הוצאות הדיור בשיא של 20 שנה: הלמ"ס עדכנה משקולות למדד המחירים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המשקולות החדשות לסל הצריכה, הקבועים את השינוי בשיעור ההוצאה החודשית בקרב משקי הבית בישראל. סעיף הדיור הפך גדול יותר, אבל לסעיפי התחבורה והתקשורת יש משקל נמוך יותר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המשקולות החדשות לסל הצריכה, שקובע איך יראה מדד המחירים לצרכן. המשקולות, למי שלא מכיר, מתפרסמות פעם בשנתיים והן מתייחסות למוצרים ושירותים אשר נכנסו לסל או הוצאו ממנו ומעידים על שיעורם בהוצאה החודשית בקרב משקי הבית בישראל.
אגב, מדד המחירים יתפרסם מחרתיים (רביעי). התחזית לינואר היא עליה של 0.1%-0.2%. המדד הזה יהיה הראשון שיתפרסם תחת ממשלת נתניהו החדשה ויהיה מעניין לראות כיצד הוא יושפע מהאירועים האחרונים והניסיון לבלום את מחירי המזון, החשמל, המים - ובעיקר הדיור. על פניו מוקדם עדיין לראות את ההשפעה של המהלכים האחרונים. גם עליית הדולר עדיין לא תורגש במדד ינואר, אבל כנראה שבפברואר היא תשפיע.
בחזרה למשקולות החדשות. השינויים במדד נקבעים לפי סל צריכה ממוצע, המכיל משקולות לכל מוצר. בכל חודש הסל מתעדכן בהתאם למשקולות, שמשתנות על פי סקר משקי בית. עדכון הסל האחרון מצביע על המשקל האדיר של סעיף הדיור - 26% מכלל הצריכה - שיא של 20 שנה. הוא עלה בהשוואה ל-24.7% בסל הקודם. משקלו של סעיף תחבורה ותקשורת ירד ל-17.5% בסל החדש, לעומת 18.4% בסל הקודם. משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) עלה ל-18.3% מסל הצריכה החדש, לעומת 17.9% בסל הקודם.
כמו כן, בלמ"ס החליטו להוציא מהסל הוצאות לא רלוונטיות כמו בדיקות קורונה שכמעט לא קיימות והכניסו סעיפים אחרים כמו השכרת רכש ואימוני כושר.
מאז עדכון סל המדד בינואר 1999, משקלות המדד מתעדכנים מדי שנתיים. זאת בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבין-לאומי לעריכת מדד המחירים לצרכן, הממליצות לעדכן את סל המדד לעיתים תכופות כדי להקטין הטיות אפשריות במדד, הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.
- לגור בקראוון - כל מה שצריך לדעת על פתרון הדיור שתופס תאוצה
- אלביט הדמיה מציגה רבעון עם קצב מכירות גבוה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלמ"ס ציינו כי החל מינואר 2023, עודכן הרכב התצרוכת של משקי הבית שמהווה את הבסיס לסל המשקלות של מדד המחירים לצרכן במחירי 2022. לצורך כך נעשה שימוש בכמה מקורות: סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2021 בקרב כ-6,057 משקי בית ומייצג את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.84 מיליון משקי בית באוכלוסייה; התאמה של נתוני סקר הוצאות משקי הבית עבור סעיפים שחלו בהם שינויים ניכרים בדפוסי הצריכה בשל משבר הקורונה; מקורות מינהליים נוספים.
- 2.בל נתבלבל. לאנשי הכיפה בית עולה מיליון, לחילונים 3!!!! (ל"ת)100 13/02/2023 14:08הגב לתגובה זו
- 1.רועי 13/02/2023 13:56הגב לתגובה זובחסות הריבית האפסית חוזרת לנו לפנים בעוצמה אדירה הונאת האינפציה .... קריסה נעימה לכולם לצערי
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
