים מבשרים לנו שבעוד "שנה " המערכת תהיה מבצעית ,ניראה כמה שנים תעבור "השנה " הזו !!!
  • 6.
    חיים ג 10/10/2024 18:26
    הגב לתגובה זו
    היא אינה מתאימה לתקיפה מסיבית
  • 5.
    88 10/10/2024 18:24
    הגב לתגובה זו
    טכנולוגיה של שנות ה 60 מסוגלת להתגבר על חימום של אלפי מעלות, ובזול יחסית.
  • אתה בטוח בזה ? (ל"ת)
    בא 10/10/2024 20:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בת אל 10/10/2024 18:20
    הגב לתגובה זו
    בצוק העתים, יש לגייס את החרדים לצבא
  • ליירט את הטילים עם זריקת חרדים באוויר? (ל"ת)
    עוד לפידיוט 10/10/2024 20:23
    הגב לתגובה זו
  • ימני 14/10/2024 14:33
    ילד בלי רמה
  • 3.
    קור 10/10/2024 17:50
    הגב לתגובה זו
    למדינת לבנון יש צבא. ישראל יכולה להודיע ללבנון שמאחר ואנו סופגים יותר מדי טילים, אין לנו אלא לפגוע ביעדים אסטרטגיים בלבנון. אנו נאפשר לצבא לבנון בשיתוף עם צבאות אחרים, לבלום את חיזבאללה ולהשתלט על מאגרי הטילים. זה בנוסף לפרימטר שיוקם בדרום לבנון. זו תהיה גם המכה שאנו חייבים לאירן.
  • סטלה 11/10/2024 18:57
    הגב לתגובה זו
    שוב הקוצב התקלקל מהשמש
  • בא 10/10/2024 20:03
    הגב לתגובה זו
    אירופאים יקבלו שוב מליוני פליטים ולא ישכחו לנו את זה .האמריקאים לפני בחירות והמוסלמים שם לא יצביעו לביידן..
  • 2.
    לרון 10/10/2024 17:00
    הגב לתגובה זו
    המאוימת יותר מכל העולם לאורך 76עוד מעט שנים,היגיע זמן לשימוש הולם ביריחו ! שהעולם יצעק,לא נמאס לנו? או לחלופין נעיף קצת לכיוון פריז ואז נראה תגובה....
  • 1.
    מתעניין 10/10/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
    כתבה ברורה שמנתחת ומסבירה יפה את המצב (אולי עוזרת גם לאויבנו להבין כמה דברים). ברור שאין הגנה הרמטית וצריך לחדש מערכות חדשות ואם אפשר זולות הרבה יותר. נראה שלייזר יכול להיות הכיוון הנכון. שנה זה המון זמן אבל לא כל כך הרבה בהכנסת מערכת חדשה וצבירת נסיון. בהצלחה ל"רפאל" ולמדינת ישראל.
  • עמי 10/10/2024 18:41
    הגב לתגובה זו
    הבעיה" שהשנה " המדוברת הזו זזה קדימה כל שנה מחדש ...
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.