הוצאות הדיור בשיא של 20 שנה: הלמ"ס עדכנה משקולות למדד המחירים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המשקולות החדשות לסל הצריכה, הקבועים את השינוי בשיעור ההוצאה החודשית בקרב משקי הבית בישראל. סעיף הדיור הפך גדול יותר, אבל לסעיפי התחבורה והתקשורת יש משקל נמוך יותר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המשקולות החדשות לסל הצריכה, שקובע איך יראה מדד המחירים לצרכן. המשקולות, למי שלא מכיר, מתפרסמות פעם בשנתיים והן מתייחסות למוצרים ושירותים אשר נכנסו לסל או הוצאו ממנו ומעידים על שיעורם בהוצאה החודשית בקרב משקי הבית בישראל.
אגב, מדד המחירים יתפרסם מחרתיים (רביעי). התחזית לינואר היא עליה של 0.1%-0.2%. המדד הזה יהיה הראשון שיתפרסם תחת ממשלת נתניהו החדשה ויהיה מעניין לראות כיצד הוא יושפע מהאירועים האחרונים והניסיון לבלום את מחירי המזון, החשמל, המים - ובעיקר הדיור. על פניו מוקדם עדיין לראות את ההשפעה של המהלכים האחרונים. גם עליית הדולר עדיין לא תורגש במדד ינואר, אבל כנראה שבפברואר היא תשפיע.
בחזרה למשקולות החדשות. השינויים במדד נקבעים לפי סל צריכה ממוצע, המכיל משקולות לכל מוצר. בכל חודש הסל מתעדכן בהתאם למשקולות, שמשתנות על פי סקר משקי בית. עדכון הסל האחרון מצביע על המשקל האדיר של סעיף הדיור - 26% מכלל הצריכה - שיא של 20 שנה. הוא עלה בהשוואה ל-24.7% בסל הקודם. משקלו של סעיף תחבורה ותקשורת ירד ל-17.5% בסל החדש, לעומת 18.4% בסל הקודם. משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) עלה ל-18.3% מסל הצריכה החדש, לעומת 17.9% בסל הקודם.
כמו כן, בלמ"ס החליטו להוציא מהסל הוצאות לא רלוונטיות כמו בדיקות קורונה שכמעט לא קיימות והכניסו סעיפים אחרים כמו השכרת רכש ואימוני כושר.
מאז עדכון סל המדד בינואר 1999, משקלות המדד מתעדכנים מדי שנתיים. זאת בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבין-לאומי לעריכת מדד המחירים לצרכן, הממליצות לעדכן את סל המדד לעיתים תכופות כדי להקטין הטיות אפשריות במדד, הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.
- התאוששות בשוק הדיור? מה מספרים הדוחות של דמרי?
- אשקלון מתרחבת צפונה: תוכנית מתחם הגולף יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלמ"ס ציינו כי החל מינואר 2023, עודכן הרכב התצרוכת של משקי הבית שמהווה את הבסיס לסל המשקלות של מדד המחירים לצרכן במחירי 2022. לצורך כך נעשה שימוש בכמה מקורות: סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2021 בקרב כ-6,057 משקי בית ומייצג את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.84 מיליון משקי בית באוכלוסייה; התאמה של נתוני סקר הוצאות משקי הבית עבור סעיפים שחלו בהם שינויים ניכרים בדפוסי הצריכה בשל משבר הקורונה; מקורות מינהליים נוספים.
- 2.בל נתבלבל. לאנשי הכיפה בית עולה מיליון, לחילונים 3!!!! (ל"ת)100 13/02/2023 14:08הגב לתגובה זו
- 1.רועי 13/02/2023 13:56הגב לתגובה זובחסות הריבית האפסית חוזרת לנו לפנים בעוצמה אדירה הונאת האינפציה .... קריסה נעימה לכולם לצערי
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
