900 רכבים ונכסים ב-200 מיליון ש' - רשות המסים מסכמת שנה במגזר הערבי
רשות המסים מסכמת שנה של פעילות מבצעית במסגרת מבצע "מסלול בטוח" והמאבק הלאומי לטיפול בפשיעה בחברה הערבית לחיזוק המשילות וההרתעה. לאורך השנה פעלה רשות המסים במגזר הערבי בארבעה מישורים. במישור הראשון, פעלו משרדי החקירות של מס הכנסה ומע"מ בשיתוף עם יחידות שונות של משטרת ישראל, לפגיעה בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה ומחוללי האלימות המרכזיים במגזר הערבי, על ידי תפיסת נכסים, איתור עבירות מס והפעלת אמצעי גבייה. במסגרת הפעילות במישור זה, תפסה רשות המסים נכסים בשווי של כ-185 מיליון שקל מכוח חוק איסור הלבנת הון ועוקלו 15 רכבי יוקרה. כמו כן בוצעו 203 מעצרים, נחקרו 1,212 חשודים והוצאו 49 דרישות לפתיחת תיקים ו-44 דרישות להצהרות הון.
במישור שני, התמקדה הפעילות באכיפת הציות להוראות ניהול ספרים והוראות החוק לצמצום השימוש במזומן בקרב נותני שירותים פיננסיים, בעיקר צ'יינג'ים, שסומנו כמוקד להלבנת הון עבור גורמים עברייניים. במסגרת פעילות ממוקדת זו, אשר בוצעה בשיתוף עם משטרת ישראל, בוצעו פעולות אכיפה בקרב 37 נותני שירותים פיננסיים ונתגלו עבירות של אי רישום הכנסות בסכום כולל של כ-131 מיליון שקל ועבירות על החוק לצמצום השימוש במזומן בסכום כולל של כ-28 מיליון שקל. כתוצאה מהפעילות נתפסו נכסים בשווי של כ-31 מיליון שקל מכוח חוק איסור הלבנת הון והוטלו עיצומים בסך של כ-7 מיליון שקל מכוח החוק לצמצום השימוש במזומן.
מישור נוסף של פעילות היה גבייה מבעלי חובות לרשות המסים, שנערכה על היחידה הארצית לאכיפת הגבייה ברשות המסים (הוצל"פ) ומשרדי המע"מ האזוריים, בשיתוף עם משטרת ישראל. במסגרת פעילות זו נתפסו 838 רכבים אצל 1,122 חייבים שצברו חובות בסך של כ-420 מיליון שקל.
לבסוף, כללה הפעילות של רשות המסים גם אכיפה מוגברת בקרב עסקים במגזר הערבי, שבוצעה על ידי היחידות לניהול ספרים במשרדי מס-ההכנסה האזוריים והיחידה הארצית לניהול ספרים. במסגרת פעילות זו בוצעו 718 ביקורות לעסקים כאשר ב-488 מהן (67%) נתגלו עבירות. העבירות כללו 264 עבירות של אי רישום הכנסות על ידי בעל העסק, בסכום כולל של כ-9 מיליון שקל, 119 עבירות של אי ניהול ספרים והפרות של החוק לצמצום השימוש במזומן בסכום כולל של כ-428 אלף שקל.
- המדינה מזרימה מיליארדים - החמולות השולטות דאגו למקורבים, ארגוני הפשע דורשים נתח, אחרת הם יורים
- "חלק מגל הפשיעה בחברה הערבית - בגלל משבר הדיור"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים הדגישה כי פעילותה בארבעה מישורים אלה נועדה להשיג שתי מטרות עיקריות: לפגוע בתשתית הכלכלית של מחוללי האלימות העיקריים, ולהגביר את הציות לחוק ושיתוף הפעולה עם הרשויות על ידי אכיפה מאומצת של חוקי המס.
לדברי מנהל רשות המסים, ערן יעקב, קיים קשר הדוק בין אכיפת חוקי המס למאבק בפשיעה האלימה: "פעילותה של רשות המסים בחברה הערבית בשנה האחרונה פגעה בתשתית הכלכלית שמאפשרת לארגוני פשיעה לפעול ולבצע פשעים אלימים. לצד זאת, הפעילות תרמה לחיזוק המשילות ולתחושה שהחוק הוא החוק ומדינת ישראל תאכוף את החוקים בכל מקום ובכל שעה. יצירת אמון בקרב הציבור ברשויות האכיפה ובמעמד החוק היא צעד מכריע בצמצום הפשיעה באשר היא ורשות המסים תמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם גורמי אכיפה אחרים להשגת מטרות אלו".
- 3.תמשיכו זה רק קצה הקרחון (ל"ת)אלעד 23/10/2022 13:47הגב לתגובה זו
- 2.א-ב 23/10/2022 11:50הגב לתגובה זופעילות מבורכת אבל רחוקה מהנדרש. אגב כדאי לעשות תחשיב המראה תשואה לשעת פעילות כזו. מניח שיוכח שכדאי מאד לקלוט עוד 500 שוטרים ופקחי מס שיעסקו בנושא על בסיס קבוע. כמובן במגזרים שם אי הדיווח הוא נורמת התנהגות. ערבים לבטח אך גם חרדים וגם עוסקים פטורים ואחרים העובדים בשחור. בנוסף ראוי לבצע רפורמה מקיפה במס הכנסה שתפשט את הכללים ותביא לגבייה רחבה ועמוקה יותר על המשתמטים. כך יהיו הכנסות נוספות למדינה שנקווה כי תחולקנה בהתאם לתועלת הציבור.
- 1.ברכה והצלחה (ל"ת)אלי 23/10/2022 11:47הגב לתגובה זו
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")