ריאיון עבודה עובדים משק
צילום: Istock

השכר הממוצע במשק במאי - 10.5 אלף שקל. מי שיאני השכר?

מדובר בעלייה של 3.6% במחירים שוטפים לעומת חודש מאי אשתקד. מספר המשרות היה 3.7 מיליון. בתחום ההייטק שכר ממוצע של כ-21.4 אלף שקל

מורן ישעיהו | (2)

​בחודש מאי 2019 השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בישראל עמד על 10,477 שקל - ירידה של 2.4% לעומת החודש הקודם, ועלייה של 3.6% לעומת מאי 2018. כך עולה מנתוני הלמ"ס. מספר משרות השכיר היה 3.74 מיליון, מרביתן (66.3%) היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק. 

השכר הממוצע הגבוה ביותר במשק נרשם בענף המידע והתקשורת - 20,736 שקל (ירידה של 6.4% לעומת אפריל). במקום השני נמצא ענף שירותים פיננסים (בנקים) ושירותי ביטוח עם 20,484 שקל, ובשלישי ענף אספקת חשמל ומים, שירותי וביוב וטיהור וטיפול בפסולת, עם 19.2 אלף שקל בחודש.

במקום האחרון נמצא ענף שירותי אירוח ואוכל נרשם עם 5,124 שקל למשרת שכיר במאי - בענף זה השכר הממוצע של העובדים בשירותי אירוח היה גבוה ב-54.7% מזה של כלל הענף.

בחודש זה עובדי מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי השתכרו כ-14.9 אלף שקל בממוצע. בענף הבינוי מדובר בשכר ממוצע של כ-10 אלף שקל לעובדים. בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד, שכרם הממוצע של העובדים הסתכם בכ-9 אלף שקל, בענף החינוך כ-8 אלף שקל.

מקור הנתונים: הלמ"ס

יציבות במספר המשרות

נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר בחודשים מרץ-מאי 2019, הן במחירים שוטפים והן במחירים קבועים (שכר זה מייצג את השכר ללא השפעה של עליות ו/או ירידות מחירים במשק), בשיעור של 2.3% ו-0.7% בחישוב שנתי בהתאמה.

עוד נרשמה יציבות במספר משרות השכיר: בחודשים מרס-מאי 2019 מספר משרות השכיר בחישוב שנתי היה כמעט ללא שינוי, לאחר עלייה של 1.3% בחישוב שנתי בחודשים דצמבר 2018-פברואר 2019.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמו כן, בחודש מאי 2019 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות עם 2.395 מיליון משרות שכיר המהוות 64% מכלל משרות השכיר במשק. השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 11,176 שקל.

תחום ההייטק - השכר הגבוה בקרב עובדי מחקר מדעי ופיתוח

בחודש מאי 2019 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 22,502 שקל לעומת 21,415 במאי אשתקד - עלייה של 5.1%. מספר המשרות בענף הזה היוו 8.8% מכלל משרות השכיר במשק.

השכר הגבוה ביותר של כ-28.6 אלף שקל נרשם בענף מחקר מדעי ופיתוח. במקום השני היה ענף תכנות וייעוץ במחשבים, הכולל את היקף המשרות הגדול ביותר בתחום (46.9%), עם כ-22.9 אלף שקל. בענף שירותי תקשורת נרשם השכר הנמוך ביותר של 13.6 אלף שקל (ירידה של 13.9% לעומת אפריל).

מקור הנתונים: הלמ"ס

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ללא 09/08/2019 00:30
    הגב לתגובה זו
    חשמל ומים, אוכלי חינם, ויסלחו לי שני האנשים שיובדים באמת
  • 1.
    אחת שיודעת 08/08/2019 19:30
    הגב לתגובה זו
    מקבלים 7000 ברוטו. ונשארים עם 5700 אחרי כל ההורדות וזה עוד עם תואר. הכתבה הזאת רק על אנשי הייטק הבכירים ואנשי הפיננסיים הבכירים. פקידי בנק פשוטים מרווחים שכר מינימום.
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם

מנדי הניג |

נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 


התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 


הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.