טל רוזנר מצטרפת ל'מקור ראשון'

תהיה סגנית עורך המוסף המשפטי 'צדק', במקביל להגשת 'עולם פוליטי' בערוץ הכנסת. צבי פיין מונה לכתב המשפטי במקומו של אורי ישראל פז שפרש
אלכסנדר כץ | (8)

טל רוזנר מונתה לסגנית עורך 'צדק' - המוסף המשפטי של 'מקור ראשון'. במקביל, רוזנר תמשיך להגיש את התכנית 'עולם פוליטי' בערוץ הכנסת.

'צדק' עבר לאחרונה מספר שינויים, בין היתר עם מינויו של עו"ד צבי פיין לכתב המשפטי של המוסף במקומו של הכתב הוותיק אורי ישראל פז שפרש מתפקידו.

רוזנר החלה את דרכה העיתונאית בגל"צ, שם שימשה ככתב ענייני משפט. לאחר מכן עבדה ככתבת המשפט בירושלים ב-ynet, וב-2006 עברה לעבוד בהנהלת בתי המשפט, כדוברת נציגות השופטים ודוברת מחוזות ירושלים והדרום של בתי המשפט. לאחר שסיימה את לימודי משפטים באוניברסיטה העברית התמחתה בפרקליטות המדינה במחלקת הבג"צים. במקביל הגישה את התכנית 'פרשת דרכים' בערוץ 2.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אקדמאי נאה 09/08/2013 13:31
    הגב לתגובה זו
    תתחתני איתי גלצניקית פרוטקציונרית
  • 7.
    ערוץ הכנסת (ל"ת)
    היא מגישה "סדר יום" 15/10/2011 21:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מכיר 21/09/2011 08:22
    הגב לתגובה זו
    טובה ומוכשרת . מקצוענית .משקיעה .מה צריך יותר מזה? הנהנים האמיתיים יהיו קוראי העיתון.
  • 5.
    חומר למחשבה 21/09/2011 04:43
    הגב לתגובה זו
    מעניין איך קורה שככל שכלי תקשורת יותר אזוטרי - יש יותר ידיעות על מקור ראשון מאשר קוראים של השיעמומון הזה - כך יש יותר תגובות. רמז: כתיבת טוקבקים זה העיסוק העיקרי של העובדים
  • 4.
    זוכר אותה 20/09/2011 15:31
    הגב לתגובה זו
    אני זוכר אותה מהפקולטה, היא היתה אחת היפות והמצחיקות שפגשתי. לא כתבו, אבל נדמה לי שהיא התחתנה ושיש לה בת.
  • 3.
    בני ליס 20/09/2011 13:28
    הגב לתגובה זו
    מאחל הצלחה לטל ולמקור ראשון
  • 2.
    עכשיו אני יכול לישון בראש שקט.. (ל"ת)
    20/09/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שירלי 20/09/2011 13:15
    הגב לתגובה זו
    מדובר באדם איכותי מאד
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.