יהיה טוב. האמרה הכל כך ישראלית – ואחת מחולותיה של החברה שלנו – שבה אנחנו כל כך אוהבים להשתמש, כאילו נמחקת לאט לאט מהלקסיקון. בעבר כל תשובה שנייה הייתה יהיה טוב או יהיה בסדר. במלחמות הכי הקשות, בסיטואציות הכי מכבידות מבחינה אישית, תמיד, תמיד, תמיד היה לנו את ה-יהיה טוב שלנו. היום שומעים את זה פחות ופחות. מבלי ששמנו לב, אחת מהאימרות הישראליות הכי חשובות, נלקחה על ידי הקורונה ומצב הכלכלה – הן הישראלית והן העולמית.

יש סיבה מאוד פשוטה למה צמד המילים הללו מתאדות לאיטן. המצב לא טוב. נכון שיכול להיות גרוע יותר, כי תמיד יכול להיות גרוע יותר, אבל זה לא מנחם אף אחד. מיליון ישראלים יושבים בבית בלי ביטחון תעסוקתי ואישי. אנחנו עומדים בפני גל של פשיטות רגל. יש מגפה שמשתוללת עם חורף מתקרב. מד הלחץ עולה באופן עקבי, כשבעלי עסקים מדברים בגלוי על יציאה לרחובות נוכח הפעילות הממשלתית הדלה, למרות היותה ממשלה שקמה "להילחם בקורונה".  

בנק ישראל מנמיך ציפיות

כשהציג השבוע את ההרחבה הכמותית, בנק ישראל חזה כי הכלכלה הישראלית תצטמק בכ-6% ב-2020. בהתחשב בעובדה שבריטניה צפויה להתכווץ בכ-10% וגרמניה וצרפת ב-12%. אז שוב, המצב יכול להיות גרוע יותר.

למרות זאת, לא הייתי נאחז במספרים. תקופת הקורונה היא תקופת הכוכבית. וגם בבנק ישראל יודעים. איך אני יודע? כי באותה נשימת QE, בבנק ישראל כבר הודיעו כי ייתכן וייאלצו לתקן את ההערכה הזו בעוד חודשיים לרמה של מינוס 9% – בהינתן במצבים המשתנים שעמם אנו צפויים להתמודד.

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם להיות זהיר בהימור שלי – בעוד חודשיים הצמיחה אכן תשונמך. זה לא פסימיזם. זה ריאליזם. לצערי, כנראה לא תהיה ברירה. מעבר לעובדה שאמצעי הסגר מתחילים לחזור ביתר שאת, הן בסגירת עסקים, בהגבלת התכנסויות וסגרים ממוקדים על ערים ושכונות.

עכשיו, מדברים על כך שמערכת החינוך לא תיפתח בספטמבר, אלא רק לאחר החגים. כלומר במקרה הטוב התלמידים בישראל יחזרו רק לקראת אמצע אוקטובר. במקרה הטוב, כן. זה בהינתן ולא ימשיך הזינוק במספר הנדבקים, שיכול להוביל להשתת סגר מלא, יחד עם החששות מהתפרצות של שפעת וקורונה יחד.

"לאורך זמן לאנשים יהיה קשה להחזיר משכנתאות או לשלם שכר דירה"

אז מה תהיינה ההשפעות על המשק. כרגיל בתקופתנו, אפשר לומר בוודאות שמוקדם מדי כדי לקבוע. אבל כלכלני מאקרו ניסו לענות בדיוק על השאלה הזו. התשובות, לא בדיוק מעודדות. ככל שאנשים ישארו בבית, כך יהיה להם קשה יותר לשלם חשבונות, במיוחד שכר דירה ומשכנתאות, שמהווים את המרכיב העיקרי בהוצאה של משקי בית.

• הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
• הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

"בגל הראשון ההיעדרות המסיבית החלה בגלל שהייתה תעסוקה כמעט מלאה. היה פחות מ-4% אבטלה. פתאום נהיינו עם מיליון מובטלים ואנשים שהוצאו לחל"ת, שחלק גדול מהם עוד לא חזרו לעבוד", אומר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות.

"אם התרחיש יהיה כל כך חריף, רוב העובדים עדיין יהיו בהיעדר תעסוקה. ברור שתהיה לזה השפעה שלילית על המשק – אבל לא כמו בסגר הראשון, בגלל שאנשים כבר יושבים בבית", הוסיף.

מה עם שכר דירה ומשכנתאות, ככל שהמשבר יימשך יהיה יותר קשה לאנשים לשלם והלוואות?

"הדיור הוא הסעיף המרכזי במדד והוא מהווה רבע ממנו. ככל שהגל השני יהיה יותר ממושך על הפעילות של המשק, הסעיף הזה יהיה בין הראשונים להיפגע, היכולת לעמוד בהחזרי שכ"ד ומשכנתאות קטנה משמעותית. יכול להיות שילכו לקראת משקי הבית".

"באוצר לא אוהבים לתת כסף; תחזית בנק ישראל אופטימית מדי"

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, רואה את מה שקורה היום בעולם בכלל וזה קצת מזכיר לו את הסרט מקס הזועם משנות ה-70. בסרט נלחמים מלחמה על חבית דלק. אנחנו בדרך לשם? כץ רוצה לקוות שלא. אבל כמות האירועים היא אכן חריגה מאוד.

"בנק ישראל הציג את התרחיש לסוף שנה - מינוס 9% ואבטלה של 12%. כרגע זה נשמע סביר, אפילו טיפה אופטימי. 

"החשש הוא שניתקע עם אבטלה גבוהה לאורך זמן. בכלל לא ברור שב-2021 נראה ריבאונד שכולם חושבים. כרגע, אני לא חושב שיהיה ריבאונד בצורת V. התרחיש הזה הופך להיות יותר ויותר סביר. גם הגירעון יהיה גבוה מאוד וייתקע כמו אצל האמריקאים על רמה של 15% או 16% ובנק ישראל ימשיך להתערב", הוסיף.

"בסוף, צריך לזכור שאנחנו לא יודעים. אי פתיחת הלימודים זה מכת מוות להמון משפחות. המסקנה מכל זה ואת זה לא ראינו עד עכשיו, וזו האכזבה הגדולה, שהממשלה לא מוציאה כסף גדול יותר. נערי האוצר לא אוהבים את זה.

אז יש תוכנית חדשה והיא משמעותית, אבל המבחן שלה יהיה בביצוע. "מ-100 מיליארד שקל בתוכנית העיקרית שהיתה אמורה לעזור לאנשים ועסקים נוצלו רק 42 מיליארד.", מעדכן כץ, "שמים יותר מדי מקלות בגלגלים. בגרמניה השמרנית ישר תמכו, אצלנו הכול מסובך וכל הזמן אומרים לאנשים שהם לא עומדים בקריטריונים. זה עצוב. עכשיו מבטיחים לנו תוכנית ב', כשעוד לא ניצלו את התוכנית הראשונה. הזוי".