ריאיון עבודה עובדים משק
צילום: Istock

השכר הממוצע במשק במאי - 10.5 אלף שקל. מי שיאני השכר?

מדובר בעלייה של 3.6% במחירים שוטפים לעומת חודש מאי אשתקד. מספר המשרות היה 3.7 מיליון. בתחום ההייטק שכר ממוצע של כ-21.4 אלף שקל

מורן ישעיהו | (2)

​בחודש מאי 2019 השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בישראל עמד על 10,477 שקל - ירידה של 2.4% לעומת החודש הקודם, ועלייה של 3.6% לעומת מאי 2018. כך עולה מנתוני הלמ"ס. מספר משרות השכיר היה 3.74 מיליון, מרביתן (66.3%) היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק. 

השכר הממוצע הגבוה ביותר במשק נרשם בענף המידע והתקשורת - 20,736 שקל (ירידה של 6.4% לעומת אפריל). במקום השני נמצא ענף שירותים פיננסים (בנקים) ושירותי ביטוח עם 20,484 שקל, ובשלישי ענף אספקת חשמל ומים, שירותי וביוב וטיהור וטיפול בפסולת, עם 19.2 אלף שקל בחודש.

במקום האחרון נמצא ענף שירותי אירוח ואוכל נרשם עם 5,124 שקל למשרת שכיר במאי - בענף זה השכר הממוצע של העובדים בשירותי אירוח היה גבוה ב-54.7% מזה של כלל הענף.

בחודש זה עובדי מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי השתכרו כ-14.9 אלף שקל בממוצע. בענף הבינוי מדובר בשכר ממוצע של כ-10 אלף שקל לעובדים. בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד, שכרם הממוצע של העובדים הסתכם בכ-9 אלף שקל, בענף החינוך כ-8 אלף שקל.

מקור הנתונים: הלמ"ס

יציבות במספר המשרות

נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר בחודשים מרץ-מאי 2019, הן במחירים שוטפים והן במחירים קבועים (שכר זה מייצג את השכר ללא השפעה של עליות ו/או ירידות מחירים במשק), בשיעור של 2.3% ו-0.7% בחישוב שנתי בהתאמה.

עוד נרשמה יציבות במספר משרות השכיר: בחודשים מרס-מאי 2019 מספר משרות השכיר בחישוב שנתי היה כמעט ללא שינוי, לאחר עלייה של 1.3% בחישוב שנתי בחודשים דצמבר 2018-פברואר 2019.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמו כן, בחודש מאי 2019 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות עם 2.395 מיליון משרות שכיר המהוות 64% מכלל משרות השכיר במשק. השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 11,176 שקל.

תחום ההייטק - השכר הגבוה בקרב עובדי מחקר מדעי ופיתוח

בחודש מאי 2019 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 22,502 שקל לעומת 21,415 במאי אשתקד - עלייה של 5.1%. מספר המשרות בענף הזה היוו 8.8% מכלל משרות השכיר במשק.

השכר הגבוה ביותר של כ-28.6 אלף שקל נרשם בענף מחקר מדעי ופיתוח. במקום השני היה ענף תכנות וייעוץ במחשבים, הכולל את היקף המשרות הגדול ביותר בתחום (46.9%), עם כ-22.9 אלף שקל. בענף שירותי תקשורת נרשם השכר הנמוך ביותר של 13.6 אלף שקל (ירידה של 13.9% לעומת אפריל).

מקור הנתונים: הלמ"ס

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ללא 09/08/2019 00:30
    הגב לתגובה זו
    חשמל ומים, אוכלי חינם, ויסלחו לי שני האנשים שיובדים באמת
  • 1.
    אחת שיודעת 08/08/2019 19:30
    הגב לתגובה זו
    מקבלים 7000 ברוטו. ונשארים עם 5700 אחרי כל ההורדות וזה עוד עם תואר. הכתבה הזאת רק על אנשי הייטק הבכירים ואנשי הפיננסיים הבכירים. פקידי בנק פשוטים מרווחים שכר מינימום.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).