יש עבודה: עלייה קלה במספר המשרות הפנויות במאי
כך עולה מנתוני הלמ"ס לחודש שעבר. גם בשיעור המשרות הפנויות נרשמה עלייה קלה. את העליות בשיעור המשרות הפנויות הובילו ענפי האבטחה ומטבח והניקיון. במשרות של טכנאי רשתות נרשמה הירידה החדה ביותר בשיעור המשרות הפנויות
הביקוש לעובדים במשק גדל, וייתכן שמדובר בסימן חיובי לכלכלה הישראלית. עלייה קלה במספר המשרות הפנויות במאי - 137,070 לעומת 136,378 משרות פנויות באפריל. עלייה קלה נרשמה גם בשיעור המשרות הפנויות במאי - 4.43% לעומת 4.41% באפריל. הענפים שהובילו את העליות בשיעור המשרות הפנויות היו אבטחה (21%) ומטבח וניקיון למוזסדות ומשקי בית (13%). מנגד, במשרות לטכנאי רשתות נרשמה ירידה של 15%.
סקר משרות פנויות הוא מקור המידע העיקרי על מספר המשרות הפנויות בישראל, והוא נערך באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מ-2009. אוכלוסיית הסקר כוללת עסקים עם חמש משרות שכיר ומעלה. האומדנים החודשיים של מספר המשרות הפנויות ושיעור המשרות הפנויות מופקים החל מאפריל 2017 לפי מודל סטטיסטי, ולכן לא ניתן לבצע השוואות לנתונים בפרסומים הקודמים. המודל הסטטיסטי נבנה במטרה לנכות טעויות דגימה הנובעות מהמבנה המיוחד של הסקר. האומדנים חושבו על כלל סדרות הנתונים, ולכן לא ניתן לבצע השוואה לנתונים בפרסומים קודמים. מ-2023 מתבצע תהליך ניכוי עונתיות של סדרות חודשיות ורבעוניות בלמ"ס באמצעות התוכנה.
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
