TV

קלינגמן: "ב-2008 זה היה צניחה חופשית עם מצנח, עכשיו אין שום מצנח"

מנהל המחקר במיטב ברוקראז' מתייחס למשבר הבנקאות באירופה ובאותה נשימה - לתימחור של מניות הבנקים בארץ. צפו בסרטון (5:12)
רקפת גלילי | (22)

משבר החובות באירופה לא יורד מסדר היום וממשיך לספק כותרות מידי יום כאשר בכל פעם זו מדינה אחרת במרכז. מלבד יוון כמובן, נוספו לרשימה המתארכת איטליה, ספרד ואפילו צרפת, הכלכלה השנייה באירופה.

מטבע הדברים, סקטור הבנקאות הוא מהסקטורים הפגיעים ביותר במשבר החוב. לשם כך פנינו לטרנס קלינגמן, מנהל המחקר במיטב ברוקראז' שהינו אנליסט בנקים עם עבר במערכת הבנקאות, בכדי לברר איתו על התרחישים האפשריים מבחינתו להמשך ההתפתחויות וראייתו הכוללת על מערכת הבנקאות בעולם.

"המשמעות של הידרדרות נוספת במערכת הפיננסית באירופה היא חמורה ביותר. אם נשווה את זה ל-2008, אפשר להגיד שאז היינו בצניחה חופשית עם מצנח בדמות התמיכה הממשלתית לבנקים ואילו כעת אנחנו באותה סיטואציה ללא המצנח או במקרה הטוב עם מצנח רזרבי קטן", אומר קלינגמן ומסביר: "רוב המדינות באירופה, בגלל המצב הפיננסי החלש שלהן בעקבות תוכניות החילוץ שהורמו ב-2008 ובגלל הגרעונות השוטפים בתקביצים שלהן, לא מסוגלות כעת לתמוך במערכות הפיננסיות ובטח שלא באותה מידה כמו שתמכו ב-2008". קלינגמן גם מציין את העובדה שהיכולת הפיננסית של חלק לא קטן ממדינות אירופה מתבטאת בדירוג האשראי המונמך.

"בשביל לדבר על תרחיש קיצון צריך להסתכל מה קרה בשנות ה-30 כאשר בנקים קרסו והמדינות לא עזרו. צריך להסתכל גם על מלחמת הסחר העולמית שהתחוללה בעבר בין המדינות במטרה להגן על היצרנים המקומיים ע"י כל מדינה ומדינה."

"אם נסתכל על חלק ממחירי מניות הבנקים, אנו רואים כי השוק כבר מתמחר בצורה לא מבוטלת תרחישי קיצון מסויימים. חלק מהבנקים באירופה נסחרים ב-0.2 עד 0.3 על ההון שלהם וזה נכון גם לגבי בנקים באמריקה.".

"המערכת הבנקאית של ארה"ב יותר יציבה מזו של אירופה בגלל שמשבר 2008, משבר הסאב פריים, היכה בעיקר בארה"ב והבנקים שם גייסו הון בהיקף הרבה יותר משמעותי מהבנקים באירופה. דבר שני זה שארה"ב עדיין יכולה לממן את עצמה למרות הורדת הדירוג, כלומר אין משבר של חוב סוברני בארה"ב".

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    נו מה יהיה?! האנליסטים עדיין מתפתים להמר (ל"ת)
    דני 16/10/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    רולר 16/10/2011 08:35
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא מתי יקרה , אם בכלל, נכון להיום כך זה נראה. שוב השאלה מתי.
  • 14.
    קלינגמן זה קיצור של 16/10/2011 00:21
    הגב לתגובה זו
    ימשיך לבלבל במוח יחד עם הבוס שלו, חבורת חרטטנים שאת כספם עושים מעמלות וחיזוי חארטות, השוק ירד אבל בדיוק שהוא יהיה בלונג נאד נפוח מרוב שהוא מרגיש חשיבות
  • הוא מציג את התרשמותו, נראה לך הגיוני - קח (ל"ת)
    ואם לא תגיד תודה 16/10/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    נחמד אבל הפסיד בפוזיציה שלו (ל"ת)
    בורגול 15/10/2011 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אבי 14/10/2011 10:40
    הגב לתגובה זו
    זה הבחור שהמליץלקנות את מנייתבנק לאומי וכיל לפני מספר חודשים באתר של מיטב ועכשו הוא מופיע פנ כפרשן למשבר? חוצפן
  • observer 15/10/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
    זה לא מכוונה רעה, זה מה שהם מסוגלים.
  • 11.
    מיכאל 13/10/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
    בנק דקסיה הוא הראשון וכנראה יהיו עוד כמה בסגנון ישראל בשנות ה-80 אז הולאמו כל הבנקים על ידי המדינה . באר" הב הולאמו aig ועוד כמה חברות והשאר נסגר בשקט בלי זעזועים .
  • 10.
    קליפת השום 12/10/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
    מיתעורר הגאון ומסביר שיתכן ויש בעייה ליוון.....הלו?זו תוכנית הסטוריה?הארועים התרחשו בעבר הרחוק...מה לגבי העתיד?
  • 9.
    אריק בר 12/10/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
    הן לגבי התמונות הצמודות לכתבות אופוריות שלכם והו לגבי הכתבות האפוקליפטיות !?
  • 8.
    מצד אחד הבנקים במכפילים של 0.2 ומצד שני צניחה (ל"ת)
    צניחה לאן 12/10/2011 12:18
    הגב לתגובה זו
  • צניחה לפירוק של בנקים וקריסה (ל"ת)
    קרה וקורה 12/10/2011 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סתם שאלה, תכנסו 12/10/2011 09:22
    הגב לתגובה זו
    כמה זמן כבר לוקח לחלץ מדינה זה כבר שנים שנים שנים וכל פעם מוריד עוד ועוד את השווקים. יכול להיות שבאמת אין לגרמניה וצרפת את הכסף לחלץ ואת הכוח לחלץ וזה רק למשוך זמן עד שהכל יתפוצץ לנו בפרצוף
  • מי שיכול הם הגרמנים, אבל למרקל יש בחירות בקרו (ל"ת)
    והבוחרים לא אוהבים א 12/10/2011 12:39
    הגב לתגובה זו
  • ימים ירוקים 12/10/2011 11:13
    הגב לתגובה זו
    חופש הכל ירוק עולה חילוצים בדרך להפסיק להפחיד כל היום אלק מצנחים מה זה שיעור בטיסה
  • 6.
    מעניין מאוד מה שהוא אומר (ל"ת)
    נחכה ונראה אם צדק 12/10/2011 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחח ביזפורטל איך אתם אוהבים כותרות (ל"ת)
    רק ירוק 12/10/2011 09:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכוחות הפועלים השתנו 12/10/2011 09:18
    הגב לתגובה זו
    לא ניתן להשוות בין שתי המשברים ולכן המדובר בנפל שחי את מלחמות העבר הנתונים בשטח שונים לגמרי וכן הכוחות הפועלים בו אחרים לגמרי כרגע זה מאבק מדיני ולא כלכלי וכמו תמיד במאבק מדיני החזקים ינצחו החזקים הם עדיין ארה" ב (באופן יחסי) וחלק הארי של אירופה ולכן תוצאות המלחמה הזו ידועות מראש ואין בכלל מה להתרגש מכל האפסים האלה שיוצאים בהכרזות חדשות לבקרים הם פשוט לא מבינים את כללי המשחק החדשים ולכן הם גם יביאו שואה על לקוחותיהם ועל בתי ההשקעות שלהם.
  • 3.
    פיזדאץ 12/10/2011 08:26
    הגב לתגובה זו
    בלבל מוח והלך.
  • 2.
    בינתיים נראה שיש להם את הכסף לחלוץ ולהרחבת (ל"ת)
    תוכניות החילוץ 12/10/2011 08:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה זה צניחה חופשית עם מצנח? אז היא לא חופשית (ל"ת)
    נכנס לפרטים 12/10/2011 07:55
    הגב לתגובה זו
  • אמיר 14/10/2011 09:30
    הגב לתגובה זו
    אז בא אני אסביר לך.בצניחה חופשית אתה יוצא מהמטוס עם מצנח שמחובר אליך ואתה פותח אותו אחרי כמה שניות של נפילה חופשית ואז בצורה טיבעית ופשוטה אתה לא מת בסוף הצניחה . וצניחה חופשית ללא מצנח אז....נו אתה בטח כבר מבין........אני מקווה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".