האם כיפת ברזל נכשלה אתמול מול הרקטות של חיזבאללה?
חיזבאללה משנה אסטרטגיה: ירי בצרורות למקום ספציפי
מירי של רקטות בודדות לאזורים רבים מנסה חיזבאללה לירות מסה גדולה של רקטות בו זמנית לאסור נקודתי. כך לדוגמה, משגרת חיזבאללה 20 רקטות לקריית שמונה והאזור לצד 20 רקטות לחיפה ו–20 רקטות לכיוון צפת. אסטרטגיה זו דומה לזאת שבה משתמשים פצחני המחשבים, Brute Force, בה משתמשים בכח רב וממוקד לצורך פגיעה במערכות. אסטרטגיה זו מחליפה את ירי הרקטות הבודדות לכל אחד מהאזורים המיושבים בצפון, לצד אזורים נוספים. לגישתו של ארגון הטרור, שיטה זו תקשה על מערכת כיפת ברזל להתמודד עם מבול הרקטות הנכנסות, כך סיכויי היירוט יהיו נמוכים יותר, וסיכויי הפגיעה והנזק גבוהים יותר. כיפת ברזל אינה אמורה לספק הגנה הרמטית על שמי המדינה, במיוחד כשמדובר על כמות גדולה בו זמנית של רקטות וטילים.
מערכת כיפת ברזל. מקור: אתר האינטרנט של רפאל
אחרי הכל, מדינת ישראל פועלת במתכונת של "כלכלת חימושים"; אין למדינת ישראל כמות בלתי מוגבלת של מערכות ״כיפת ברזל״ ואין לה כמות בלתי מוגבלת של טילי יירוט. היירוטים נעשים רק כאשר נשקפת סכנה לחיי אדם. אך יש פעמים שהמערכת לא יכולה לטפל בכל האיומים הנכנסים.
כאמור, עדיין אין הגנה הרמטית לשמי המדינה, וכדאי להזכיר את מה שאמר אצלנו מנכ"ל רפאל, יואב תורגמן, לפני שלושה חודשים: "היקף שיגורי הרקטות במלחמה הנוכחית הוא פי 4 מלבנון השנייה, וכמות ההרוגים היא פחות מרבע בזכות כיפת ברזל". במלחמת לבנון השנייה היו 4,600 שיגורים ומעל 50 הרוגים. עד היום במצטבר וכשלוקחים בחשבון את החודשים מאז הראיון עם תורג'מן, יש קרוב לפי 7 יותר שיגורים מאשר במלחמת לבנון השנייה. בלי כיפת ברזל היינו עלולים להיות במצב של כ-350 הרוגים מרקטות וטילים. כיפת ברזל הצילה מעל 300 אנשים.
כיפת ברזל: מהפיתוח ועד ליישום
כיפת ברזל היוותה את נקודת המפנה בחיי העורף של מדינת ישראל, ויצרה עליונות אסטרטגית על פני ארגוני הטרור מצפון ומדרום לגבולות המדינה. המערכת נכנסה לפעילות מבצעית לפני מבצע ׳עמוד ענן׳ במרץ 2011. בתחילת אותה שנה הצטייד צה״ל בשני סוללות ראשונות, ולאחר הניסוי, באפריל, הצטיידה בעוד שניים. סך־הכל ארבע סוללות. במאי 2011 פורסם שישראל תשקיע קרוב למיליארד דולרים בייצור ופיתוח המערכת במטרה להגיע ליעד של 10 עד 15 סוללות. הסוללות הוצבו בדרום בכדי להדוף שיגורי טילים מעזה, ובכדי לאמן לוחמים וטכנאים במערך היירוט של ׳כיפת ברזל׳ בחיל האוויר. פיתוח המערכת החל בשנת 2006, כששר הביטחון דאז עמיר פרץ סיכם כי פיתוח המערכת צריך להיות בעדיפות לאומית עליוני וכי ״זהו הפרוייקט החשוב ביותר כרגע״. את מטלת הפיתוח קיבלה חברת רפאל ממפא״ת – מנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית.
המימון הראשוני לפיתוח המערכת סופק על־ידי הממשלה ועמד על־סך של 800 מיליון שקל. ביוני 2007 החליט הרמטכ״ל גבי אשכנזי להשעות את פיתוח הפרוייקט כל עוד לא נמצא עבורו מימון תקציבי. חודש לאחר מכן אישר שר הביטחון אהוד ברק את מימון הפרוייקט, והפיתוח יצא לדרך.
יו״ר רפאל ד״ר יובל שטייניץ
אלא שבמרץ 2011, חודשים ספורים לאחר הניסוי המוצלח, סירב שצה״ל להמשיך לממן את פיתוח הפרוייקט והעדיף למקד משאבים ביכולותיו ההתקפיות. לשם המשך פיתוח הפרוייקט והגעה ליעד של 10 עד 15 סוללות, מימנה ארה״ב בנשיאות ברק אובמה את המשך הפיתוח, כשהמימון הכולל עמד על 900 מיליון דולר בפריסה לכמה שנים, עד היום.
ההערכה בתקשורת היא שכיום יש ברשות ישראל 10 מערכות כיפת ברזל, כשבכל אחד 3 או 4 משגרים.
האסטרטגיה של מערכת הביטחון: הגנה במיקור חוץ – תקיפה בפיתוח מקומי
יש הגיון רב בסירוב של צה״ל להמשיך לממן את פיתוח מערכת ׳כיפת ברזל׳ לטובת התמקדות ביכולות התקפיות. לממשלות מסביב לעולם הרבה יותר קל לשכנע את הציבור כי הן אינן תומכות בישראל במובן ההתקפי, השנוי במחלוקת בשיח הבינלאומי, אלא תומכות במערכות הגנה. כך יכולה מדינת ישראל להמשיך לספק לעצמה יכולות התקפיות גם תחת אמברגו ממדינות רבות כגון צרפת, בריטניה וגרמניה ומאידך להמשיך לקבל תמיכה לפיתוח יכולות ההגנה שלה, הנתפסות כ–״מוסריות״ יותר בעיני העולם.היום שאחרי כיפת ברזל: קרני לייזר
בדיוק בתקופה בה אויביה של מדינת ישראל מנסות למצות את יכולותיה של מערכת ההגנה מהמתקדמות בארסנל הביטחוני הלאומי של מדינת ישראל, התייחס יו״ר רפאל וח״כ לשעבר יובל שטייניץ בוועידת ביזפורטל לנושא התקיפות הרב זירתיות הממוקדות ואמר כי עם מערכת הלייזר של רפאל כמעט לא יהיו אזעקות, וכן שהמערכת תתחיל לפעול בשנת 2025: ״להגיד שלישראל יש את מערכות ההגנה האווירית הטובה בעולם, זה אנדרסטייטמנט כי היא כמעט היחידה בעולם... מערכת הלייזר תהיה מבצעית תוך שנה; המערכות שלנו הכי טובות בעולם״ מסר שטייניץ על במת הוועידה.
- 12.מוטי 11/10/2024 18:56הגב לתגובה זולגייס את כל הפרזיטים המתועבים ולפסיק את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה.
- 11.לא חידשת כלום, חמאס ניסו את זה עוד בסבבים הקודמים בדרום (ל"ת)007 11/10/2024 10:20הגב לתגובה זו
- 10.שועלY 11/10/2024 00:12הגב לתגובה זוישראל המשיכה 17 שנה ותותח לייזר - אין... אולי האמרקאים ראו משהו שהמדענים הישראלים החמיצן?
- 9.dd 10/10/2024 22:03הגב לתגובה זוהכי טובה התקפה! אם מלבנון משגרים על הישובים שלנו 100 רקטות אז צהל צריך לשגר 1000 רקטות על הישובים בלבנון!
- 8.בא 10/10/2024 20:00הגב לתגובה זואירני הוא לא משתמש בלייזר, הוא לא מנהל משא ומתן , הוא הולך על הראש בכול הכוח...הוא יודע שרק ככה התמנון יחוסל.
- 7.עמי 10/10/2024 18:39הגב לתגובה זוכבר 4 שנים מבשרים לנו שבעוד "שנה " המערכת תהיה מבצעית ,ניראה כמה שנים תעבור "השנה " הזו !!!
- 6.חיים ג 10/10/2024 18:26הגב לתגובה זוהיא אינה מתאימה לתקיפה מסיבית
- 5.88 10/10/2024 18:24הגב לתגובה זוטכנולוגיה של שנות ה 60 מסוגלת להתגבר על חימום של אלפי מעלות, ובזול יחסית.
- אתה בטוח בזה ? (ל"ת)בא 10/10/2024 20:00הגב לתגובה זו
- 4.בת אל 10/10/2024 18:20הגב לתגובה זובצוק העתים, יש לגייס את החרדים לצבא
- ליירט את הטילים עם זריקת חרדים באוויר? (ל"ת)עוד לפידיוט 10/10/2024 20:23הגב לתגובה זו
- ימני 14/10/2024 14:33ילד בלי רמה
- 3.קור 10/10/2024 17:50הגב לתגובה זולמדינת לבנון יש צבא. ישראל יכולה להודיע ללבנון שמאחר ואנו סופגים יותר מדי טילים, אין לנו אלא לפגוע ביעדים אסטרטגיים בלבנון. אנו נאפשר לצבא לבנון בשיתוף עם צבאות אחרים, לבלום את חיזבאללה ולהשתלט על מאגרי הטילים. זה בנוסף לפרימטר שיוקם בדרום לבנון. זו תהיה גם המכה שאנו חייבים לאירן.
- סטלה 11/10/2024 18:57הגב לתגובה זושוב הקוצב התקלקל מהשמש
- בא 10/10/2024 20:03הגב לתגובה זואירופאים יקבלו שוב מליוני פליטים ולא ישכחו לנו את זה .האמריקאים לפני בחירות והמוסלמים שם לא יצביעו לביידן..
- 2.לרון 10/10/2024 17:00הגב לתגובה זוהמאוימת יותר מכל העולם לאורך 76עוד מעט שנים,היגיע זמן לשימוש הולם ביריחו ! שהעולם יצעק,לא נמאס לנו? או לחלופין נעיף קצת לכיוון פריז ואז נראה תגובה....
- 1.מתעניין 10/10/2024 15:01הגב לתגובה זוכתבה ברורה שמנתחת ומסבירה יפה את המצב (אולי עוזרת גם לאויבנו להבין כמה דברים). ברור שאין הגנה הרמטית וצריך לחדש מערכות חדשות ואם אפשר זולות הרבה יותר. נראה שלייזר יכול להיות הכיוון הנכון. שנה זה המון זמן אבל לא כל כך הרבה בהכנסת מערכת חדשה וצבירת נסיון. בהצלחה ל"רפאל" ולמדינת ישראל.
- עמי 10/10/2024 18:41הגב לתגובה זוהבעיה" שהשנה " המדוברת הזו זזה קדימה כל שנה מחדש ...

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.04% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
