סל הצרכנות של יולי: פערי מחירים גבוהים של עד 680%; רמי לוי מנצח
המועצה לצרכנות פרסמה את "סל האלף" שלה לחודש יולי. הסל רשם עליה של 5.2% מיולי 2022 - ומצא עליה של עשרות אחוזים במחירי פירות ועוף. השיא: עליה של 684% במחיר השום - מוצר בסיסי שנמצא בכל מטבח. עוד נמצא, כי סל האונליין של קרפור יקר יותר מרשתות ההיפר והמרקט.
בדיקה המועצה לצרכנות את סל יולי מראה על שינוי מובהק מול שנה שעברה – כלומר, גם המחירים לפני חודש גבוהים באופן מובהק מהמחירים של לפני שנה, וגם המחירים כעת גבוהים באופן מובהק מהמחירים של לפני שנה. הפער בין הסל הזול בסקר לסל היקר עומד על כמעט 20%, פער לא מבוטל גם כשמדובר בהשוואה בין רשת דיסקאונט לרשת עירונית. המחירים נבדקו בשלושה תאריכים בין יוני ויולי. את הליווי הסטטיסטי העניק ד"ר אור כץ מהמכללה האקדמית אשקלון.
בסל נמצאה עלייה ניכרת במחירי פירות, עוף טרי, מיצים וקפואים:
קילו בננה עולה 24% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 10%), קילו אבוקדו עולה 22% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 103%), קילו לימון עולה 9% יותר (ירידה מול שנה שעברה), גם שווארמה עוף טרי עלתה ב- 9% (מול שנה שעברה עלייה של 10%). קילו פלפל אדום עולה 7% יותר (ירידה מול שנה שעברה), קילו בצל יבש עולה 5% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 44%).
בנוסף, קילו חזה עוף 5% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 21%), קילו עוף שלם 2% יותר (מול שנה שעברה עלייה של 5%), מיץ סחוט תפוזים קלאסי מקורר פריגת 2 ליטר- עלייה של 13%, פיצה משפחתית עדנות 500 גרם- עלייה של 13%. שלגונים וחטיפי גלידה עלו ב-7%.
- המועצה לצרכנות - רשתות השיווק מנצלות את המלחמה להעלאות מחירים
- המועצה לצרכנות: חברות תעופה מנצלות את המצב ומעלות מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עליות מחיר אצל יצרנים:
פררו קינדר עלה ב-6% לעומת חודש יוני.
שטראוס: לורפק רשם עליה של 6%.
דיפלומט העלתה מחירים ב-3% מיוני 2023.
אותו מוצר - יותר יקר: פערים שמגיעים ליותר מ-600%:
סכיני גילוח ג'ילט פיוז'ן 16 יחידות: 249.8 שקל ברשת סופר פארם, לעומת 164.9 ₪ ברשת שופרסל דיל, 85 שקל הפרש. (51%).
קילו פילה סלמון קפוא - 109 שקל ברשת מיני סופר אלונית, לעומת 59.3 שקל ברשת רמי לוי באינטרנט, 49.7 ₪ הפרש. (84%).
טבליות למדיח פיניש 60 טבליות - 38.8 שקל ברשת רמי לוי באינטרנט, לעומת 69.7 שקל ברשת טיב טעם דלי, 31 שקל הפרש. (79%).
שום יבש, ארבעה ראשים (יחידה) 1.9 שקל ברשת שפע ברכת השם קרוב לבית,לעומת 14.2 שקל ברשת סופר יודה - 684% שהם פער של 12.3 שקל.
פופקורן פופקו מוכן בטעם חמאה ודבש אסם 80 גרם - במחיר מבצע 1.9 שקל מבצע ברשתות יש חסד ויש בשכונה, לעומת 7.9 שקל – ברשת יילו, 316% שהם הפרש של 6 שקלים.
איפה הסל הזול ביותר?
המחירים נבדקו בממוצע רשתי, כאשר להשוואה נלקחו רק רשתות שהכילו לפחות 80% מסך המוצרים (600 מתוך 770). כאשר מוצר אינו נמצא בכל הרשת, נלקח לגביו המחיר הממוצע של שאר הרשתות שנבדקו.
הרשת הזולה: רמי לוי, היקרה: שופרסל אקספרס. הפער: 19%.
הרשת העירונית הזולה – פוליצר, והיקרה: שופרסל אקספרס. הפער: 10%.
רשת הדיסקאונט הזולה - רמי לוי. היקרה - טיב טעם. הפער: 14%.
מהמועצה לצרכנות נמסר: "מספר החנויות בסגמנט של הרשתות העירונית הוא הגדול ביותר. הפער ביניהן לאותו הסל עומד על כ 10%, לכן, גם כשבוחרים רשת להשלמת קניה ולא לקניה הגדולה, כדאי מאד להשוות מחירים בין הרשתות השונות, שכן מבדיקת המועצה לצרכנות עולה שפערי המחירים גבוהים".
- 1.די לשקרים 01/08/2023 12:32הגב לתגובה זוטוען שהאינפלציה נרגעה והפסיק להעלות את הריבית. פחחחח
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל
התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"
חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.
על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.
במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".
כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.
- עונש של 20 שנות מאסר לראש כנופיית גניבת רכבים
- גניבות רכב בישראל - פתח תקווה יעד מובהק של הגנבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".
