מרים נאור ואסתר חיות בג"צ בית המשפט העליון
צילום: נועם מושקוביץ

השופט בדימוס דניאל ארנסט: תמיד היו דילים וקליקות בבחירת שופטים

"תן לי למנות את השופט הזה והזה – ותעזור לי למנות את המקורבים לי במקומות שאני חפץ בהם", כך מתאר שופט בדימוס את מינויי השופטים בישראל

גיא עיני | (5)

נראה כי פרשת השחיתות במינויי השופטים רק מתחילה להכות גלים וניתן להעריך שאנו עומדים בפני אחת מפרשיות המשפט הגדולות שידעה המדינה לפחות בשנים האחרונות.

לאחר תגובת נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות ושרת המשפטים איילת שקד, גם השופט בדימוס, דניאל ארנסט מגיב על הפרשה שרק מעט ממנה ניתן לפרסום: "צו איסור פרסום על הפרשה מיותר ומזיק. תמיד היו דילים וקליקות בבחירת שופטים, והאלטרנטיבה  - גרועה יותר".

נראה כי מערכת המשפט בישראל עושה (במכוון או לא) כל שיבכולתה על מנת לפגוע באמון הציבור בה. החל מפרשת אפי נוה שניסה להיכנס לארץ עם בת זוגו ללא מעבר בביקרות דרכונים ועכשיו הפרשה החדשה שמתחילה להסעיר את מערכת המשפט.

"כאשר מוטל צו איסור פרסום, כל מי שקשור וכל מי שמקושר יודע מה קורה – וכל יתר עם ישראל עסוק בספקולציות. אין דרך יותר שלומאלית ויותר שוחקת אמון מהדרך הזו", אומר השופט בדימוס ארנסט ומסביר: ""כל הסערה הנוכחית סביב המינויים היא סתם סנסציה, והגיע הזמן להסיר את איסור הפרסום".

ארנסט מתאר תמונת מצב שרובנו חשבנו או לפחות רצינו להאמין שלא קיימת במחוזותינו, מציאות של "שמור לי ואשמור לך"; "תמיד היו דילים בבחירת שופטים, תמיד הייתה מסחרה של 'תן לי למנות את השופט הזה והזה – ותעזור לי למנות את המקורבים לי במקומות שאני חפץ בהם'. הדילים תמיד היו סביב העדפה, או פוליטית, או מגדרית, או אתנית. זה לא אומר שזה מושחת. אין שיטה שאין בה דילים ולחצים".

ארנסט טוען כי השיטה למינויי שופטים בישראל היא הרע במיעוטו ביחס לעולם ונותן את ארצות הברית כדוגמא: "ראו מה קורה בארה"ב, שם השיטה היא של מינויים פוליטיים  – ואז ההכרעות שלה יוצאות לגמרי עקומות. אתה יכול להיתפס בחלק ממדינות בארה"ב שלוש פעמים מעשן מריחואנה ולהיכנס לכל החיים לכלא."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רמי הרוש 20/03/2022 19:43
    הגב לתגובה זו
    מי שהיה שופט וטוען את הנ"ל ראוי שיחקר
  • 4.
    משה כדורי 17/01/2019 11:30
    הגב לתגובה זו
    הצמד חמד שרצה לממש את המשילות תקע גול עצמי בדרך הגברת שרוצה מינוי שומרי סף -יועצים משפטים מקורבים- חברים לא הבינה מה זה חבר ... כדאי שתתבגרי גברת שקד.. את עוד ילדה קטנה עם חלב על השפתיים צריך להצמיד לך נהג מלווה
  • 3.
    יוסי מצופי הנגב 17/01/2019 00:16
    הגב לתגובה זו
    קליקות וקליקים
  • 2.
    אלירן 16/01/2019 21:35
    הגב לתגובה זו
    שנת 2019 כל מה שחשבנו על החונטות מתגלה ועוד הם מצדיקים זאת !!1
  • 1.
    הרואה 16/01/2019 18:39
    הגב לתגובה זו
    הייתי טוען טענה על אותו משקל על עבירה שביצעתי (שזה הרע במיעוטו ובלה בלה בלה...)- האם היית מזכה אותי?
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.