לוח טיסות, נתב"ג בן גוריון שדה תעופה
צילום: Istock

נתב"ג נפתח לתנועה, אבל הוא ממש לא חוזר לשגרה

אחרי שנראתה התאוששות בתחום התעופה עם חברות זרות שכבר התחילו להחזיר את הקווים לישראל, נראה שהמתקפה האיראנית שוב שלחה אותנו שני צעדים אחורה; מה תהיה ההשפעה לתקופה הקרובה?
רוי שיינמן |

המתקפה הרחבה וחסרת התקדים על ידי איראן כנגד ישראל  במהלך הלילה הסתיימה למרבה המזל ללא נזקים רחבים למעט פגיעה של ילדה בפזורה הבדואית מרסיס מיירט ופגיעה קלה בבסיס חה"א בנבטים, אבל התמונה במזרח התיכון השתנתה ואחד מהתחומים שכנראה יחווה את ההשפעה מהגדולות ביותר הוא תחום התעופה האזרחית.

כזכור עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7.10 כמעט כל חברות התעופה הזרות ביטלו את הטיסות שלהם אל ומישראל והשאירו את החברות הישראליות כמעט לבד כאן, מה שהוביל גם לרבעון הטוב ביותר של אל על  אל על -0.2% בכל הזמנים. במהלך הלילה נתב"ג היה מושבת אך ב-7:30 בבוקר הוא חזר לפעילות, אבל כנראה אי אפשר להגיד שהוא חזר לשגרה.

החברות הזרות כנראה יבטלו או ידחו את הטיסות שלהן כאשר מנתב"ג נמסר כי לוח הטיסות צפוי להשתנות וכי ציבור הנוסעים מתבקש להתעדכן מול חברות התעופה ובאתר רשות שדות התעופה לגבי מועדי הטיסות החדשים טרם הגעתו לשדה התעופה.

בדומה לתחילת המלחמה, סביר להניח שמי שימשיכו לפעול, גם אם במתכונת מצומצמת הן חברות הישראליות אל על, ישראייר וארקיע. אל על מסרו במהלך הלילה: "עדכונים שוטפים יעלו באתר אל על וברשתות החברתיות, ולקוחות שטיסתם תבוטל יעודכנו בחלופה לכשיתאפשר. נזכיר כי חברת אל על עומדת בקשר עם כוחות הביטחון ועם רשות שדות התעופה, ותפעל על פי ההנחיות שינתנו לה". ישראייר וארקיע הודיעו כבר על ביטולים ודחיות בטיסות הפנים וגם בטיסות הבינלאומיות.

בשונה מפרוץ המלחמה באוקטובר, האירוע הפעם מציג מציאות חדשה. כבר לא מדובר בירי רקטות קצרות טווח של חמאס או חיזבאללה אלא בכלים כבדים יותר כמו כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, והפעם מדובר במדינה ריבונית שמשביתה את המרחב האווירי של ישראל ושל המדינות השכנות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע

בהודעה משותפת לראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר וצה"ל, הודיעה המדינה כי תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע; ההחלטה לחיזוק מעמד משרתי הקבע כוללת מענק על אבדן הכנסה של בת הזוג, ארנק דיגיטלי, הרחבת קרן סיוע, מענקים, הטבות ברכישת דירה, לימודים אקדמיים ועוד

רן קידר |
נושאים בכתבה אנשי קבע

הממשלה אישרה היום החלטה תקדימית אותה יזמו שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בשיתוף עם צה"ל ובגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכוללת שורת צעדים חברתיים וכלכליים רחבים להוקרת משרתי הקבע וחיילי החובה בצה"ל. ההחלטה גובשה בעבודה משותפת של משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל, וכוללת הקצאה כוללת של 3.25 מיליארד שקל לשנים 2025 עד 2029. 

ההחלטה כוללת מענקים ותמריצים חדשים למשרתי הקבע, קרן סיוע כלכלית ורגשית למשרתי קבע ולבני משפחותיהם, וארנק דיגיטלי אישי בשווי אלפי שקלים שישמש לתשלומי אגרות, רווחה ופנאי. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל תקדם פתרונות דיור ייעודיים והטבות לרכישת דירה למשרתי הקבע והמערך הלוחם, מתוך מטרה לחזק את הביטחון הכלכלי של המשרתים ולעודד המשך שירות ארוך ומשמעותי. 

בנוסף, ההחלטה קובעת כי לוחמים ששירתו במלחמת התקומה ואיבדו את זכאותם לתוכנית "ממדים ללימודים" יקבלו מענק חד-פעמי למימון השכלה גבוהה. הממשלה תכריז על יום ממלכתי להוקרת כלל חיילי צה"ל, תעניק התאמות אקדמיות למשרתי חובה וקבע שנאלצו להפסיק את לימודיהם בשל שירותם, ותנהיג קדימות בקבלת שירותים במשרדי ממשלה לחיילים לוחמים בתקופות חירום. 

עוד הוחלט כי תתאפשר העברת מידע מבוקרת לרשויות מקומיות לשם הענקת סיוע והטבות, ותתקבע הכרה ממלכתית בשירות הצבאי במכרזי שירות המדינה. 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "הבטחנו שנחזק את צה”ל ואת משרתיו, ואנחנו מקיימים. הממשלה עומדת לצד משרתי הקבע, שהם עמוד השדרה של צה"ל, ומקדישים את חייהם למען ביטחון ישראל. ההחלטה שאושרה היום תגדיל את הסיוע שאנו מעניקים בדיור, בלימודים ובהטבות המיוחדות לנשות ואנשי הקבע שלנו, ואני מברך את כל השותפים למהלך. נמשיך לחזק ולתמוך במשרתי צה"ל בסדיר ובמילואים ובבני משפחותיהם, שראויים להוקרה ולתמיכה המירבית". 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: "אנחנו מאשרים היום תכנית מעטפת משמעותית שמוקירה את אנשי הקבע ובני המשפחות שלהם. כל מי ששם את ביטחון מדינת ישראל לפני כל דבר אחר ראוי להוקרה משמעותית ולא רק במילים. התכנית הזו היא הרבה מעבר לשורה תקציבית - היא אמירה ערכית והערכה אדירה של המדינה למי שמשרתים בשירות הקבע ונושאים יחד עם בנות זוגם ובני משפחותיהם את משא ביטחון ישראל. נמשיך בע״ה לפעול למען אנשי הקבע, למען המילואימניקים ולמען כל מי שעושה הכל כדי להגן על הבית".