סל הצרכנות של יולי: פערי מחירים גבוהים של עד 680%; רמי לוי מנצח
המועצה לצרכנות פרסמה את "סל האלף" שלה לחודש יולי. הסל רשם עליה של 5.2% מיולי 2022 - ומצא עליה של עשרות אחוזים במחירי פירות ועוף. השיא: עליה של 684% במחיר השום - מוצר בסיסי שנמצא בכל מטבח. עוד נמצא, כי סל האונליין של קרפור יקר יותר מרשתות ההיפר והמרקט.
בדיקה המועצה לצרכנות את סל יולי מראה על שינוי מובהק מול שנה שעברה – כלומר, גם המחירים לפני חודש גבוהים באופן מובהק מהמחירים של לפני שנה, וגם המחירים כעת גבוהים באופן מובהק מהמחירים של לפני שנה. הפער בין הסל הזול בסקר לסל היקר עומד על כמעט 20%, פער לא מבוטל גם כשמדובר בהשוואה בין רשת דיסקאונט לרשת עירונית. המחירים נבדקו בשלושה תאריכים בין יוני ויולי. את הליווי הסטטיסטי העניק ד"ר אור כץ מהמכללה האקדמית אשקלון.
בסל נמצאה עלייה ניכרת במחירי פירות, עוף טרי, מיצים וקפואים:
קילו בננה עולה 24% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 10%), קילו אבוקדו עולה 22% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 103%), קילו לימון עולה 9% יותר (ירידה מול שנה שעברה), גם שווארמה עוף טרי עלתה ב- 9% (מול שנה שעברה עלייה של 10%). קילו פלפל אדום עולה 7% יותר (ירידה מול שנה שעברה), קילו בצל יבש עולה 5% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 44%).
בנוסף, קילו חזה עוף 5% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 21%), קילו עוף שלם 2% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 5%), מיץ סחוט תפוזים קלאסי מקורר פריגת 2 ליטר- עלייה של 13%, פיצה משפחתית עדנות 500 גרם- עלייה של 13%. שלגונים וחטיפי גלידה עלו ב-7%.
- המועצה לצרכנות - רשתות השיווק מנצלות את המלחמה להעלאות מחירים
- המועצה לצרכנות: חברות תעופה מנצלות את המצב ומעלות מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עליות מחיר אצל יצרנים:
פררו קינדר עלה ב-6% לעומת חודש יוני.
שטראוס: לורפק רשם עליה של 6%.
דיפלומט העלתה מחירים ב-3% מיוני 2023.
אותו מוצר - יותר יקר: פערים שמגיעים ליותר מ-600%:
סכיני גילוח ג'ילט פיוז'ן 16 יחידות: 249.8 שקל ברשת סופר פארם, לעומת 164.9 ₪ ברשת שופרסל דיל, 85 שקל הפרש. (51%).
קילו פילה סלמון קפוא - 109 שקל ברשת מיני סופר אלונית, לעומת 59.3 שקל ברשת רמי לוי באינטרנט, 49.7 ₪ הפרש. (84%).
טבליות למדיח פיניש 60 טבליות - 38.8 שקל ברשת רמי לוי באינטרנט, לעומת 69.7 שקל ברשת טיב טעם דלי, 31 שקל הפרש. (79%).
שום יבש, ארבעה ראשים (יחידה) 1.9 שקל ברשת שפע ברכת השם קרוב לבית,לעומת 14.2 שקל ברשת סופר יודה - 684% שהם פער של 12.3 שקל.
פופקורן פופקו מוכן בטעם חמאה ודבש אסם 80 גרם - במחיר מבצע 1.9 שקל מבצע ברשתות יש חסד ויש בשכונה, לעומת 7.9 שקל – ברשת יילו, 316% שהם הפרש של 6 שקלים.
איפה הסל הזול ביותר?
המחירים נבדקו בממוצע רשתי, כאשר להשוואה נלקחו רק רשתות שהכילו לפחות 80% מסך המוצרים (600 מתוך 770). כאשר מוצר אינו נמצא בכל הרשת, נלקח לגביו המחיר הממוצע של שאר הרשתות שנבדקו.
הרשת הזולה: רמי לוי, היקרה: שופרסל אקספרס. הפער: 19%.
הרשת העירונית הזולה – פוליצר, והיקרה: שופרסל אקספרס. הפער: 10%.
רשת הדיסקאונט הזולה - רמי לוי. היקרה - טיב טעם. הפער: 14%.
מהמועצה לצרכנות נמסר: "מספר החנויות בסגמנט של הרשתות העירונית הוא הגדול ביותר. הפער ביניהן לאותו הסל עומד על כ 10%, לכן, גם כשבוחרים רשת להשלמת קניה ולא לקניה הגדולה, כדאי מאד להשוות מחירים בין הרשתות השונות, שכן מבדיקת המועצה לצרכנות עולה שפערי המחירים גבוהים".
- 1.די לשקרים 01/08/2023 12:32הגב לתגובה זוטוען שהאינפלציה נרגעה והפסיק להעלות את הריבית. פחחחח
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
