אלביט הדמיה מסתבכת והממשלתיות עולות - מה יהיה בימים האחרונים של תשע"א?
המסחר באחד העם
בשבוע שבו פוקעות אופציות על מדד ת"א 25 (יום שלישי 27.09), מדדי המניות המובילים פתחו בעליות שערים חדות יחסית שנעו בין 1% ל-2.1%. גם מדדי התל בונד סיכמו את היום בעליות שערים. מדד תל בונד 20 התחזק בכ-0.7%, מדד תל בונד 40 רשם עליה של 0.45% ומדד תל בונד 60 סיכם את יום הראשון בשבוע בעלייה של כ-0.6%.
היום אמורה להתפרסם החלטת הנגיד סטנלי פישר לגבי גובה הריבית במשק. על פי הקונצנזוס ששולט בשוק הריבית צפויה להישאר ללא שינוי, אך ידוע כי הנגיד נוהג להפתיע את המשקיעים מידי פעם על מנת לשמור על כוח ההרתעה של בנק ישראל, ולכן קיים פתח קטן לסיכוי של הורדה של 0.25%.
נציין, כי נכון להיום בבוקר המסחר בבורסות אסיה מתנהל בירידות שערים כאשר מדד הניקיי משיל מעצמו כ-2%. כמו כן גם החוזים על המסחר בארה"ב נסחרים כעת בירידות שערים של עד 0.5% כך שנכון לעכשיו ככל הנראה מצפה לנו פתיחה שלילית במסחר בבורסה באחד העם.
עלייה בפדיון ברשתות
אתמול התפרסם נתון על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמצביע עד כמה הצליחה המחאה החברתית לפגוע בכיסן של הטייקונים. כזכור, המחאה כוונה בעיקר כנגד רשתות המזון וחרם הציף את המוצרים אחד אחרי השני. על כך מעידים גם הנתונים שמצביעים על ירידה בפדיון של רשתות המזון בין החודשים יוני-אוגוסט של 0.7%, כאשר בחודשים מארס עד מאי של השנה נרשמה עלייה של 0.3% בפדיון ברשתות המזון. הנתונים של כלל רשתות השיווק מצביעים על עלייה בפדיון במחירים קבועים של 2.1% בחודשים יוני עד אוגוסט וזאת בהמשך לעלייה של 1.7% בחודשים מארס עד מאי 2011.
הסתבכות של אלביט הדמיה
אתמול הודיעה החברה כי נטלה הלוואה באמצעות חברת הבת אלביט USA, בסך של 30 מיל' דולר בריבית דולרית שנתית גבוהה יחסית של 11.4%. ההלוואה היא לשנה אחת, אך לחברה יש אופציה להרחיב את ההלוואה לשנתיים ובמקרה כזה הריבית על ההלוואה תעלה ל-16.6%. בתקופה האחרונה נפוצו שמועות על מצבה הפיננסי הירוד של החברה וכיום אגרות החוב שלה נסחרות בתשואות של מעל ל-30%. הגופים הפיננסיים בישראל על פי מצבה הפיננסי של החברה נכון להיום מסרבים להעניק הלוואות ולכן היא נאלצת לפנות לגופים פחות מוכרים וליטול הלוואות בריביות מופרכות לצורך גלגול החוב. אגרות החוב של החברה הגיבו באופן למהלך זה, כאשר אגרת מסדרה ג' עם המח"מ הארוך ביותר מבין כל הסדרות רשמה ירידה של כ-3.4% בסיום המסחר עם מחזור של 8 מיל' ש'.
שוק אגרות החוב הממשלתיות
בשוק אגרות החוב הממשלתיות נרשמו אתמול עליות שערים קלות. מדד הגלילים רשם אתמול בסיום המסחר עלה של 0.13% , כאשר במח"מ ארוך נרשמו באגרות החוב הצמודות עליות בין 0.2% ל-0.4%. מדד השחרים עלה ב-0.05%, כאשר אגרות החוב רשמו עליות לאורך כל העקום ומדד הגילונים סיכם את היום ללא שינוי.
רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות
- 2.סקירה מעניינת ישר כח (ל"ת)קרן 27/09/2011 10:09הגב לתגובה זו
- 1.כפי שציינת פישר אכן נוהג להפתיע (ל"ת)שימי 26/09/2011 18:43הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
