יוסי כהן
צילום: קובי גדעון, לע"מ

ראש מוסד מקבל מאיש עסקים 20 אלף ד' מתנה לחתונת ביתו - וזה תקין?

נסגרה הבדיקה נגד יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר בחשד להפרת אמונים. הבדיקה היתה בנוגע לקבלת כספים מאיש העסקים ג'יימס פארקר לחתונת בתו בקיץ 2016. הבדיקה העלתה שהיועמ"ש של המוסד אישר את קבלת הכסף; ואם כך - למה הפרקליטות והמשטרה שידעו שיש התיישנות על העבירה, לא סגרו את התיק מיד? 

היועצת המשפטית לממשלה הורתה על סיום הבדיקה המשטרתית המקדימה בעניינו של ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, בעניין כספים שקיבל מאיש העסקים ג'יימס פאקר לחתונת בתו בקיץ 2016. זאת, בהתאם להמלצת פרקליט המדינה וראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל.

ההחלטה התקבלה בהתבסס על ממצאי הבדיקה המקדימה, שנפתחה בהוראת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, והועמקה בהוראת היועצת המשפטית לממשלה. מהבדיקה עלה, בין היתר, כי היועץ המשפטי של המוסד דאז נתן אישור לקבלת הכספים. כן עלה שהעבירה שעשויה הייתה להיות רלוונטית בנסיבות העניין ולהצדיק את המשך הבירור במישור הפלילי היא הפרת אמונים של עובד ציבור. אולם, זו התיישנה בקיץ 2021, בסמוך למועד שבו הגיע המידע הרלוונטי לרשויות אכיפת החוק, וטרם החלה הבדיקה המקדימה בעניין.

לפני כשנההחזיר כהן לפאקר את הכסף שקיבל ממנו לחתונת ביתו. נזכיר כי הפרסומים דיברו על מתנה "מכובדת". על פי הפרסומים קיבל כהן מפאקר 20 אלף דולר במזומן כמתנה לחתונת בתו. אז נמסר בתגובה מהמוסד שכהן דיווח על המתנה כנדרש ליועץ המשפטי לארגון, שהתיר לו לקבל אותה.

לפני כשנתיים התראיין כהן לתוכנית עובדה, ונשאל על המתנה הכספים מפארקר לביתו וכן נשאל על תרומה שניתנה לבית הכנסת שבו הוא מתפלל על ידי איש העסקים רמי אונגר.  כהן אמר שהדברים אושרו על ידי יועמ"ש המוסד, ואמר כי הוא מתכוון להחזיר לפאקר את מתנת החתונה.

השאלה שנותרה פתוחה היא איך היועץ המשפטי של המוסד מאשר קבלת 20 אלף דולר כמתנת חתונה לבת של ראש המוסד והאם מתנה שכזו לא מייצרת תלות-חבות של ראש המוסד כלפי איש העסקים. שאלה חשובה נוספת שעולה היא למה הפרקליטות והמשטרה לא סגרו את התיק איך שהוא התחיל כי, כבר בעת פתיחת התיק היה ידוע וברור שלא ניתן בגלל ההתיישנות להאשים את כהן בהפרת אמונים בשל לקיחת המתנה. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אריה 18/03/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    המתנות שקיבל לא קיבלו אישור
  • 6.
    ש . א 17/03/2023 16:54
    הגב לתגובה זו
    עם זיקה לכלכלה וכספים.
  • 5.
    פשיטת רגל מוסרית ! 16/03/2023 09:14
    הגב לתגובה זו
    ועוד יש תהיה למה צריך רפורמה ?????? הפרקליטות תופרת תיקים או מחזיקה אנשים בביצים תוך עינוי דין ! אף אחד לא יכול לומר אחרת ! ראו את ראש עיריית ראשון לציון ! דוב צור ! מדינת חונטה ! דחוף רפורמה !
  • 4.
    למה לא סגרו מייד? חחח. כי רצו לתפוס אותו בביצים. (ל"ת)
    כמו את פילבר 15/03/2023 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שייח 15/03/2023 18:06
    הגב לתגובה זו
    אסור לסמוך עליו בעיקר אם את דיילת
  • 2.
    חיים 15/03/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
    ואיזה "טובה" יעניק למי שנתן לו כסף ? שרותי חיסול בחינם או מה ??
  • אזרח 18/03/2023 16:36
    הגב לתגובה זו
    האיש עובד מדינה איש ציבור .וידוע שאסור לו לקבל מתנות .בגלל זה ביקש אישור
  • 1.
    שולמן קטן 15/03/2023 17:43
    הגב לתגובה זו
    היועצים המשפטיים מרכזים כח גדול מדי שמפריע להתנהלות התקינה, אחד אישר לקחת - השני אישר לחקור תיק בהתיישנות - השלישית אישרה להעמיק את החקירה בתיק עלות החקירות למשלם המיסים הגיעה למליונים ובסוף סוגרים את התיק בקול היענות חלש.. עצוב..
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.