ההתאוששות נמשכת: ירידה קלה בשיעור האבטלה באוגוסט
ירידה קלה בשיעור האבטלה באוגוסט. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו היום. על רקע המלחמה הנמשכת בישראל, הדו"ח מציג תמונה מעניינת של שוק העבודה, שלמרות הקשיים והתנאים הבלתי שגרתיים, מגלה יציבות יחסית בכמה פרמטרים מרכזיים, אם כי יש גם סימנים מדאיגים.
מהדו"ח עולה כי שיעור המשתתפים בכוח העבודה באוגוסט הגיע ל-62.9% - ירידה קלה לעומת יולי (63.0%). שיעור התעסוקה נשאר יציב על 61.2%, אך האבטלה הפגינה ירידה קלה מ-2.8% ל-2.7%. זאת, למרות המלחמה והאתגרים הכלכליים הנלווים אליה.
בקרב העובדים הנעדרים מעבודתם מסיבות כלכליות, נרשמה ירידה באחוזים לעומת החודש הקודם. 4.6% מהעובדים נעדרו מעבודתם באוגוסט, לעומת 6.4% ביולי - מה שמעיד על חזרה חלקית לפעילות, ככל הנראה בזכות התאוששות מסוימת של עסקים שהושפעו ישירות מהמלחמה.
פחות עובדים במילואים
כצפוי, שיעור הנעדרים ממקום עבודתם עקב שירות מילואים היה משמעותי במיוחד במהלך החודשים האחרונים, אך נראה כי גם כאן יש ירידה מסוימת. באוגוסט נעדרו 6.9% מהעובדיםעקב מילואים, לעומת 9.4% ביולי. פילוח נוסף של הנתונים מראה כי גברים היו הנפגעים העיקריים בהקשר זה, עם 18.6% מהגברים שנעדרו מעבודתם עקב מילואים, בעוד ששיעור הנשים שיצאו למילואים היה 1.3% בלבד.
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- מצב עובדי ההייטק בישראל: יותר דורשי עבודה, פחות משרות ומה עם השכר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הירידה בשיעור הנעדרים עקב מילואים, המלחמה ממשיכה להשפיע בצורה ניכרת על שוק העבודה, עם שיבושים רבים בפעילות הכלכלית במדינה.
בחודשים קודמים, במיוחד בסמוך לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הצביעו נתוני הלמ"ס על ירידה ניכרת יותר בכוח העבודה ובאחוזי התעסוקה. ביולי נרשמה עלייה משמעותית באחוזי הנעדרים זמנית מעבודתם - מה שסימן תחילת השפעות המלחמה על שוק העבודה. באוגוסט אנו רואים התייצבות מסוימת, אם כי עדיין מוקדם להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של הלחימה על הכלכלה.
באופן כללי, ההשפעה של המלחמה על המשק מורגשת בכל התחומים, במיוחד בענפי המסחר והשירותים. עם זאת, יש חשש כי הירידה במילואים ובנעדרים עשויה להיות זמנית בלבד, ואם הלחימה תימשך - המצב עשוי להחריף מחדש.
מהנתונים עולה כי אחוז הנעדרים מעבודתם מסיבות כלכליות ממשיך לרדת, ועמד על 4.6% באוגוסט, לעומת 6.4% ביולי. המשמעות היא כי עסקים מסוימים, אשר הושבתו בתחילת המלחמה, החלו להתאושש ולחזור לפעילות. פילוח הנתונים מראה פערים בין גברים לנשים בהקשר זה: 6.8% מהגברים נעדרו מסיבות כלכליות, לעומת 3.5% מהנשים.
עלייה בשיעור האנשים שמחוץ לכוח העבודה או התייאשו מחיפוש
- קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
- מחירי החשמל יתייקרו? הסכם תמר-חברת החשמל בסימן שאלה - ישראמקו פורשת מהמהלך
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
למרות הירידה באחוז הבלתי מועסקים ל-2.7%, הנתונים מצביעים על כך שהמשק עדיין מתמודד עם אתגרים כבדים. הלמ"ס מדווחת כי כ-149.7 אלף איש נעדרו מעבודתם או לא מצאו עבודה באוגוסט, נתון שמצביע על כך שכ-3.3% מכוח העבודה מושבת מסיבות כלכליות או אחרות.
יש גם פלח של כ-197.3 אלף איש שנמצאים מחוץ לכוח העבודה או שהתייאשו מחיפוש עבודה. אחוז זה מייצג 4.3% מכוח העבודה הכולל, וכולל את אלה שפוטרו בשנתיים האחרונות או שלא מצאו עבודה מסיבות שונות. מדובר בעלייה קלה בהשוואה לחודשים קודמים, מה שמסמן על עלייה בסיכון לאובדן עבודות נוספות, בעיקר אם הלחימה תימשך.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
