שר האוצר משה כחלון בפגישה עם בכיר פייפאל
צילום: דוברות כולנו
ניתוח Bizportal

כחלון מנסה להרשים בדאבוס, אך האם ההסכם עם פייפאל באמת יעזור לעסקים הקטנים?

שר האוצר נרגש לספר על פגישה עם נציגי פייפאל אמש ואפשרות להרחבת הפעילות של החברה בישראל, בצעד שאמור לעזור לעסקים הקטנים. האם כך הם פני הדברים? 
נועם בראל | (2)

שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד נפגשו אמש עם נשיא פייפאל וצוות בכיר מהחברה בכנס דאבוס בשוויץ. מטרת הפגישה – הרחבת פעילותה של פייפאל בישראל כדי לעזור לעסקים הקטנים ולפתוח תחרות אפשרית אל מול הבנקים בישראל. אך האם פייפאל באמת יכולה לעזור לעסקים ולעודד תחרות? ובכן, אל תמהרו לפתוח את השמפניות כל כך מהר, אלא אם כן, אתם מנכ"ל פייפאל, ואז יש לכם את כל הסיבות בעולם להתרגש ממהלך שכזה.

ראשית, צריך להבין מי היא פייפאל ומה החברה מציעה. פייפאל הוקמה על ידי מקס לווצ'ין ופיטר טיל תחת השם "קונפיניטי" בדצמבר 1998 וכשנתיים לאחר מכן, בשנת 2000, התאחדה עם המתחרה העיקרית שלה, X.com, אשר הייתה בבעלות המיליארדר אילון מאסק. בהמשך הדרך, תחבור החברה עם ענקית הקמעונאות, איביי, אשר מצאה בפייפאל דרך קלה ונוחה כדי לאפשר תשלומים מאובטחים בכל מטבע ומכל העולם.

עמלה גבוהה על כל עסקה

אותו קשר בין פייפאל לאיביי הוביל את המתחרה העיקרית של איביי, אמזון, לשלול את אפשרות לשלם עם פייפאל בפלטפורמת המסחר שלה, ולמעשה הותיר את פייפאל עם לקוחה אחת גדולה עיקרית. הקשר הזה אגב, לא החזיק זמן רב, לאחר שאיביי הודיעה בתחילת השנה כי היא נפרדת מהשירותים של פייפאל ועוברת לעבוד עם Ayden ההולנדית.

הסיבה לכך פשוטה, והיא גם הסיבה לכך שעסקים קטנים לא יפיקו תועלת של ממש מההתרחבות של פייפאל בישראל. איביי הבינו שהעמלות שפייפאל מבקשת מהמוכרים, כ-4% משווי העסקה, מתגלגלים ללקוחות בצורה של מחירים גבוהים יותר, דבר שגורם ללקוחות לחפש מחירים טובים יותר אצל המתחרות – אמזון ועלי אקספרס. אגב עלי אקספרס, שם דווקא אפשר לשלם בפייפאל, אך אם תבחרו לשלם כך, תתבצע תוספת אוטומטית של 4% למחיר המוצר, שתלך (כפי שאתם בטח מבינים בשלב הזה) – לכיס של פייפאל.

נקודה נוספת אותה צריך לציין היא הקלות בה הלקוח יכול לבטל עסקה ולקבל את כספו בחזרה. העקרון פשוט – פייפאל מציעה לכל לקוח לפתוח "עימות" מול בית עסק, במהלכו נציגיה יקבעו אם העסקה מאושרת או לא.

כך זה עובד - תחילה נפתח "עימות" שבו הקונה או המוכר מערערים על תקינות העסקה. במקרה ששני הצדדים לא הגיעו להסכמה, רשאי אחד הצדדים "להסלים" את המחלוקת לתביעה, שבה פייפאל תבחן את המחלוקת תוך שהיא נותנת לצד השני זמן מסוים לענות. במקרה שהצד השני לא ענה במסגרת הזמן (בדרך כלל, כ-7 ימים) תוכרע המחלוקת באופן אוטומטי לטובת התובע. במקרה שהנתבע ישיב, פייפאל תבחן את האירוע ותכריע לטובת אחד הצדדים.

מה קורה בפועל? לעיתים קרובות הקונים מנצלים שירות זה לרעה וטוענים טענות שקריות. לעיתים קורה שקונים מתלוננים שהמוצר לא הגיע, או שהגיע במצב לא טוב, ובכך הם מאלצים את המוכר לתת החזר גם אם המוצר הגיע במלואו.

קיראו עוד ב"בארץ"

המצב הזה, בו הנציגים של פייפאל, שהם לרוב פועלים ממדינות עולם שלישי שרק רוצים "לתקתק את העבודה", בוחרים בהרבה מן המקרים להחזיר את הכסף ללקוח למרות שהעסקה בוצעה כהלכה. מספר המעקב לא מראה מסירה עם חתימה? הלקוח קיבל את המוצר יום אחרי התאריך אליו התחייבת? אין מה לעשות – פייפאל תזכה את הלקוח במלוא סכום העסקה. ואם אתה עסק קטן, זהו מצב הרסני.

נטו שליטה בכסף

אם זה לא מספיק, פייפאל למעשה מחליטה אם הכסף ישתחרר או לא. קיבלתם סכום גבוה מלקוח? פייפאל תעצור את ההעברת התשלום ותבקש מסמכים שיוכיחו את זהותכם ואת פעילותכם. עד אז הכסף "תקוע" ולא ישוחרר. וזה אפילו לא מצב חריג, זו שגרת ההתנהלות. תשאלו כל סוחר ישראלי באיביי על מערכת היחסים "המופלאה" שלו עם פייפאל וכמה שעות הוא בילה עם נציגיה בטלפון כדי לקבל תשלום עבור מוצרים שהוא מכר וסיפק ללקוחותיו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רם מנשה 24/01/2019 17:48
    הגב לתגובה זו
    כל מה שכתבתם זה מסביר כמה טוב לעבוד עם פייפייל הלקוחות הקטנים שאני מוביל אותם אני ממליץ להם על פייפל בחום חשוב שנזכור כי פיפל שומרת על הלקוח אבל דואגת להיות ספק אמין אי אפשר להתחרות עם אמזון ושאר הענקים אבל לרכישה מקומית ישראלית בישראל זה פתרון מעולה רק שהשרותים יגדלו באופן מלא
  • 1.
    רק שיורידו עמלות והכל בסדר! (ל"ת)
    עוסק 24/01/2019 17:01
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי