המועצה לצרכנות נגד HP: "עולה חשש כי החברה מנסה למנוע תחרות"
המועצה לצרכנות פנתה אל הממונה על התחרות בבקשה לקיים בדיקה מהירה של חלקה של HP בשוק המדפסות בישראל, ולבדוק חשד לביצוע עבירות על חוק התחרות. כמו כן המועצה לצרכנות קוראת למשרד הכלכלה ולממונה על התחרות לפעול בהקדם לתיקון חקיקה או נקיטת הליכים מנהליים שיאפשר הגבלת שימוש במוצרים התואמים למדפסות, ולאפשר תחרות שמשמעותה - הורדת מחירים".
במועצה לצרכנות הסבירו כי הגיע אליהם מידע ממנו עלה כי צרכנים שרכשו מדפסת HP וביצעו עדכון תוכנה כפי שנדרש מהם ע"י החברה, לכאורה לצורך עדכון האבטחה של המדפסת, גילו לתדהמתם כי לא ניתן לעשות כל שימוש במחסנית דיו של חברות אחרות. במועצה מציינים כי כידוע מחסנית הדיו של HP יקרות לעין ערוך ממחסניות דיו אחרות הקיימות בשוק.
עד כה ניתן היה לרכוש מדפסות של יצרנים אחרים, דבר שיצר תחרות בין היצרנים והחלופות. מדובר בשוק שבניגוד לנדמה, אינו רווי מתחרים, שוק בו חברת HP היא בעלת נתח ניכר, הן באופן ישיר והן בצירוף מדפסות "סמסונג" אותן רכשה.
לטענת המועצה לצרכנות, קיים גם קשר בין חברת HP לחברת קנון המייצרת עבור החברה את המדפסות, ומוכרת אף היא מדפסות בישראל. כתוצאה מכך הפכה HP לשחקן המוביל בשוק המדפסות בישראל, ובעזרת המהלך האחרון, אם יצליח, גם של שוק מחסניות הדיו. לטענת המועצה לצרכנות, מהלך זה הוא אנטי צרכני, אינו תחרותי, וHP מנצלת בו את כוחה ומונעת תחרות.
- המועצה לצרכנות - רשתות השיווק מנצלות את המלחמה להעלאות מחירים
- המועצה לצרכנות: חברות תעופה מנצלות את המצב ומעלות מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במועצה הסבירו כי לא מדובר במהלך חדש, וכי החברה התחייבה בעבר במסגרת מספר הסכמי פשרה בתובענות ייצוגיות בארץ ובעולם לפצות את הצרכנים שרכשו ממנה מדפסות, על מהלך דומה שעשתה.
כך בשנת 2018 הגיעה החברה להסכם פשרה בארה"ב במסגרתו שילמה 1.5 מיליון דולר. גם ב-2019 אישר בית המשפט העליון בקנדה פיצוי לצרכנים בגובה של 700,000 דולר קנדי. ב-2020 הודיעה HP כי תשלם 50 דולר אוסטרלי לכל צרכן שנפגע מהמהלך והתחייבה בנוסף שלא לחזור על פעולותיה. ב-2022 הוסכם כי חברת HP תפצה את צרכנייה האירופאים בסכום של כ-1,350,000 אירו.
בתובענה ייצוגית שהוגשה בישראל בעבר התחייבה HP ליידע את הצרכנים בחזית האריזה, על היעדר האפשרות לשימוש במחסניות אחרות בשל מערכת אבטחה דינאמית, והחברה חויבה לשלם פיצוי בסך של 6 מיליון שקל.
- בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מחברת HP נמסר בתגובה: "כמו חברות רבות, HP מיישמת באופן קבוע עדכוני קושחה כדי לשמור על פונקציונליות מעודכנת וכדי לשפר את חווית ההדפסה עבור הלקוחות שלנו, ועל מנת להגן על זכויות הקניין הרוחני של HP.
חלק מהמדפסות של HP מצוידות בפיצ'ר "אבטחה דינאמית" (Dynamic Security) שעשוי לחסום חלק מהמחסניות שאינן בעלות שבבים או מעגלים אלקטרוניים של HP. אין בכך כדי להביא לכך שצרכנים אינם יכולים להשתמש במחסניות מחודשות, ממולאות או בשימוש חוזר מתוצרת צדדים שלישיים. קיימים מספר מקורות למחסניות כאמור, שמבצעים שימוש חוזר בשבב או במעגלים אלקטרוניים של HP, ולכן אינם מושפעים מטכנולוגיית "אבטחה דינאמית".
- 1.מבין2 01/06/2023 10:45הגב לתגובה זוועוד לא הזכרתם את השבבים שהם התקינו בעבר במדפסות ונקנסו במיליארדים בגללם.
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
חות'ים פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה.
החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.
החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.
שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבלים קריטיים, תיקון מורכב
הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.
