הוצאות הדיור בשיא של 20 שנה: הלמ"ס עדכנה משקולות למדד המחירים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המשקולות החדשות לסל הצריכה, הקבועים את השינוי בשיעור ההוצאה החודשית בקרב משקי הבית בישראל. סעיף הדיור הפך גדול יותר, אבל לסעיפי התחבורה והתקשורת יש משקל נמוך יותר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המשקולות החדשות לסל הצריכה, שקובע איך יראה מדד המחירים לצרכן. המשקולות, למי שלא מכיר, מתפרסמות פעם בשנתיים והן מתייחסות למוצרים ושירותים אשר נכנסו לסל או הוצאו ממנו ומעידים על שיעורם בהוצאה החודשית בקרב משקי הבית בישראל.
אגב, מדד המחירים יתפרסם מחרתיים (רביעי). התחזית לינואר היא עליה של 0.1%-0.2%. המדד הזה יהיה הראשון שיתפרסם תחת ממשלת נתניהו החדשה ויהיה מעניין לראות כיצד הוא יושפע מהאירועים האחרונים והניסיון לבלום את מחירי המזון, החשמל, המים - ובעיקר הדיור. על פניו מוקדם עדיין לראות את ההשפעה של המהלכים האחרונים. גם עליית הדולר עדיין לא תורגש במדד ינואר, אבל כנראה שבפברואר היא תשפיע.
בחזרה למשקולות החדשות. השינויים במדד נקבעים לפי סל צריכה ממוצע, המכיל משקולות לכל מוצר. בכל חודש הסל מתעדכן בהתאם למשקולות, שמשתנות על פי סקר משקי בית. עדכון הסל האחרון מצביע על המשקל האדיר של סעיף הדיור - 26% מכלל הצריכה - שיא של 20 שנה. הוא עלה בהשוואה ל-24.7% בסל הקודם. משקלו של סעיף תחבורה ותקשורת ירד ל-17.5% בסל החדש, לעומת 18.4% בסל הקודם. משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) עלה ל-18.3% מסל הצריכה החדש, לעומת 17.9% בסל הקודם.
כמו כן, בלמ"ס החליטו להוציא מהסל הוצאות לא רלוונטיות כמו בדיקות קורונה שכמעט לא קיימות והכניסו סעיפים אחרים כמו השכרת רכש ואימוני כושר.
מאז עדכון סל המדד בינואר 1999, משקלות המדד מתעדכנים מדי שנתיים. זאת בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבין-לאומי לעריכת מדד המחירים לצרכן, הממליצות לעדכן את סל המדד לעיתים תכופות כדי להקטין הטיות אפשריות במדד, הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.
- לגור בקראוון - כל מה שצריך לדעת על פתרון הדיור שתופס תאוצה
- אלביט הדמיה מציגה רבעון עם קצב מכירות גבוה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלמ"ס ציינו כי החל מינואר 2023, עודכן הרכב התצרוכת של משקי הבית שמהווה את הבסיס לסל המשקלות של מדד המחירים לצרכן במחירי 2022. לצורך כך נעשה שימוש בכמה מקורות: סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2021 בקרב כ-6,057 משקי בית ומייצג את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.84 מיליון משקי בית באוכלוסייה; התאמה של נתוני סקר הוצאות משקי הבית עבור סעיפים שחלו בהם שינויים ניכרים בדפוסי הצריכה בשל משבר הקורונה; מקורות מינהליים נוספים.
- 2.בל נתבלבל. לאנשי הכיפה בית עולה מיליון, לחילונים 3!!!! (ל"ת)100 13/02/2023 14:08הגב לתגובה זו
- 1.רועי 13/02/2023 13:56הגב לתגובה זובחסות הריבית האפסית חוזרת לנו לפנים בעוצמה אדירה הונאת האינפציה .... קריסה נעימה לכולם לצערי
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
