זכאות לנקודות זיכוי לקרובי נטול יכולת
האם הוראות הפקודה מחייבות נטול יכולת להיות רווק כדי לקבל הטבת מס
שאלה:
-----------------
לנישומה בת עיוורת מלידה, ובכל שנה היא מקבלת אישור על קבלת שתי נקודות זיכוי בשל נטולת יכולת. לאחרונה פנה פקיד השומה אל הנישומה בדבר כוונתו לבטל את נקודות הזיכוי ולחייבה רטרואקטיבית בגין הפחתת המס, היות שבתה נשואה כבר עשר שנים.
השאלה:
האם הוראות הפקודה מחייבות נטול יכולת להיות רווק כדי לקבל הטבת מס, ומהם המבחנים לשלילת הטבת מס זו?
תשובה:
-----------------
הוראות סעיפים 44 ו-45 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן:"הפקודה") דנות בנקודות זיכוי המוקנות לקרוב של נטול יכולת בשל הוצאות החזקתו במוסד (סעיף 44 לפקודה), וככל שהקרוב אינו נהנה מהוראות סעיף 44 לפקודה והיה לו ילד נטול יכולת כאמור (סעיף 45 לפקודה).
הוראות סעיף 45 לפקודה קובעות כדלקמן:
"45 (א) יחיד תושב ישראל שהיה לו בשנת המס ילד משותק, עיוור או מפגר או שהיה לבן זוגו ילד כאמור, יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד כאמור.
(ב) (בוטל).
(ג) יחיד יהיה זכאי לנקודות הזיכוי על פי סעיף קטן (א) רק אם לא קיבל זיכוי ממס עבור אותו ילד על פי סעיף 44.
(ד) שר האוצר רשאי לקבוע תנאים לזכאות לנקודות זיכוי על פי סעיף זה."
מכך אנו למדים כי נקודות הזיכוי מוקנות בשל קיומו של ילד משותק, עיוור או מפגר.
השימוש במונח "ילד" מעיד על הקשר המשפחתי ואין בו כדי להיות סייג בנוגע לגיל ה"ילד" האמור. חיזוק לכך אפשר למצוא בסעיף 44 לפקודה המשתמש באותו מונח ומקנה נקודות זיכוי גם לילדים בגירים המצויים במוסד, על פי הוראות התקנות שתוקנו מכוח סעיף זה.
הוראות תקנות מס הכנסה (זיכוי בעד נטול יכולת וזיכוי בעד הוצאות בשל החזקת קרוב במוסד), התשנ"ו-1996 (להלן: "התקנות") תוקנו מכוח סמכות שר האוצר להסדרת מתן נקודות הזיכוי האמורות, וקובעות כדלקמן:
"תנאי לזכאות
1. יחיד תושב ישראל יהא זכאי לזיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד לפי סעיף 44 לפקודה או לנקודות זיכוי בעד נטול יכולת לפי סעיף 45 לפקודה, לפי הענין (להלן - המזכה), אם ההכנסה החייבת של המזכה ושל בן זוגו, לא עלתה על 160,000 שקלים חדשים בשנת המס, ואם אין למזכה בן זוג - אם לא עלתה על 100,000 שקלים חדשים בשנת המס; לענין זה, 'הכנסה חייבת' - לרבות הכנסה פטורה ממס על פי דין.
בקשה לקבלת זיכוי
2. לקבלת זיכוי ממס לפי סעיף 44 לפקודה או לקבלת נקודות זיכוי לפי סעיף 45 לפקודה יגיש יחיד כאמור בתקנה 1 בקשה לפקיד השומה ויצרף לבקשתו:
(1) תעודה רפואית של המזכה ערוכה לפי טופס א' שבתוספת; ואם ראה פקיד השומה צורך בכך - כתב ויתור של המזכה על סודיות רפואית בנוגע לעניינים הנדונים בתעודה הרפואית;
(2) מסמכים המעידים, להנחת דעתו של פקיד השומה, על הוצאות החזקתו במוסד - אם הבקשה הינה בשל החזקת קרוב במוסד;
(3) הודעת ההורה לפי תקנה 3 ערוכה לפי טופס ב' שבתוספת - אם הבקשה הינה בשל הורה נטול יכולת לפי סעיף 45 לפקודה.
הודעת הורה נטול יכולת
3. (א) הורה נטול יכולת יודיע לפקיד השומה לגבי כל שנת מס, את פרטיו של אחד מבין ילדיו (להלן - הבן הזכאי), אשר בחישוב המס שלו או של בן זוגו יובאו בחשבון נקודות הזיכוי בשל ההורה לפי סעיף 45 לפקודה.
(ב) מונה להורה אפוטרופוס על פי דין, יודיע האפוטרופוס בשם ההורה את פרטי הבן הזכאי.
(ג) אין מצבו הרפואי של ההורה מאפשר לו מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ולא מונה לו אפוטרופוס על פי דין, ימסור בן זוגו הודעה כאמור בתקנת משנה (א), ואם אין להורה בן זוג, ימסור את ההודעה המבוגר מבין ילדיו.
עדכון סכומים
4. הסכומים הנקובים בתקנה 1 יתואמו על פי סעיף 120ב לפקודה, כאילו היו הנחות סוציאליות, והסכום המתקבל יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים.
תחולה
5. תקנות אלה יחולו לגבי זיכוי ממס בשל הוצאות החזקת קרוב במוסד ולגבי נקודות זיכוי בשל נטול יכולת, שיובאו בחשבון בחישוב המס של היחיד כאמור בתקנה 1 לשנת המס 1995 ואילך."
מלשון התקנות עולה כי הזכאות לנקודות הזיכוי נובעת מקיומו של נטול יכולת כאמור, ומוגבלת בגובה הכנסות נטול היכולת או בן זוגו.
העובדה כי התקנות מתייחסות באופן מפורש למגבלות הכנסת נטול היכולת ובן זוגו, ככל שקיים - יש בה כדי להביא למסקנה כי נישואים של נטול יכולת אינם גורמים לשלילת זכות ההורה לנקודות הזיכוי על פי הוראות סעיף 45 לפקודה (במגבלת גובה הכנסות).
בחוזר פנימי שהופץ בשנת 2004 ברשות המסים (מס הכנסה) נקבע כך: "'ילד' - ייתכן אף אם הוא מבוגר לגילו. וכן כי לצורך ההקלה מכוח סעיף 45 לפקודה נקבע שנטול היכולת חי בפועל בבית הוריו, או מתגורר במוסד, בדיור מוגן או בדיור עצמאי, אך נתמך על ידי הוריו." [ההדגשה אינה במקור - ג"ר].
לעמדת רשויות מס הכנסה כפי שהובעה בחוזר הפנימי שלעיל (שלדעתנו אין לה תימוכין בפקודה או בתקנות שתוקנו מכוחה), המבחן לזכאות לנקודות הזיכוי מכוח סעיף 45 לפקודה נובע ממצב הילד וקיומה בפועל של תמיכה בפועל של הוריו, במישרין או בעקיפין, ללא קשר לסטטוס האישי שלו.
עובדת היות הבת נשואה - אין בה כדי לשלול מהוריה את נקודות הזיכוי שלהן הם זכאים בהתקיים יתר התנאים הקבועים בפקודה ובתקנות שתוקנו מכוחה.
המשיב - ממשרד רוטמן עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.