סופר מרקט מוצרי חלב אינפלציה
צילום: תמר מצפי

הוצאות הדיור בשיא של 20 שנה: הלמ"ס עדכנה משקולות למדד המחירים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המשקולות החדשות לסל הצריכה, הקבועים את השינוי בשיעור ההוצאה החודשית בקרב משקי הבית בישראל. סעיף הדיור הפך גדול יותר, אבל לסעיפי התחבורה והתקשורת יש משקל נמוך יותר
 

איציק יצחקי | (2)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המשקולות החדשות לסל הצריכה, שקובע איך יראה מדד המחירים לצרכן. המשקולות, למי שלא מכיר, מתפרסמות פעם בשנתיים והן מתייחסות למוצרים ושירותים אשר נכנסו לסל או הוצאו ממנו ומעידים על שיעורם בהוצאה החודשית בקרב משקי הבית בישראל.

אגב, מדד המחירים יתפרסם מחרתיים (רביעי). התחזית לינואר היא עליה של 0.1%-0.2%. המדד הזה יהיה הראשון שיתפרסם תחת ממשלת נתניהו החדשה ויהיה מעניין לראות כיצד הוא יושפע מהאירועים האחרונים והניסיון לבלום את מחירי המזון, החשמל, המים - ובעיקר הדיור. על פניו מוקדם עדיין לראות את ההשפעה של המהלכים האחרונים. גם עליית הדולר עדיין לא תורגש במדד ינואר, אבל כנראה שבפברואר היא תשפיע.

בחזרה למשקולות החדשות. השינויים במדד נקבעים לפי סל צריכה ממוצע, המכיל משקולות לכל מוצר. בכל חודש הסל מתעדכן בהתאם למשקולות, שמשתנות על פי סקר משקי בית. עדכון הסל האחרון מצביע על המשקל האדיר של סעיף הדיור - 26% מכלל הצריכה - שיא של 20 שנה. הוא עלה בהשוואה ל-24.7% בסל הקודם. משקלו של סעיף תחבורה ותקשורת ירד ל-17.5% בסל החדש, לעומת 18.4% בסל הקודם. משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) עלה ל-18.3% מסל הצריכה החדש, לעומת 17.9% בסל הקודם.

כמו כן, בלמ"ס החליטו להוציא מהסל הוצאות לא רלוונטיות כמו בדיקות קורונה שכמעט לא קיימות והכניסו סעיפים אחרים כמו השכרת רכש ואימוני כושר.

מאז עדכון סל המדד בינואר 1999, משקלות המדד מתעדכנים מדי שנתיים. זאת בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבין-לאומי לעריכת מדד המחירים לצרכן, הממליצות לעדכן את סל המדד לעיתים תכופות כדי להקטין הטיות אפשריות במדד, הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.

בלמ"ס ציינו כי החל מינואר 2023, עודכן הרכב התצרוכת של משקי הבית שמהווה את הבסיס לסל המשקלות של מדד המחירים לצרכן במחירי 2022. לצורך כך נעשה שימוש בכמה מקורות: סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2021 בקרב כ-6,057 משקי בית ומייצג את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.84 מיליון משקי בית באוכלוסייה; התאמה של נתוני סקר הוצאות משקי הבית עבור סעיפים שחלו בהם שינויים ניכרים בדפוסי הצריכה בשל משבר הקורונה; מקורות מינהליים נוספים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בל נתבלבל. לאנשי הכיפה בית עולה מיליון, לחילונים 3!!!! (ל"ת)
    100 13/02/2023 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 13/02/2023 13:56
    הגב לתגובה זו
    בחסות הריבית האפסית חוזרת לנו לפנים בעוצמה אדירה הונאת האינפציה .... קריסה נעימה לכולם לצערי
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דוח חניה מזויף (רשתות חברתיות)דוח חניה מזויף (רשתות חברתיות)

זהירות - הפצת דוחות חניה מזויפים עם קישור לתשלום באתר מתחזה

נעצר חשוד בן 35 מנתניה; נתפסו ציוד מחשוב ומזומן. החשוד הפיץ דוחות חניה מזויפים שבהן תשלום פיקטיבי לחשבון החשוד

עמית בר |
נושאים בכתבה הונאה דוחות חניה

תושב נתניה בן 35 נעצר השבוע בחשד לעבירות הונאה מתוחכמות, אחרי שלפי החשד הפיץ עשרות דוחות חניה מזויפים על רכבים בעיר הרצליה, שכללו קוד QR שהפנה את האזרחים לדף תשלום פיקטיבי. מדובר במהלך שמערב שימוש בטכנולוגיה וניצול אמון הציבור בשלטון המקומי, תוך התחזות לרשויות העיר.

התחזות חכמה, נזק ממשי

מהחקירה עולה כי במשך תקופה הופצו דוחות חניה על שמשות רכבים ברחבי הרצליה, שנראו כלפי חוץ כמו דוחות רשמיים מטעם העירייה. הדוחות כללו קוד QR שהפנה לדף אינטרנט שנראה לגיטימי – אך בפועל לא היה שייך לעיריית הרצליה או לגוף מוסמך אחר. לפי החשד, אזרחים ששילמו דרך הקישור העבירו בפועל את כספם לחשבון פרטי של החשוד.

החקירה נפתחה לפני מספר חודשים בעקבות פניות שהתקבלו במשטרת מרחב ירקון, ולאחר עבודת איסוף מודיעיני שקטה בשיתוף מחלקת הפשיעה המקוונת של מחוז תל אביב, הפכה גלויה. בלשי תחנת גלילות פשטו על ביתו של החשוד עם צו חיפוש של בית משפט. במהלך הפעולה נתפס ציוד מחשוב רב וכן מזומן בסכום של כ־14,000 שקל.

הפרשה הזו מדגישה תופעה רחבה יותר: המעבר של ההונאות מהמרחב הציבורי אל המרחב הדיגיטלי וההיברידי. השימוש בקוד QR – שנחשב לאמצעי נוח ובטוח יחסית – הופך לכלי להונאה, בעיקר כאשר העיצוב הגרפי ותצוגת האתרים מצליחים לדמות אתרים רשמיים. הציבור מתקשה להבחין בין מקור אמיתי למתחזה, במיוחד כשמדובר בתשלום סמלי יחסית.

נראה כי החשוד לא פעל לבד, אלא ייתכן כי קיבל סיוע טכנולוגי או לוגיסטי – אם כי המשטרה טרם פרסמה מידע בנושא. החקירה נמשכת וצפויים מעצרים או צעדים נוספים, ככל שיאותרו חשודים נוספים.