אל על בתקופה טובה - הרבעון הרביעי מצוין והצפי הוא לרבעון ראשון חזק. החברה נסחרת ב-1.3 מיליארד שקל, במכפיל רווח של 3-4. המשקיעים מרוצים - המניה מזנקת (ניתוח על הכיוון של אל על בהמשך). גם בעלי השליטה קני ואלי רוזנברג מרוצים - הם השקיעו בחברה כושלת והפכו אותה לחברה מאוד רווחית כשבדרך הם מרוויחים 110%, כ-450 מיליון שקל. 

אל על עברה טלטלה מאז המלחמה. "החברה סבורה שתהיה פגיעה בהיקף הביקושים לטיסות החברה ברבעון הרביעי לשנת 2023. כתוצאה מכך, החברה מעריכה כי צפויה השפעה שלילית על תוצאות החברה לרבעון הרביעי לשנת 2023" - כך מסרה החברה למשקיעים אחרי הדוחות של הרבעון השלישי. כזכור, הרבעון השלישי לא כלל את המלחמה אבל מועד הדיווח כבר היה בערך חודש לתוכה. זה כמובן היה הגיוני בנקודת הזמן הזו - המלחמה פגעה בביקושים וכל החברות נפגעו - אבל אל על היא לא כמו כל החברות.

בשעה שבשפל פעלו בנתב"ג רק 6 חברות תעופה (ואל על הייתה הגדולה מבינהן) והמניה של אל על צנחה ב-15%, החברה העלתה מחירים בכל הקווים שלה. זה הגיוני - החברה מתמודדת עם גירעון גדול בהון ועם הוצאות גדולות במיוחד על רקע הארגון מחדש שהחברה עוברת בשנים האחרונות, ככה זה בהישרדות.

אבל יש הישרדות ויש ניצול ציני- אל על העלתה את מחירי הטיסות שלה ב-30%-50% וגם יותר, כאשר גולת הכותרת הייתה הקווים הרווחיים לארה"ב - החברות האמריקאיות, שאמרו בעצמן שהקווים אחראים לרבע מהרווחים שלהן, יצאו מהתמונה ואל על ניצלה זאת כדי להעלות את המחירים שהגיעו גם עד ל-1,900 דולר.

• השמיים נפתחים: דלתא חוזרת לישראל יחד עם עוד גל של חברות זרות - כל הפרטים
• המלחמה נגסה ברווח של אל על כ-70 מיליון דולר; הדוחות סבירים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לצד זאת, החברה שינסה מותניים והחליטה לנצל את צי המטוסים שלה גם אם הוא לא יטיס נוסעים - והטיסה מטענים בהיקפים גדולים. בנוסף, החברה הצליחה לגדר את עצמה במובן מסוים מביטולים כאשר נתנה למבטלים אפשרות לקבל שוברים לטיסות בעתיד, מה שהשאיר את הכסף בחברה.

אל על אומנם לא הלכה לבקש סיוע מהמדינה כפי שעשתה בקורונה, אם כי לפי ההערכות היא הייתה קרובה לזה, אבל היא המשיכה לטפח את תדמית "החברה הלאומית", תדמית שהיא מטפחת באדיקות כבר תקופה ארוכה ועד היום "חלק מהאנשים אמרו בקורונה שלא צריך את אל על - תחשבו מה היה קורה אם לא הייתה את אל על היום" אמרה המנכ"לית דינה בן טל גננסיה בועידת ההשקעות של ישראל. יכול להיות שיש אמת בדבריה, אבל להזכירכם אל על היא כבר לא חברה ממשלתית, יהיה האינטרס הלאומי אשר הוא יהיה, לאל על יש בעלי שליטה שמרוויחים כשהיא מרוויחה ומפסידים כשהיא מפסידה. כשם שהחברה לא משלמת למדינה דיבידנדים על הרווחים שלה, אין הצדקה שהיא תבקש סיוע כשהיא מפסידה. אגב קני ואלי רוזנברג בעלי השליטה מרווחים כ-110% על השקעתם באל על, סדר גודל של 450 מיליון שקל. 

אל על לא הוציאה עובדים לחל"ת. בעוד חברות רבות במשק, כולל חברות התעופה האחרות, הוציאו את עובדיהן לחל"ת בשביל לחסוך בהוצאות - גננסיה החליטה להשאיר את כולם, ועם זאת לא רק שלא הייתה השפעה לרעה על הרבעון הרביעי - החברה הציגה עלייה של 21% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל עם שיעור EBITDAR שעלה מ-18% ל-24%). לצד ההכנסות האלה, המשכורת של גננסיה ב-2023 עמדה על 5.9 מיליון שקל - זאת לעומת 2.56 מיליון שקל ב-2022.

• רוטשטיין מממשת קרקע בכרמי הנדיב; תרשום רווח של כ-205 מיליון שקל
• אילקס מדיקל מאריכה הסכם אסטרטגי בדרום אפריקה עד 2030
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...

אל על דואגת מאוד לתדמית שלה. למרות התדמית החזקה שיש למותג היא הייתה ערה לביקורת, והדבר הכי טוב שאפשר לעשות בשביל לשמח לקוחות כועסים הוא לתת להם דברים בחינם וכך היא עשתה - היא נתנה 10,000 כרטיסי טיסה בחינם למילואימניקים ששירתו לפחות 30 יום מתחילת המלחמה, כמובן שללא הבחנה בין חייל שירת בעזה 140 ימים לחייל ששירת בקריה וישן כל יום בבית, אבל זה כבר נושא אחר.

בשורה התחתונה, המשקיעים של אל על בהחלט יכולים להיות מרוצים - גננסיה הצליחה להביא את החברה להציג דוחות מעולים שעלו על אלה של הרבעון המקביל, ועוד בזמן מלחמה, בהחלט מטורף. לגננסיה בהחלט יש סיבות להיות מחויכת. אבל הלקוחות של אל על מרוצים פחות, חלקם אפילו מאוכזבים. אל על  ניצלה את המצב למחירים גבוהים ולא בטוח שזה בשביל הישרדות, זה בשביל רווחים.