ניתוח קמפיין

הפרסומת של קסטרו לא תורמת למותג

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מתייחסת לפרסומת החדשה של ענקית האופנה המקומית - קסטרו, וטוענת כי הפרסומת לא לוקחת את המותג קדימה
עטרה בילר | (14)

כדי להתייחס לקסטרו צריך להבין שהמותג עשה דרך עצומה בכדי להיות מי שהוא כיום. בשביל להפוך למותג אופנה מוביל היה עליו לפרוץ דרך בעולם של אינספור מותגי אופנה שדיברו כולם על יופי ואלגנטיות.

קסטרו נקט עמדה שהיא גדולה יותר מאמירה על בגדים או אופנה. קסטרו פרץ כאשר בחר לייצג סוג של נשיות אמיצה ולא הססנית, ובמקום לדבר על הבגד, הוא דיבר על האישה. במובן מסוים, התקיים תהליך מקביל בין האומץ שקסטרו דיבר עליו בפרסומות, לבין האומץ שגילה בעצמו קסטרו המותג, בכך ששבר את הקונבנציה ששמה את הבגד ואת הדוגמנית במרכז הבמה.

אנו חיים בעידן שבו נכסיות המותג נמדדת, בין שאר המשתנים, בעוצמתה של חווית הלקוח. התחרות ניצחת לא רק על הסחורה הטובה ביותר אלא על הנאראטיב המרתק יותר.

דיזל מציע לנו "be stupid" ומבטיח שאם נחשוב פחות ונפעל יותר על פי היצרים - נהיה שמחים יותר, אפילו במחיר של להיראות חכמים פחות.

think different של חברת אפל הייתה המלצה רלוונטית שאחזה בידה האחת מחשב שונה ומהפכני ברמת ממשק המשתמש, ובידה האחרת - פילוסופיה שלמה על הצלחה בחיים. פנתיאון המותגים שהציעו לנו לחיות על פי אידיאולוגיה מאוכלס בקלאסיקות, כשבין ההרואיות שבהם אפשר לציין את just do it של נייק ואת yes we can של אובמה.

יחד עם זאת הסכנה להפוך לבנאלי חדרה לעולם זה ביום בריאתו. ברגע שפריצת דרך הופכת אופנתית, היא מסמנת את הנקודה באופק בה תהפוך לקלישאה.

בסרט האחרון של קסטרו אפשר לזהות עבודה קריאטיבית טובה - שילוב של מוזיקה עם אנשים יפים צפים באוויר בהילוך איטי. אולם ברמה האסטרטגית יש כאן ההיפך מאקט של הובלה - דשדוש מאד חינני במקום.

בקמפיין 'צאו בעקבות החלומות שלכם' יש הרבה אסטטיקה, אבל אין בשורה ויש אפילו הדהוד של דברים אחרים שכבר שמענו וכבר ראינו. קיימת התרחקות מהליבה של קסטרו כמותג שלא רק הטיף לנו להיות אמיצים. הוא פילס לנו את הדרך לכך במו ידיו. בפרסומת האחרונה הוא משמש כנותן עצות אבל הוא עצמו לא זז מאזור הנוחות המוכר לו.הוא נשאר באזור הנוחות ושולח לנו משם את העצות.

לצאת בעקבות חלומות הוא לא "של קסטרו מהבית", ולא יכול להפוך לשלו. בקמפיין "צאו" הקודם הוציאה אותנו קסטרו לרחובות בעקבות האהבה. לפני כן דיבר המותג על האנשים של העיר. הזגזוג והרצון לחבוק הכל מקהה את הפוקוס שהולך לאיבוד לחלוטין בסרט האחרון.

החלום לחזור לסבנטיז, להפסיק למלצר, 'לחזור אליה', לכבוש את העולם או להגיע לפני כולם - כל אלה הינם סיכום חלומות האדם. כמו שיש מותגים רבים שמבטיחים שקט נפשי, הורות טובה יותר, חסכון בכסף וכמובן - להיות יותר יפה וסקסי, הרשות לחלום היא נחלת מותגים רבים וכמעט מילה נרדפת לעולם השיווק והפרסום..

לשם השוואה אפשר להסתכל על 2 פרסומות שמשתמשות בדימויים דומים לשל קסטרו - כל אחת מהן ספציפית וחדה יותר, ומקריבה את הכלליות לטובת הספציפיות.

האחת - אופנת סליו שמראה גברים עפים בשמי פריז - סמבול ויזואלי מדוייק לרעיון האספירציה וההגשמה. האחרת - הקמפיין לדיאט קוקה קולה, שמשבח אנשים שהלכו לא עם החלומות הגרנדיוזיים שלהם אלא עם פנטזיה חצופה אחת קטנה שגרמה להם להרגיש טוב: עורכת דין שלוקחת בוקר חופשי מהמשרד כדי לא לעשות כלום או ההוא שהחליט לנסוע לפריז לפני חמש דקות. דווקא החלומות המזעריים הופכים את מסכת הגשמת החלומות לעוצמתית יותר, ואת המותג לברור לנו יותר.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    Tal 15/10/2011 13:58
    הגב לתגובה זו
    Here is a post I wrote some time ago about the previous Castro TVC: http://www.pointedad.com/2011/08/blog-post.html
  • 11.
    great movie!!! (ל"ת)
    adi 10/10/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
  • יעל 10/10/2011 19:22
    הגב לתגובה זו
    זה לא חוכמה את מהמשרד
  • 10.
    קוקו 10/10/2011 14:47
    הגב לתגובה זו
    מארקיע בכלל.... אפקטיבים בהעתקות, חחחחח
  • 9.
    בול (ל"ת)
    משוגעת 09/10/2011 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קמפיין יפה, אסתטי וסוחף. (ל"ת)
    פיסי 09/10/2011 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פרסומת חובבנית ולא מקורית. אכזבה (ל"ת)
    גדולה 09/10/2011 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחלה קמפיין , (ל"ת)
    cc 09/10/2011 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כרגיל, ניתוח מצויין ומאיר עיניים!! (ל"ת)
    09/10/2011 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    השיר טוב (ל"ת)
    אור 09/10/2011 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טוב... הם העתיקו מאליקים הרמן...בדיחה (ל"ת)
    דני ידעני 09/10/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שירה 09/10/2011 11:52
    הגב לתגובה זו
    אם לא משעממים, אז מעתיקים, אבל היי לפחות הם אפקטיביים
  • זה גם לא יהיה אפקטיבי (ל"ת)
    10/10/2011 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מולי 09/10/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
    או שהפכו שבעים מדי...
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.