עורך MTV ישראל ירצה בפסטיבל בנ"י
מנהל ועורך MTV ישראל, אלעד סונגו, הוזמן להרצות בפסטיבל המוזיקה היוקרתי CMJ שיתקיים החודש בניו יורק. את ההזמנה קיבל סונגו בתיווך חברת 'אולה רקורדס', לייבל הפועל לייצוא מוזיקה ישראלית וקידומם של שיתופי פעולה ישראלים בפסטיבלים בינ"ל.
סונגו ישתתף בפאנל שיפתח את הפסטיבל ויקרא /Real-Time Global Marketing: Social Entertainment Engagement (שיווק מוזיקה בזמן אמת) בו יינתן דגש על פעילות בתחום הדיגיטלי באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות.
סונגו הוזמן לדבר בפאנל מאחר ו-MTV ישראל מבית 'ענני תקשורת', היה ערוץ MTV היחיד שהושק קודם כל כאתר ורק אחר כך כערוץ טלוויזיוני, וגם בגלל שעמוד הפייסבוק של MTV ישראל מנהל פעילות בקנה מידה גדול.
בפסטיבל שיתקיים השנה צפויים להשתתף מאות הרכבים במהלך 4 הימים, כשהבולטים בהם הם Gang Gang Dance מניו יורק, Cloud Nothings מקליבלנד, אוהיו, Free Energy מפילדלפיה, פנסילבניה ו-Kendrick Lamar מקופטון, קליפורניה וכן הלהקה המשובחת Metronomy וכן ההרכבים הישראלים הצעירים 'אלקטרה', 'לורנה בי' ו"בלה טאר'
- 1.מוחמאד 11/10/2011 21:17הגב לתגובה זומה אתם מחרבנים
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
