דיון סוער נערך כעת בישיבת הממשלה שדנה בישיבת הממשלה השבועית במדיניות האכיפה כלפי איומים, אכיפה ופגיעה בנבחרי ציבור, קריאות למרי אזרחי ואי-ציות לחוק, חסימות כבישים ושביתות בלתי חוקיות. מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס הזמין לדיון את היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה לעדכן את הממשלה בנושא.

הדיון נקבע לאחר חסימות הכבישים בתל אביב לשעות מרובות בהם המשטרה מאפשרת למפגינים לחסום את הכביש לשעות ארוכות וכן לאחר ההפגנות וחסימות הכבישים מול בתי השרים בשבוע שעבר.

במהלך הדיון התעמתו השרים עם היועצת המשפטית לממשלה.  שרת התחבורה מירי רגב קראה לפיטוריה של היועצת המשפטית. רגב אמרה "אם היועצת המשפטית לממשלה תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדות העליון והיועצים המשפטיים בעבר. אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה? אם היועצת המשפטית מחליטה הכל אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה". למשמע הדברים ראש הממשלה נתניהו קטע את דברי השרה.

המפכ"ל קובי שבתאי טען בדיון כי "אנחנו לא מאפשרים חסימות צירים באופן לא חוקי, זאת החלטת ממשלה ישנה בעקבות ועדת אור. חסימת ציר באופן לא חוקי תגרור תגובה של המשטרה".

• היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
• בצל הדחת היועמ"שית? עלייה של 50% בהתעניינות להוצאת כספים לחו"ל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שר המשפטים יריב לוין נשא דברים קשים כנגד היועצת המשפטי לממשלה והאשים אותה בניגוד עניינים.  "גבירתי מונעת תזכיר על הרפורמה. גבירתי נשאה נאום נגד מדיניות הממשלה. האם זה לא מעורר קושי של ניגוד עניינים?" בהרב מיארה ענתה לו כי "זה סוטה מהכיוון. חוות דעת הן מקצועיות".

לוין הקריא מהמכתב שקיבלו שרי הממשלה מהיועצת המשפטית לממשלה ב-6 ביולי. לוין אמר "אני חייב להגיד שבהתחלה רציתי לרוץ לראש הממשלה ולהגיד לו שחייבים לבטל את הדיון הזה, אבל אז נזכרתי במה שגברתי עשתה עד היום, תוך ניצול מעמדה. גברתי מנעה עד היום הפצת תזכיר חוק של הרפורמה ומנעה קידום מדיניות של הממשלה כי זה לא מוצא חן בעיניה. אני נזכר שגברתי נשאה נאום נגד הרפורמה. אני שואל את גברתי האם זה לא מעורר קושי?"

בהרב מיארה השיבה "חוות הדעת הן מקצועיות". לוין המשיך "בוודאי, תמיד". היועצת המשפטית השיבה כי "הן הוגשו תוך מסגרת הזמנים שהשר ביקש".

לוין המשיך "לא ביקשתי חוות דעת, ביקשתי תזכיר. האם את לא נמצאת בניגוד עניינים? אנחנו מבקשים לקבל מידע והבהרות על מנת לשקף אותם בפני כלל אזרחי ישראל. האם לא היה נכון לא לקחת צד בעניין הזה, איך הדבר הזה נראה? האם זה לא מעורר קושי רב ואי נוחות רבה? אולי אני טועה, אני תופס את תפקידך לתת ייעוץ לממשלה. קודם כל.

• 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
• ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...

"כאשר גברתי כתבה גם את המכתב הזה, גם בישיבת ההכנה שהתקיימה, אני תמה, האם לא היה נכון להסב את תשומת ליבנו שזו לא פעם ראשונה שהתקיים בממשלה דיון כזה?

היה דיון כזה בתקופת ההתנתקות. שם קיבלו החלטות, בדיון הזה".

לוין קרא "אני רוצה להקריא אלו החלטות התקבלו: יוקם במשרד המשפטים צוות שיעסוק בהפרות חוק במסגרת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות. בראש היחידה יעמוד משנה ליועמ״ש לתפקידים מיוחדים. שימו לב: הם ייזמו במקרים הראויים חקירות נגד אירועי הסתה לאלימות. על איזה שוויון אתם מדברים? יש מבחן תוצאה. איכשהו יצא שאף אחד לא נעצר. נס כזה קרה. איך אפשר?

לוין סיים את דבריו "ולכן אני רוצה בסיום רק לומר דבר אחד - תעשו מה שאתם מבינים. אנחנו מבקשים אותו בכתב. מה כן ומה לא. לשוטרים מותר לדעת. שכל עם ישראל ידע, כי אני אומר לכם בגילוי לב, שהרעיון הזה להפוך את אילון למגרש פרטי, לא רע. אני מבקש לקבל בכתב הנחיות ברורות בכל המישורים האלה".

מוקדם יותר, ראש הממשלה פתח את ישיבת הממשלה ואמר בנוגע לנושא "הזכות להפגין במסגרת החוק, היא זכות מקודשת לכל אדם ולכל ציבור, ואנחנו מגנים בתוקף כל אלימות כלפי מפגינים מצד זה או אחר".

נתניהו הוסיף כי "הזכות הזאת שמורה הן למתנגדי הרפורמה והן לתומכיה. הממשלה לא מעלה על דעתה להגביל זכות זאת, אבל הממשלה כן מבקשת לקבל דיווח מהי מדיניות האכיפה ביחס להפרות חוק, שפוגעות בזכויות היסוד של מיליוני אזרחים, ושמתבצעות כמעט על בסיס יומי במהלך ההפגנות".

היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה הגיעה לישיבה יחד עם שלושה מהמשנים שלה, גיל לימון, אביטל סומפולינסקי ושרון אפק. גם פרקליט המדינה והמשנה שלו הגיעו לישיבה.

ביום חמישי האחרון היועצת המשפטית לממשלה עוררה סערה לאחר שטענה כי הממשלה מצויה בניגוד עניינים לדיון בנושא ולכם לא תסכים להתייחס למקרים בצורה ישירה. היועצת טענה כי "קיום הדיון במתכונת האמורה במכתבו של מזכיר הממשלה, בעיתוי הנוכחי, בעיצומה של מחאה נגד מדיניות הממשלה ושריה, מעורר קושי רב. למעשה הממשלה מבקשת לדון באירועים קונקרטיים הקשורים למחאה נגד מדיניותה. זאת ועוד, חלק ממשתתפי הישיבה הם בעלי עניין אישי המטופל בימים אלה ממש על ידי מערכת אכיפת החוק".

היועצת סקרה בדיון את נתוני המעצרים בהפגנות כנגד הרפורמה המשפטית עד כה. לפי הנתונים עד כה נעצרו בהפגנות 572 מפגינים. נפתחו 470 חקירות, והוגשו 6 כתבי אישום. 

נתניהו ציין בנוסף כי "הפרות אלה מתבטאות בחסימת עורקי תחבורה ראשיים, בשיבוש נמל התעופה, בקריאה לאי-תשלום מיסים, בהטרדת אישי ציבור וסביבתם, בקריאות להמרדה, בארגון סרבנות במטרה להשבית יחידות שלמות בצבא, והפרות חוק בתחומים רבים אחרים.

ראש הממשלה סיכם "הציבור צריך לקבל מענה לשאלה - מהי מדיניות האכיפה, והאם זוהי מדיניות אחידה? במדינה דמוקרטית לא ייתכן מצב שבו יש מדיניות אכיפה אחת כלפי ציבור מסוים, ומדיניות אכיפה שנייה כלפי ציבור אחר. כי לכולם ברור - אכיפה בררנית היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ופגיעה אנושה בשלטון החוק, ועל כן ביקשנו מהיועצת המשפטית לתת דיווח לממשלה בנושא זה".

במהלך הדיון הסוער אמרה שרת התחבורה מירי רגב כי "נמל התעופה בן גוריון הוא לא שטח ציבורי הוא אזור בטחוני חשוב עבור מדינת ישראל". השרה אמרה כי "לא אקבל בשום פנים באופן פגיעה בשדה ובשגרת התעופה של ישראל, מניעת טיסות וחסימות כאלה ואחרות. אני מבקשת להפסיק את האכיפה הבררנית, את הפוליטיקה והדעות האישיות יש להשאיר מחוץ לשיקולים".

היועצת המשפטית לממשלה השיבה לטענות השרים ואמרה כי היא "מקווה שהממשלה לא מצפה שמערכת אכיפת החוק תעמוד ב'מכסות' של מעצרים או כתבי אישום נגד המוחים".

המפכ"ל רב ניצב קובי שבתאי אמר כי "במחאה הזו, הפגיעה בשוטרים אפסית באופן יחסי. אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר מדוע נטש את הדיון ואמר "הזמן שלי יקר מידי מכדי לבזבז אותו על דיוני סרק חסרי תוחלת. היועמ"שית בניגוד עניינים מוחלט. המפגינים מפגינים למענה ולמען שימור הכח המשחית שהיא וחבריה למערכת המשפט צברו לאורך השנים. במקום לבזבז זמן על שיח חירשים הקואליציה צריכה פשוט לחוקק. זו התשובה הטובה ביותר להתנהלות היועמ"שית".

המכתב שהוציאה היועצת המשפטית לממשלה ביום חמישי שהתחיל את הסערה

הבוקר לפני הדיון פנה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף במכתב נוסף ליועמ"שית בהרב-מיארה. השר וסרלאוף סתר את תשובת היועמ"שית למכתבו הקודם והזהיר כי בעקבות העדר אכיפה מול סדרת ההתפרעויות שאירעו במסגרת המחאה כנגד הרפורמה המשפטית יעתור נגדה לבג"ץ. "ראוי לפעול ולהשתדל ככל האפשר על מנת למנוע מצב בו שר בממשלת ישראל פונה ועותר כנגד היועצת המשפטית שלו, על מאמצה לסכל את מדיניות הממשלה וסביב מחדליה בתחום אכיפת החוק והדין".

השר וסרלאוף תקף במכתבו את היועמ"שית וטען כי היא מצויה בניגוד עניינים בעקבות התנגדותה לקיים דיון בממשלה על האכיפה הבררנית. במכתבו טען כי "טענת כי לכאורה הממשלה מצויה בניגוד ענינים בשל היות המחאה מופנית כנגדה. קביעה מצדך לפיה בעיתוי הנוכחי מעורבות מוסדית ו"ענין אישי" בנושאי ההפגנות משבשת את שיקול הדעת ומעוררת קושי רב – גובלת באבסורד ובניתוק". 

בין יתר הטענות ציין השר וסרלאוף במכתבו את מחדלי האכיפה בפתיחת תיקים, מעצרים, תביעות משטרתיות והעדר כתבי אישום של הפרקליטות.  וסרלאוף דרש  "פעם נוספת ואחרונה" מהייעוץ המשפטי לממשלה להשיב לו באופן מידי אודות הכוונה לתקן את מחדלי האכיפה השיטתיים והמדיניות המשפטית. "בלא תשובה הולמת מעין זו, אאלץ - בצער ובמבוכה - לבחון אפיקי פעולה חלופיים" סיים את מכתבו.