האם כיפת ברזל נכשלה אתמול מול הרקטות של חיזבאללה?
חיזבאללה משנה אסטרטגיה: ירי בצרורות למקום ספציפי
מירי של רקטות בודדות לאזורים רבים מנסה חיזבאללה לירות מסה גדולה של רקטות בו זמנית לאסור נקודתי. כך לדוגמה, משגרת חיזבאללה 20 רקטות לקריית שמונה והאזור לצד 20 רקטות לחיפה ו–20 רקטות לכיוון צפת. אסטרטגיה זו דומה לזאת שבה משתמשים פצחני המחשבים, Brute Force, בה משתמשים בכח רב וממוקד לצורך פגיעה במערכות. אסטרטגיה זו מחליפה את ירי הרקטות הבודדות לכל אחד מהאזורים המיושבים בצפון, לצד אזורים נוספים. לגישתו של ארגון הטרור, שיטה זו תקשה על מערכת כיפת ברזל להתמודד עם מבול הרקטות הנכנסות, כך סיכויי היירוט יהיו נמוכים יותר, וסיכויי הפגיעה והנזק גבוהים יותר. כיפת ברזל אינה אמורה לספק הגנה הרמטית על שמי המדינה, במיוחד כשמדובר על כמות גדולה בו זמנית של רקטות וטילים.
מערכת כיפת ברזל. מקור: אתר האינטרנט של רפאל
אחרי הכל, מדינת ישראל פועלת במתכונת של "כלכלת חימושים"; אין למדינת ישראל כמות בלתי מוגבלת של מערכות ״כיפת ברזל״ ואין לה כמות בלתי מוגבלת של טילי יירוט. היירוטים נעשים רק כאשר נשקפת סכנה לחיי אדם. אך יש פעמים שהמערכת לא יכולה לטפל בכל האיומים הנכנסים.
כאמור, עדיין אין הגנה הרמטית לשמי המדינה, וכדאי להזכיר את מה שאמר אצלנו מנכ"ל רפאל, יואב תורגמן, לפני שלושה חודשים: "היקף שיגורי הרקטות במלחמה הנוכחית הוא פי 4 מלבנון השנייה, וכמות ההרוגים היא פחות מרבע בזכות כיפת ברזל". במלחמת לבנון השנייה היו 4,600 שיגורים ומעל 50 הרוגים. עד היום במצטבר וכשלוקחים בחשבון את החודשים מאז הראיון עם תורג'מן, יש קרוב לפי 7 יותר שיגורים מאשר במלחמת לבנון השנייה. בלי כיפת ברזל היינו עלולים להיות במצב של כ-350 הרוגים מרקטות וטילים. כיפת ברזל הצילה מעל 300 אנשים.
כיפת ברזל: מהפיתוח ועד ליישום
כיפת ברזל היוותה את נקודת המפנה בחיי העורף של מדינת ישראל, ויצרה עליונות אסטרטגית על פני ארגוני הטרור מצפון ומדרום לגבולות המדינה. המערכת נכנסה לפעילות מבצעית לפני מבצע ׳עמוד ענן׳ במרץ 2011. בתחילת אותה שנה הצטייד צה״ל בשני סוללות ראשונות, ולאחר הניסוי, באפריל, הצטיידה בעוד שניים. סך־הכל ארבע סוללות. במאי 2011 פורסם שישראל תשקיע קרוב למיליארד דולרים בייצור ופיתוח המערכת במטרה להגיע ליעד של 10 עד 15 סוללות. הסוללות הוצבו בדרום בכדי להדוף שיגורי טילים מעזה, ובכדי לאמן לוחמים וטכנאים במערך היירוט של ׳כיפת ברזל׳ בחיל האוויר. פיתוח המערכת החל בשנת 2006, כששר הביטחון דאז עמיר פרץ סיכם כי פיתוח המערכת צריך להיות בעדיפות לאומית עליוני וכי ״זהו הפרוייקט החשוב ביותר כרגע״. את מטלת הפיתוח קיבלה חברת רפאל ממפא״ת – מנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית.
המימון הראשוני לפיתוח המערכת סופק על־ידי הממשלה ועמד על־סך של 800 מיליון שקל. ביוני 2007 החליט הרמטכ״ל גבי אשכנזי להשעות את פיתוח הפרוייקט כל עוד לא נמצא עבורו מימון תקציבי. חודש לאחר מכן אישר שר הביטחון אהוד ברק את מימון הפרוייקט, והפיתוח יצא לדרך.
יו״ר רפאל ד״ר יובל שטייניץ
אלא שבמרץ 2011, חודשים ספורים לאחר הניסוי המוצלח, סירב שצה״ל להמשיך לממן את פיתוח הפרוייקט והעדיף למקד משאבים ביכולותיו ההתקפיות. לשם המשך פיתוח הפרוייקט והגעה ליעד של 10 עד 15 סוללות, מימנה ארה״ב בנשיאות ברק אובמה את המשך הפיתוח, כשהמימון הכולל עמד על 900 מיליון דולר בפריסה לכמה שנים, עד היום.
ההערכה בתקשורת היא שכיום יש ברשות ישראל 10 מערכות כיפת ברזל, כשבכל אחד 3 או 4 משגרים.
האסטרטגיה של מערכת הביטחון: הגנה במיקור חוץ – תקיפה בפיתוח מקומי
יש הגיון רב בסירוב של צה״ל להמשיך לממן את פיתוח מערכת ׳כיפת ברזל׳ לטובת התמקדות ביכולות התקפיות. לממשלות מסביב לעולם הרבה יותר קל לשכנע את הציבור כי הן אינן תומכות בישראל במובן ההתקפי, השנוי במחלוקת בשיח הבינלאומי, אלא תומכות במערכות הגנה. כך יכולה מדינת ישראל להמשיך לספק לעצמה יכולות התקפיות גם תחת אמברגו ממדינות רבות כגון צרפת, בריטניה וגרמניה ומאידך להמשיך לקבל תמיכה לפיתוח יכולות ההגנה שלה, הנתפסות כ–״מוסריות״ יותר בעיני העולם.היום שאחרי כיפת ברזל: קרני לייזר
בדיוק בתקופה בה אויביה של מדינת ישראל מנסות למצות את יכולותיה של מערכת ההגנה מהמתקדמות בארסנל הביטחוני הלאומי של מדינת ישראל, התייחס יו״ר רפאל וח״כ לשעבר יובל שטייניץ בוועידת ביזפורטל לנושא התקיפות הרב זירתיות הממוקדות ואמר כי עם מערכת הלייזר של רפאל כמעט לא יהיו אזעקות, וכן שהמערכת תתחיל לפעול בשנת 2025: ״להגיד שלישראל יש את מערכות ההגנה האווירית הטובה בעולם, זה אנדרסטייטמנט כי היא כמעט היחידה בעולם... מערכת הלייזר תהיה מבצעית תוך שנה; המערכות שלנו הכי טובות בעולם״ מסר שטייניץ על במת הוועידה.
- 12.מוטי 11/10/2024 18:56הגב לתגובה זולגייס את כל הפרזיטים המתועבים ולפסיק את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה.
- 11.לא חידשת כלום, חמאס ניסו את זה עוד בסבבים הקודמים בדרום (ל"ת)007 11/10/2024 10:20הגב לתגובה זו
- 10.שועלY 11/10/2024 00:12הגב לתגובה זוישראל המשיכה 17 שנה ותותח לייזר - אין... אולי האמרקאים ראו משהו שהמדענים הישראלים החמיצן?
- 9.dd 10/10/2024 22:03הגב לתגובה זוהכי טובה התקפה! אם מלבנון משגרים על הישובים שלנו 100 רקטות אז צהל צריך לשגר 1000 רקטות על הישובים בלבנון!
- 8.בא 10/10/2024 20:00הגב לתגובה זואירני הוא לא משתמש בלייזר, הוא לא מנהל משא ומתן , הוא הולך על הראש בכול הכוח...הוא יודע שרק ככה התמנון יחוסל.
- 7.עמי 10/10/2024 18:39הגב לתגובה זוכבר 4 שנים מבשרים לנו שבעוד "שנה " המערכת תהיה מבצעית ,ניראה כמה שנים תעבור "השנה " הזו !!!
- 6.חיים ג 10/10/2024 18:26הגב לתגובה זוהיא אינה מתאימה לתקיפה מסיבית
- 5.88 10/10/2024 18:24הגב לתגובה זוטכנולוגיה של שנות ה 60 מסוגלת להתגבר על חימום של אלפי מעלות, ובזול יחסית.
- אתה בטוח בזה ? (ל"ת)בא 10/10/2024 20:00הגב לתגובה זו
- 4.בת אל 10/10/2024 18:20הגב לתגובה זובצוק העתים, יש לגייס את החרדים לצבא
- ליירט את הטילים עם זריקת חרדים באוויר? (ל"ת)עוד לפידיוט 10/10/2024 20:23הגב לתגובה זו
- ימני 14/10/2024 14:33ילד בלי רמה
- 3.קור 10/10/2024 17:50הגב לתגובה זולמדינת לבנון יש צבא. ישראל יכולה להודיע ללבנון שמאחר ואנו סופגים יותר מדי טילים, אין לנו אלא לפגוע ביעדים אסטרטגיים בלבנון. אנו נאפשר לצבא לבנון בשיתוף עם צבאות אחרים, לבלום את חיזבאללה ולהשתלט על מאגרי הטילים. זה בנוסף לפרימטר שיוקם בדרום לבנון. זו תהיה גם המכה שאנו חייבים לאירן.
- סטלה 11/10/2024 18:57הגב לתגובה זושוב הקוצב התקלקל מהשמש
- בא 10/10/2024 20:03הגב לתגובה זואירופאים יקבלו שוב מליוני פליטים ולא ישכחו לנו את זה .האמריקאים לפני בחירות והמוסלמים שם לא יצביעו לביידן..
- 2.לרון 10/10/2024 17:00הגב לתגובה זוהמאוימת יותר מכל העולם לאורך 76עוד מעט שנים,היגיע זמן לשימוש הולם ביריחו ! שהעולם יצעק,לא נמאס לנו? או לחלופין נעיף קצת לכיוון פריז ואז נראה תגובה....
- 1.מתעניין 10/10/2024 15:01הגב לתגובה זוכתבה ברורה שמנתחת ומסבירה יפה את המצב (אולי עוזרת גם לאויבנו להבין כמה דברים). ברור שאין הגנה הרמטית וצריך לחדש מערכות חדשות ואם אפשר זולות הרבה יותר. נראה שלייזר יכול להיות הכיוון הנכון. שנה זה המון זמן אבל לא כל כך הרבה בהכנסת מערכת חדשה וצבירת נסיון. בהצלחה ל"רפאל" ולמדינת ישראל.
- עמי 10/10/2024 18:41הגב לתגובה זוהבעיה" שהשנה " המדוברת הזו זזה קדימה כל שנה מחדש ...
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
