שינויים בקקטוס: מקצצים במדליות
תחרות הקריאייטיב של ענף הפרסום בישראל 'קקטוס הזהב' תחלק פחות מדליות ב-2012. כך הוחלט אמש בפגישה שקיים ועד התחרות בה התקבלו 2 החלטות שזכו לאישור וייכנסו לתוקף במועד הבא של התחרות - כך נודע לאייס.
ההחלטה שתוביל לחלוקת מדליות מוקפדת ביותר נעוצה בשינויו של סעיף מהותי בתקנון התחרות. עד לשנה האחרונה ומיום שתחרות הקקטוס נוסדה משרדים יכלו לזכות במדליה עבור כל עבודה אותה הגישו במסגרת קמפיין בודד. אמש הוחלט כי סדרת עבודות מאותו קמפיין תזכה לפרס אחד בלבד.
כלומר, משרד פרסום היה מתמודד בתחרות עם קמפיין בקטגוריית חוצות או פרינט ומגיש 5 עבודות בוריאציות שונות מאותה הסדרה. שופטי התחרות יכלו להעניק לכל עבודה ציון בנפרד ומדליה כך שקמפיין בודד היה עשוי להטות את הכף עבור אותו משרד ולהגדיל מאוד את סיכויו לזכות בתואר משרד השנה. דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות הן קמפיין הובה-בובה של גיתם BBDO, קמפיין החוצות של דפי זהב בשלמור אבנון עמיחי וקמפיין מולינקס ברדיו של באומן בר ריבנאי.
ההחלטה התקבלה לאחר שהועלו טענות בקרב משרדי הפרסום על כך שמודל השיפוט הנוכחי יוצר עיוות של התחרות שכן משרד יכול 'להפציץ' בהגשות של עבודות מקמפיין אחד מוצלח. מנגד אומר לאייס גיא בר (גיתם BBDO), יו"ר ועדת התחרות כי "אנחנו נזהרים מלייצר עיוות מהצד השני". במקביל לשינוי הסעיף והחלטה על צירוף העבודות מאותה סדרה לפרס אחד הוחלט כי קמפיין שכולל בתוכו מספר עבודות וזכה במדליה יוענקו לו נקודות נוספות במקביל לניקוד הבסיס.
לדברי בר: "ההחלטה שקיבלנו נוגעת להגיון בריא. מדובר במגמה עולמית של השנים האחרונות, כאשר עבודות מאותו קמפיין מאוחדות להגשה אחת שזוכה בפרס בודד. עם זאת, זה מתבקש שסדרה של 3 עבודות מאותו קמפיין אשר זכה במדליית זהב תוערך בהתאם להישג ולכן הציון הנוסף הופך לקריטי".
החלטה נוספת שהתקבלה בפגישת הוועד נוגעת לקטגוריית האינטגרייטד (מדיה משולבת). בתחרות שהתקיימה ב-2010 נמנע מהמשרדים שהגישו עבודות בקטגוריית זו לפצל את ההגשה למדיות המשולבות בו ולהגיש בכל קטגוריה בנפרד את הביצוע המתאים לו. השנה הוחלט כי בתחרות הקרובה יוכלו המשרדים להגיש חלקים מעבודת אינטגרייטד בכל מדיה בנפרד בנוסף להתמודדות בקטגורייה זו.
- 8.שטויות, השאלה החשובה היא מה יעשה ספי שקד? (ל"ת)ש. סקד 25/10/2011 16:49הגב לתגובה זו
- 7.תחרות עלובה על מי אתם עובדים ???????????????? (ל"ת)אבי 25/10/2011 12:37הגב לתגובה זו
- 6.סקרן 24/10/2011 22:28הגב לתגובה זועדיין עדיף לפתח סדרות מצוינות? השיטה החדשה תמנף עבודה מצוינת מול יציאות חד פעמיות!?
- 5.גיא 24/10/2011 16:17הגב לתגובה זויש יותר ערך לקונספט, פחות לאקזקיושן. אבל לפני זה צריך קריאייטיב טוב :) יש משהו? לא זכור לי.
- 4.אורן 24/10/2011 16:03הגב לתגובה זופעם זה היה להיט, היום אפילו האוכל גרוע. אנלייק רציני
- 3.הגיע הזמן 24/10/2011 15:36הגב לתגובה זוכל פליצה לקחה שם ארד
- 2.קישקשתה 24/10/2011 15:30הגב לתגובה זואחת התחרויות החשובות והמרתקות בעולם הפרסום, אם לא הא...
- 1.תחרות מיותרת.. (ל"ת)הכי אפקטיבי 24/10/2011 14:41הגב לתגובה זו
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
