ממשרד המשפטים אל עולם היחצ"נים

גליה שחר, לשעבר סגנית דובר משרד המשפטים, הצטרפה לאחרונה למחלקת התקשורת המשפטית במשרד היח"צ Come &Sense תקשורת ואסטרטגיה
אלה ברייר | (5)

גליה שחר, סגנית דובר משרד המשפטים לשעבר ועד לאחרונה מנהלת הדסק המשפטי במשרד יחסי הציבור הירושלמי אתי אשד, הצטרפה למחלקת התקשורת המשפטית של משרד יחסי הציבור COM&SENSE תקשורת ואסטרטגיה, בבעלות יועצי התקשורת מוטי דנוס ומעין נוה.

שחר, מחזיקה בתואר ראשון ושני בתקשורת ועיתונות ובתואר ראשון נוסף ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית. שחר שימשה במשך שמונה שנים כסגנית דובר משרד המשפטים.

מחלקת התקשורת המשפטית של COM&SENSE מטפלת בכ-15 לקוחות בתחומי המשפט בפן המסחרי, האקדמי והבינלאומי ביניהם: משרדי עורכי דין, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מגזין 'הפרקליטים' של ועד מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין בישראל.

מוטי דנוס: "גליה שחר מביאה עמה ניסיון רב ואיכותי בעולם הדוברות ויחסי הציבור המשפטיים ומהווה חיזוק לשירותי התקשורת השיווקית שמספקת COM&SENSE ללקוחותיה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יוסףףף 21/09/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
    איזו חדשה מרתקת!!! האם זה ניתן בבלעדיות ל"אייס"??? אני בטוח שאם כתב כלשהו מידיעות אחרונות היה יודע שסגנית הדובר (לשעבר) של משרד המשפטים חתמה במשרד יח"צ, הוא היה מפרסם את זה בעמוד הראשי של העיתון. תגידו, נפלתם על הראש? למה שזה יעניין את האזרח הקטן? מה החדשה כאן? בכל יום מאות עובדים חדשים חותמים על חוזים במשרדי יח"צ, והשאלה הנדרשת היא האם הכתבת תכין כתבה על כל עובד ועובד??? חוץ מזה, הרי שמדובר ב"סגנית דובר לשעבר" ולא באיזה דובר בכיר ומוכר, אז למה שזה יעניין מישהו בעצם? פשוט פאתטי!!!!!!!!
  • רויטל 22/09/2011 16:23
    הגב לתגובה זו
    חבל רק שזה לא משנה כל מה שכתבת, כי אף אחד במערכת לא טורח לקרוא את התגובות לכתבות. ברגע שהעלו את הכתבה לאתר זה בבחינת שגר ושכח.
  • 3.
    גיל 21/09/2011 09:57
    הגב לתגובה זו
    המון בהצלחה לגליה שחר בביתה החדש קום אנד סנס
  • 2.
    בכל יום עוברים עשרות יחצנים ממשרד למשרד (ל"ת)
    ממתי זה אייטם? 20/09/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למי איכפת לעזאזל? 20/09/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
    מי זאת בכלל? ומי זה המשרד השולי הזה שאתם חושבים שמגיע לו (ולה) אייטם?
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.