רוב בורסות אסיה סגרו בעליות: המדד הסיני הוסיף 3%; תוצאות אלקואה השפיעו

מניות החומרים בלטו בחולשתן בעקבות תוצאותיה המאכזבות של ענקית האלומיניום. הסנאט האמריקאי העביר הצעת חוק להענשת סין על שמירת המטבע המקומי שלה, היואן, ברמות נמוכות.
רקפת גלילי | (1)

המדדים המובילים באסיה נסחרו ברובם בטריטוריה החיובית זאת לאחר סגירה פושרת אתמול בוול סטריט. עונת הדוחות בארה"ב נפתחה כאשר תוצאות ענקית האלומיניום אלקואה איכזבו ופספסו את התחזיות והן השפיעו לרעה על כל הסקטור באסיה.

מסקירת המדדים עולה כי מלבד מדד הניקיי ביפן שאיבד 0.4%, שאר המדדים נסחרו בעליות: מדד שנחאי בסין הוסיף 3% ומדד ההנג סנג בהונג קונג עלה 1%.

הסנאט האמריקאי העביר הצעת חוק שמטרתו להעניש את סין על שמירת המטבע המקומי שלה, היואן, ברמות נמוכות. הצעד מעורר תגובת נגד מצד בכירים סינים. היו קולות בסין אשר הזהירו בעבר כי על המדינה לאמוד את הנזק והסיכונים בהחלשת המטבע שלה בכדי לתמוך ביצואנים ובכך לפגוע ביחסי המסחר ובהתאוששות הגלובלית.

בסיכום שבועי בורסות אסיה השיגו תשואות חיוביות עד עתה כאשר הן מושפעות מהאופטימיות מתוכנית מרקל וסרקוזי לתמיכה במגזר הבנקאי באירופה ומכך שקרן העושר הריבוני בסין אספה ממניות בנקים נבחרים. מנגד, נציין את ההתנגדות הלא צפויה של הפרלמנט בסלובקיה לאישור הרחבת קרן החילוץ האירופית ל-440 מיליארד אירו אשר העיבה על השווקים.

בעקבות חברת אלקואה חברות אחרות בתחום המשאבים והחומרים באסיה בלטו בחולשתן, בזמן המסחר BHP Billiton איבדה עד 1.3%, ואלומינה איבדה 2.2% במסחר בסידני. מניית חברת סומיטומו מתכות נחלשה 3.4% בטוקיו ובהונג קונג מניות אנגנג השילו 4.5% מערכן.

נזכיר כי אמש עם נעילת המסחר בוול סטריט, מדד הדאו ג'ונס ירד 0.15%, מדד ה-S&P500 השיל 0.05% ואילו מדד הנאסד"ק הוסיף 0.66% לערכו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע פרוקוגניה 12/10/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
    אני לא מצליח להבין איך חברה עם כל כך הרבה פוטנציאל מתנהלת בצורה כל כך קלוקלת שגורמת נזק מהותי לבעלי המניות שלה 4 דילולים בשנתים זה מוגזם על פני כל קנה מידה כל עוד החברה לא מצליחה ליצר שיתופי פעולה עם חברות גדולות לצורך המשך פיתוח ושיוק של ערכות לבדיקת סרטן (שם הפוטנציאל הגדול) שיתופים שיכניסו כסף לחברה וכל עוד החברה לא מצליחה להגדיל את המכירות בצורה משמעותית (כמה מליונים לפחות ברבעון) החברה צריכה לנהוג באחריות ולא לשרוף מזומנים בצורה כל כך גדולה ולהתמקד אך ורק בשני הנושאים שכבר צינתי ולא לקפוץ מהפופיק ולהתימר לחברה שיש לה את המשאבים לפתח תרופה לסרטן או תאי גזע החברה קיבלה הזדמנות אחרונה להוכיח את עצמה למשקיעים והיא חיבת להתמקד אך ורק במה שצריך בנוסף כדי למנוע דלול נוסף מבעלי המניות המלצתי שתוריד את שער המימוש של אופציות 3 ו 4 בצורה משמעותית נגיד ל 20 אגורות ולגיס כסף באמצעותם בפעם הבאה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.