כרטיסי אשראי
צילום: תמר מצפי

שופינג בנובמבר: בשבוע האחרון הוציאו הישראלים באשראי 8.8 מיליארד שקל; רק 3.2% פחות מהממוצע לפני המלחמה

לפי הנתונים, בשבוע  שעבר, שהיה השבוע ה-7 של מלחמת חרבות ברזל, ההוצאות של הציבור הגיעו ל-8.806 מיליארד שקל - הנתון הכי גבוה מאז תחילת המלחמה, שמשקף עלייה של 23% מהשבוע שלפניו. על רקע מבצעי הקניות של נובמבר נרשמה עלייה של 18% בהוצאות על הלבשה והנעלה ו-10% בהוצאות על חשמל ואלקטרוניקה
נחמן שפירא | (2)

לאחר הכניסה לתוקף של הפסקת האש בעזה ובצפון ביום שישי האחרון, לצורך עסקת החזרת החטופים. חגי הקניות של נובמבר בישראל הביאו  לתנועה ערה של ישראלים לקניונים ומרכזי הקניות וגם פעילות גבוהה בהוצאות של הציבור בכרטיסי האשראי.

לפי הנתונים, בשבוע  ה-7 של מלחמת חרבות ברזל ההוצאות של הציבור הגיעו ל-8.806 מיליארד שקל - הנתון הכי גבוה מאז תחילת המלחמה. על רקע מבצעי הקניות של נובמבר נרשמה עלייה של 18% בהוצאות על הלבשה והנעלה ו-10% בהוצאות על חשמל ואלקטרוניקה.

על פי נתוני שבא, מנהלת ומפתחת מערכת התשלומים הלאומית באשראי, נמצא כי ההוצאות בכרטיסי אשראי של הציבור הישראלי נמוכות רק ב-3.2% מהממוצע שהיה נהוג לפני המלחמה.

צילום tapanakorn  CANVA

            צילום tapanakorn  CANVA

לפי הנתונים, בשבוע ה-7 של המלחמה (19 עד 25 בנובמבר) נרשמה התאוששות משמעותית בפעילות המשק וחלה עליה של כ-1.7 מיליארד שקל בהיקף ההוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע ה-6 של המלחמה (12 בנובמבר עד ה-18 בנובמבר), מדובר על עליה בשיעור של 23.1% בסך ההוצאות של הציבור הישראלי בשבוע שעבר לעומת השבוע שקדם לו. 

התאוששות הדרגתית במשק

סך ההוצאות בשבוע ה-7 של המלחמה הגיעו לסכום של 8.806 מיליארד שקל ובהשוואה לשבוע ממוצע מתחילת שנת 2023 בו ההוצאות עומדות על 9.069 מיליארד שקל, מדובר על ירידה בשיעור של 3.2% בלבד. בשבוע הראשון של המלחמה היקף ההוצאות עמד על 6.496 מיליארד שקל, בשבוע ה-2 של המלחמה 6.939 מיליארד שקל, בשבוע ה-3 של המלחמה סך ההוצאות עמדו על  7.965 מיליארד שקל, בשבוע ה-4 7.512 מיליארד שקל, בשבוע ה-5 סך ההוצאות הגיע ל-7.142 מיליארד שקל ובשבוע ה-6 - 7.153 מיליארד שקל.

טלי הולנברג, סמנכ״לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא ציינה כי ״חגי הקניות של נובמבר הגיעו בשבוע שעבר לשיא עם מבצעי הבלו פריידי, ויחד עם ההפוגה בלחימה, והאופטימיות של שחרור חלק מהחטופים, הם שגרמו לציבור הישראלי לחזור בהמוניו לקניונים ומרכזי הקניות. ראינו בשבוע החולף כיצד ההוצאות בענפי צריכה בולטים במשק, כמו הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה, עלו בצורה מרשימה, לעומת הממוצע שנהוג בהם מתחילת השנה. בנוסף, גם בתחום המזון ראינו התאוששות וענף המסעדות רחוק כעת רק 13% מהממוצעים שהשיג טרום המלחמה".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

חזרה לשגרה

לפי הנתונים, ביום שישי האחרון בין השעות 08:-15:00 הוציאו הישראלים למעלה מ-895.8 מיליון שקל באשראי, עלייה של 2% לעומת השנה שעברה, ב-25 בנובמבר 2022, שבמהלך שעות אלו בשנה שעברה הוציאו הישראלים רק  878.2 מיליון שקל. לשם השוואה, לפני שנתיים, ב-26 בנובמבר 2021, נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום של 745 מיליון שקל. בבלאק פריידי ב-27 בנובמבר 2020, עמדו ההוצאות על סכום של 615 מיליון שקל. 

לפי נתוני שבא, הדקה העמוסה במהלך יום שישי היתה בשעה 12:26 במהלכה נרשמו למעלה מ-15,000 עסקאות בכרטיסי אשראי בהיקף של 3.9 מיליון שקל.

הנתונים של יום שישי האחרון מצביעים על החזרה לשגרה של העורף הישראלי במלחמה. כזכור בתחילת המלחמה נרשמה ירידה משמעותית בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי. לפי נתוני חברת שבא, ב-5 הימים הראשונים של  המלחמה חלה ירידה של 33% בהיקף ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי לעומת הסכום הממוצע שהישראלים הוציאו מאז חודש יוני 2023. 

לפי נתוני שבא, בימים הראשונים של המלחמה נרשמה ירידה של כמעט 2 מיליארד שקל בהוצאות בכרטיסי אשראי בימים ראשון עד רביעי. כאשר היקף ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי הגיעו למעלה מ-4.424 מיליארד שקל, לעומת סכום ממוצע של למעלה מ-6.592 מיליארד שקל בימים ראשון עד רביעי שהוציא הציבור הישראלי מאז תחילת חודש יוני 2023. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מריה 29/11/2023 00:37
    הגב לתגובה זו
    החרדים בוזזים את הקופה כך שבעתיד לא ניתן יהיה להסתמך על עזרה מהמדינה.
  • המגיב 30/11/2023 21:27
    הגב לתגובה זו
    הפנסיונרים התקציביים, א.ברק1, א.ברק2, ולא לשכוח את כיסוי החובות של "הבימה", ושאר גופי "תרבות" למיניהם.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.